ואז...

שירה כמים 1959

Well-known member
ואז שוב את מגלה שאת לבד
ששוב אימא ואבא עזבו לך את היד
ואת בת שישים ויותר
ועדיין אימא ואבא עוזבים לך את היד
ולא קונים לך פסנתר
והעבודה המעולה שהמורה אמרה עליה
"לא להביא לי יותר עבודות ברמה של אוניברסיטה"
עדיין נשארת שכוחה ומאובקת ליד המיטה של אמך
אמך שנשארת תמיד אישה צעירה ויפה וגוססת בת ארבעים
ואת זקנה ניגשת אל מיטתה ומייבבת
"אימא".
 

נדב143

Active member
לחברים שלי
אתם הפרחים שלי בלב המדבר
הירוק של חיפה בתוך הצהוב של באר שבע
באר שבע - עיר אבות בירת הנגב. עיר יפה, ירוקה, משופעת מים - מזרקות ומפלי מים. כיכרות וגנים רחבי ידיים.
אוניברסיטה מהגדולות והחשובות בארץ. בית חולים אוניברסיטאי. מכללות אקדמיות.. תאטראות, מתנסים, העיר מוקפת ישובי לוויין ירוקים משגשגים.
כדברי השיר - "מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ואין עדיין".
בריאות ונועם לכולם. (חיוך).
 
באר שבע - עיר אבות בירת הנגב. עיר יפה, ירוקה, משופעת מים - מזרקות ומפלי מים. כיכרות וגנים רחבי ידיים.
אוניברסיטה מהגדולות והחשובות בארץ. בית חולים אוניברסיטאי. מכללות אקדמיות.. תאטראות, מתנסים, העיר מוקפת ישובי לוויין ירוקים משגשגים.
כדברי השיר - "מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ואין עדיין".
בריאות ונועם לכולם. (חיוך).
והעיר כולה משקה.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
לא להגיד את האמת לי
לא להגיד את האמת לה
זה הדבר הכי נורא
האם הדרמה תיעלם מהעולם כאשר
אנשים יאמרו לכעצמם ולזולתם מה שבאמת על לבם?
ממש לא
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אלוהים אשר המציא את החגים
וגרם לי להרגיש כה שונה ובזויה -
אני ברוגז
אני ברוגז
אני ברוגז אתך!
 
קצת רגשני מדי וכבד מדי כשיר, אבל משפיע ודי יפה וחזק. יש הרבה רעיונות מעניינים כמו "לא להביא עבודה ברמה של אוניברסיטה".
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה