גם אני ../images/Emo10.gif
הקרסוליים המרשימים שלי לא ממש הולמים חצאיות. מצד שני, תמיד אני רואה את אחותי עם כל החצאיות רון מנדלמן היפהפיות האלו, וחושבת אולי בכל זאת. אבל לא עושה. ובדיוק ככה בגופיות - חושבת, שוקלת את האפשרות בחיוב, בסוף לא קונה. אבל יום אחד אני אקנה! גם גופיות, גם חצאיות. עובדה - בשבוע שעבר קניתי שני מכנסי שלושת-רבעי (שבע-שמיניות?), וגם שם רואים קרסוליים. מבחינתי, זה סוג של התבגרות (במובן החיובי, לא זה של החצ´קונים וכל זה). ואם כבר הזכרתי שקניתי בשבוע שעבר, אספר על זה קצת. איכשהו נהיה לי מין בוקר חופשי, וניצלתי אותו לסיבובים בעזריאלי. מה יצא? יצא שעדיין אני לא מבינה איך אפשר לקנות בגדים במתאים לי. תמיד הכל שם נראה כל כך רע עלי - זאת אני שמוזרה? הכל תפור בערך, בלי גזרה. לא מתאים לי בכלל. אחר כך הלכתי לשאר החנויות לשמנמנות שיש שם: אשה, קרייזי ליין, שרהלה. בכולם הבגדים ממש הולמים לחמותי - בדים עבשים, הדפסים סבתאיים. בחנות הזאת עם הבגדים המרפרפים, שכחתי איך קוראים לה (ממוקמת קרוב ל"אודם"), היו בגדים יותר מוצלחים, צבעוניים ורלוונטיים, אבל לא מצאתי כלום. בסוף הלכתי ל-cotton line. פעם ראשונה שהלכתי לשם, ומצאתי שם המון סריגים מקסימים, אבל צפופים לי מדי בציצים, וגם מכנסיים מאד שווים (אלו השבע-שמיניות שהזכרתי קודם), שמיד קניתי בשמחה. יומיים אחר כך לבשתי אותם לראשונה, והבת שלי ציירה עליהם בטוש
(בטעות, בטעות. ואני אוהבת אותה בכל זאת. וגם די הצלחתי להוריד את הכתם, אחרת..
)
