ואיש אינו יודע

[אפס1]

ואיש אינו יודע

מה עובר בי עכשיו. ואיש אינו יודע, כמה רע לי עכשיו. ואיש אינו יודע, כמה רע הוא יום חדש. ואיש אינו יודע, שעוד מעט יגמר. ואיש אינו ידע, כי אינו רוצה לדעת.

 

[צוות מקום]

ואולי הדברים לא בדיוק כך

מאמינה שרע לך, מאמינה שאין רצון להמשיך, אבל מנין שלאיש לא רוצה לדעת? האם שאלת כל איש ואיש? האם ניסית לספר? יש כאן אנשים שירצו לשמוע. אבל בשביל זה צריך להעיז ולתת אמון...

 

[אפס1]

ואולי נשיתי הכול!!!!!!!

לא עוד מחפסת נחמה, לא עוד מחפסת אמונה, לא נותר עוד מי לשאול, לא נשאר מה לספר, לא נשאר דבר אז למה בכול זאת כותבת? לא יודעת,אולי כן, אבל רוצה לשמור לעצמי. אני מכעיסה,כן אני יודעת.

 

[צוות מקום]

אולי את בעצמך לא מאמינה

ליאוש הזה שהמלים שלך אומרות אותו, בכל זאת באה ומנסה לדבר. וזה בסדר, את מאוד מוזמנת. רק כדי שזה יוכל לקרות, כדי שאפשר יהיה באמת לדבר, חשוב לא לברוח מיד אחרי שדופקים בדלת ופותחים לך אותה

נסי להישאר רגע, ולראות מה יקרה.

 

[אפס1]

אי אפשר עוד להשאר

יותר מידי קרה וממשיך לקרוא. מילים לא עוד יכולים לרפות. אני האוייב הגדול של עצמי. אנשים אומרים,משמתאבד"חולה נפש, טירוף של רגע". אני לא מטורפת,ולא טירוף של רגע, נלחמתי,עשיתי הכול לא להגיע למצב הזה. הלכתי,נסעתי,הייתי,דיברתי, שנים של טיפול במקומות שונים, מטפלים טובים,רייקי,הילינג, אלף ואחת טיפולים שונים. אז זהו זה,אדם צריך לרצות,לעזור לעצמו. לקחו ממני את הרצון,לפני שנולדתי. תמיד חשבתי שאולי ירקה נס, אבל שהבנתי שרק אני יכולה לגרום לנס, לא נשאר כלום.

 

[צוות מקום]

אולי תספרי בכל זאת

את אנונימית כאן, תגידי לנו מה הדבר שמייסר אותך, מה גורם לך להרגיש כמו שאת מרגישה? את יכולה לעשות את זה בפורום או לבוא הערב לשיחה באתר מקום. ומלים כן יכולות לשנות. העולם שאת רואה בחוץ אינו אלא מה שאת עושה ממנו, הפרשנות שאת מקנה לו האמצעות מלים שאת אומרת לעצמך, שלמדת מגיל 0. דרך שיחה עם אנשים שכוונתם לעזור לך, אפשר לשנות הרבה מאוד. באותה מידה, שאותם אנשים שפגעו בך, הזיקו, בעזרת מלים בין היתר, כך אני מניחה. ואני לא מאמינה שלקחו לך את הרצון עוד לפני שנולדת, כי אחרת לא היית כותבת כאן כלל. היית נמצאת באותו מקום שאלו שפגעו בך רוצים שתהיי, יושבת שם כנועה ושקטה. לפי מה שאת אומרת, ממשיכים לפגוע, האם הבנתי אותך נכון? כאשר אדם ממשיך להיפגע בהווה, הוא עדיין לא יכול להפיק תועלת מרבית מטיפול, אלא זקוק להתערבות והצלה. לטפל באדם שממשיך להיפגע בהווה זה כמו לנסות לחבוש מישהו שממשיכים לדקור אותו בלבו בסכין כל כמה שעות. לכל היותר אפשר להחליף תחבושות, אך הפצע לא מתחיל להחלים כל עוד אותו אדם ממשיך להיפגע. בשלב הזה, העזרה הנחוצה היא להרחיק אותך ממקור הפגיעה ואם זה לא ניתן, לפחות לחזק אותך עד שתהיי מסוגלת להתרחק. אז אולי תנסי לספר מה קורה בחייך עכשיו, מה היה בעבר שהגעת למצב הכל כך קשה הזה.

 

[אפס1]

אני אכן כנועה ושקטה

אני מאוד מעריכה את המאמצים,והעבודה הכלכך קשה שאתם עושים כאן,והלווי ויכולתי לקחת קצת מזה, רק בשוילכם.כי אתם מצליחים לעזור להרבה אנשים.

 

[צוות מקום]

קחי בשבילך... לא בשבילנו ../images/Emo13.gif

וזה אולי קצת בשבילנו, כי אחרי הכל כשמישהו בא ואומר - עזר לי לקרוא את האתר, עזר לי לדבר אתכם, עזר לי לכתוב בפורום - זה משהו שבהחלט משהו שאנחנו לוקחים בשבילנו. ובכל אופן, מה מונע ממך מלקחת קצת מקום לעצמך? כי מההודעה שלך הבנתי שאת עוד לא מוכנה. אמרת "הלוואי ויכולתי" אך למה לא יכולה בעצם?

 

[אפס1]

כי סוף סוף החלתתי

ואני שלמה עם ההחלתה. זה מאפשר לי סוף סוף לנוח.

 

[אפס1]

מבקשת סליחה

עברתי על ההדעות שכתבתי, כנראה שבכול זאת "חולת נפש", אדם שפוי לא היה עושה ,כותב דברים כאלה לאף אחת. שוב סליחה,ומבטיחה לא להתריד עוד. לפחות לא יודעים מי אני,פחות כואב

 

[הלנה היחידה]

../images/Emo140.gifויש אנשים, שקצת -

יודעים, את השחור, האפל, הקרוע, ורוצים להיות כאן בשבילך ולשמוע.