ואם בהפטרות עסקינן

[דודיוקון]

ואם בהפטרות עסקינן

הידעתם שבעבר היו מפטירים גם בכתובים? וכעת בגדר חצי חידוני, אשאל מתי? מה המקור? ומדוע פסק מנהג זה.

 

[מתרכז בעיקר]

בשבת קט"ז: כתוב שבנהרדעא

היו מפטירים במנחה בכתובים.

 

[מוטי הכוכב]

נו..

האם לזה הכוונה?

 

[דודיוקון]

יפה

כבר ענית שני שליש תשובה. כעת רק נשאר מי שיספר מדוע פסק מנהג זה.

 

[מתרכז בעיקר]

נו שוין...

אתה מתכוון שבגלל דמשכי לא יבואו לדרשה התורנית של הרב?

 

[דודיוקון]

לא

יש סיבה אחרת

 

[מתרכז בעיקר]

סיבה ספציפית שבנהרדעא הפסיקו?

 

[דודיוקון]

לא

סיבה שבגללה הפסיקו. זה רש"י בשבת.

 

[תמי29]

רש"י שבת קטו, א מתרכז צדק. ציטוט

בין שאין קורין בהן. כגון כתובים ורבינו הלוי אמר דאפי' יחידים אין קורין בהן כדקתני טעמא משום ביטול בית המדרש דמשכי לבא ובשבת היו דורשין דרשה לבעלי בתים שעסוקין במלאכה כל ימות החול ובתוך הדרשה היו מורין להן הלכות איסור והיתר וטוב להן לשמוע מלקרות בכתובים:

 

[דודיוקון]

לא זו הסיבה שביטלו את ההפטרה

בהם. וזה רש"י בשבת במקום אחר.

 

[מתרכז בעיקר]

זה לא רק רש"י, אלא רש"י ותוס`

בדף כ"ד. אומר רש"י שהיו מקומות שקראו בנביא במנחה ופסקו בגלל גזירת פרסיים. תוס` הוא זה שאומר שזה בעצם כתובים ולא נביאים והן הן הכתובים דנהרדעא דקט"ז.

 

[מתרכז בעיקר]

כעת אני חושב יותר מזה:

לכאורה רש"י חולק על תוס` וסובר שזה נביא ממש, שכן אם סובר כתוס` היה עליו לכתוב במפורש שזה הך דאמרי בנהרדעא ולא לכתוב סתם "שמעתי שיש מקומות". אלא ודאי שלרש"י היה 2 דברים: נהרדעי קרו כתובים ויש שקראו נביא.

 

[דודיוקון]

טוב כעת קיבלת

את כל הנקודות. למיטב הבנתי תוס' מבארים את רש"י ולא נחלקים עליו.

 

[מתרכז בעיקר]

ברור שיותר נח לומר כדבריך

אחרת, איך יישב רש"י את הגמרא במגילה. אבל מה לעשות שחוסר האיזכור של רש"י את נהרדעא והמרתם ב"יש מקומות" הוא כה צורם ובוטה, שזה, לדעתי, על גבול הדמיוני לומר שרש"י סובר כתוס`.

 

[חזי2003]

יפה מאוד! מצאתי ראיה כדברך.

בבעל המאור (המאור הקטן. דף יא. בדפי הרי"ף) מביא לשון רב האי גאון וממנו תשכיל מוצא דברי רש"י שאכן כמאמרך הוא בנביא ממש. וז"ל: ונשאלה שאלה מלפני רבינו האי ז"ל על הא דאמר רב מתנא יו"ט שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה א"צ להזכיר של יו"ט דשמעת מינה דאיכא נביא בשבת במנחה ובמס` מגילה תנן בשבת במנחה קורין ג` ואין מפטירין בנביא קשיא אהדדי והשיב כי מקומות יש ומנהגות חלוקות הן ועדיין יש בפרס ומדי ובשאר מקומות הפטרות ידועות בשבת במנחה לכל השנה כולה אלו דברי הגאון ז"ל. עכ"ל הרז"ה. ואומר אני הק` דיאים הדברים לרש"י לפרש כן ולא נקט כשיטת התוס` ליישב שהוא בכתובים, כדרך רש"י לבאר פשט הסוגיא כפי שלפנינו ולא לחוש למחלוקת סוגיות, לעומת שי` תוס` ליישב הסוגיות אף אם עי"ז הלשון דחוק קצת. כאן זו ממש דוגמה קלאסית.

 

[מתרכז בעיקר]

נפלא!

אלא שאין אתה צריך להביא ממרחק לחמך ולתלות זאת בדרכי רש"י ותוס` ורק מזה להביא ראיה שרש"י חלוק על תוס`. אדרבה! מגוף דברי רש"י מוכח ישירות כבעל המאור, כי כתב "יש מקומות שנוהגין" וכו`, שזה ממש היינו הך דבעל המאור.

 

[חזי2003]

ברור כשמש.

רק הוספתי שזה מאוד מסתדר כל אחד "לשיטתו".

 

[מתרכז בעיקר]

אהה

בקיצער: א גרויס גרויסער יאשארכייח.

 

[קליגער]

פעם הבא תעשה שאלה אמריקאית

שלפחות אוכל לנסות לנחש /tapuzforum/images/emo8.gif

 

[מתרכז בעיקר]

אם כך מדבר הקליגער

מה יאמרו נאראנים כמונו.