ואחרי הכל- מי, מה,מו ולמה.

ואחרי הכל- מי, מה,מו ולמה.

הפאבה הזו...גרמה לנפילות רבות. כמה ק"מ לפניה הייתה נפילה של כמה רוכבים- ועוד רוכב ברכבת של Fassa עף לתעלה, שבר את המרפק, והמקום היחידי שהוא ממשיך אליו- זה בית החולים. כמו כן נפילה של שני רוכבי Rabobank בסיבוב חד ימינה גרמה לנזקים-אבל נראה לי ששניהם המשיכו הלאה..."כואב אבל פחות" (יהודה פוליקר). בספרינט היום אני חייב לקלל את אריק זאבל, שהיה בקבוצת הפנטזיה שלי
, ולקח שני את השלב. מה קרה לפטאקי היום (שוב)
רוכב יחיד של פאסה נראה בקדמת הפלוטון, וגם הוא נשר משם לקראת הספרינט. בדירוג הכללי להיום: לאנס מצמצם את הפער בינו למקום הראשון, והוא כעת עומד על 16 שניות "בלבד". יאן אולריך הגרמני מקבוצת T-Mobile במקום ה 18 בפער של 31 שניות מרובין מקאיוון שקיבל היום את הצהובה, ובהפרש של 15 שניות מאויבו לאנס. עד כאן להפעם, להתראות בפעם הבאה, שלום
 
ושאלה למחשבה:

אחרי היומיים האחרונים, יומיים שבהם רואים בכל שלב מס' רוכבים מצומצם פורץ קדימה בהתחלה, משיג פער של כ 6-7 ד' מהפלוטון הרגוע, ולאט לאט נתפס בלי לשים לב, איזו סיבה יש להם לפרוץ קדימה בשלב כזה מוקדם? (לדוגמא- היום הבריחה החלה כ 3 ק"מ מהזינוק). הרי זה ברור שהם לא יצליחו להחזיק 200 ק"מ לבד...
 
כון מאוד.

אף פעם לא תראה אנשים מקבוצות גדולות פורצים בשלבים מישוריים, הרי הקבוצה מספיק מפורסמת, אבל יש כל מיני כבוצות אחרות שלא יזיק להם זמן מסך. בהרים אבל, יש טעם לוגיסטי בפריצות, קח לדוגמה את ויראנק וג'אלאברט בשנים עברו שהתחרו על מלך ההרים, הפריצה השיגה להם המון נקודות. בעוד שלרוב המתמודדים העיקרים נלחמו בניהם רק על הפסגה האחרונה.
 
זה בשביל שיראו אותם

הם יודעים שאין כמעט סיכוי שהם יגיעו לסוף בלי שיתםסו אותם (למרות שכבר קרו דברים כאלה). אבל בינתיים מצלמים אותם ומדברים עליהם וזה נותן חשיפה להם ולספונסרים שלהם.
 
למעלה