ואולי כל קרבננו לשוא?
אנחנו, לפחות חלקנו, הולכים בתחושה שאם נפרק את משפחתנו רע ומר יהיה להם, רע לאשה (או לבעל), ורע לילדים. אבל אולי אנחנו טועים לגמרי? יתכן שכל קרבננו לשוא. למשפחתנו יהיה טוב יותר אם נעלם מחייהם. אב (או אם) המרגישים שחייהם מבוזבזים ושאינם סובלים את הצורה בה הם חיים, חזקה עליהם שיהיו קצת עצבניים, קצת ממורמרים, קצת נוטפי ארס ועוד הרבה "קצתים" שכאלו. הורה שאינו מאמין במה שאליו הוא מחנך, מן הסתם גם הילדים יקלטו במוקדם או במאוחר, במודע או שלא במודע, את הקונפליקט שבין ההורים. האם נדמה לכם שילדים כאלו גדלים נורמלי? מאוד מעצבן לחשוב כך. דווקא האשה והילדים שבשבילם אני מוכן לחיות וחי חיים חצויים ונעעעכככסססים, הם אלו שנפגעים מכל ההקרבה שלי. עבורם עדיף שאחתוך ולא אטלטל אותם יום יום. מה דעתכם? וסליחה שהתפרצתי למקום החשוב הזה בלי להגיד שלום
אנחנו, לפחות חלקנו, הולכים בתחושה שאם נפרק את משפחתנו רע ומר יהיה להם, רע לאשה (או לבעל), ורע לילדים. אבל אולי אנחנו טועים לגמרי? יתכן שכל קרבננו לשוא. למשפחתנו יהיה טוב יותר אם נעלם מחייהם. אב (או אם) המרגישים שחייהם מבוזבזים ושאינם סובלים את הצורה בה הם חיים, חזקה עליהם שיהיו קצת עצבניים, קצת ממורמרים, קצת נוטפי ארס ועוד הרבה "קצתים" שכאלו. הורה שאינו מאמין במה שאליו הוא מחנך, מן הסתם גם הילדים יקלטו במוקדם או במאוחר, במודע או שלא במודע, את הקונפליקט שבין ההורים. האם נדמה לכם שילדים כאלו גדלים נורמלי? מאוד מעצבן לחשוב כך. דווקא האשה והילדים שבשבילם אני מוכן לחיות וחי חיים חצויים ונעעעכככסססים, הם אלו שנפגעים מכל ההקרבה שלי. עבורם עדיף שאחתוך ולא אטלטל אותם יום יום. מה דעתכם? וסליחה שהתפרצתי למקום החשוב הזה בלי להגיד שלום