טיטי אני לא יודעת אם יפתח דיון אבל
לפחות אני אנסה להשיב לך, לפי דעתי. הצהרה אינה שיר, כי לוּ היתה שיר, לא הייתה הצהרה. דוגמא: "אני אוהבת את שירתך" (אמרתי בזמנו לעמיחי)-זו הצהרה - בזמנו זה היה נעים לעמיחי לשמוע, אבל זה לא הפך את הצהרתי לשיר - הוא רק אמר לי תודה. וגם אם ההצהרה תהייה קצת יותר ארוכה, עדיין זו הצהרה. מי קובע מה זה שיר ? קצת קשה לענות במדויק, עד לפרטי הפרטים, היות והמבקרים השונים חלוקים בעותיהם לגבי הסוגות השונות, לגבי תקופות בשירה - ובכל זאת קיים מכנה משותף וידע בסיסי המקנה לשירה מעמד מוצק ומוכר. שירה מאופיינת ע"י איפיונים מוכרים לכל העוסקים בשירה. אפילו ההגדרה הלקסיקלית היא: שִׁירָה - שם כולל לכל יצירה ספרותית שאינה פרוזה, הנכתבת בדרך כלל בחרוזים או בשורות קצרות. ועוד הסבר: (במקרא) קטע פיוטי הכתוב במקצב ובלשון מיוחדים (כמו שירת הים, שירת דבורה ועוד). לגבי האקדמיה: אתה יכול להבין שהאקדמיה מפרשת את השירה כפי שמצאו אותה, לפני שהאקדמיה הוקמה לצורך סיוע בבאור מלים. לגבי האוניברסיטה - או בכל אוניברסיטה אחרת (חיפה, ת"א, בן-גוריון והאחרות) לומדים בחוג לספרות על שירה, עפ"י כללי השירה שנכתבו בעבר ועד התקופה המודרנית. לגבי דוד אבידן: הוא משורר, משורר מצוין שאמנם לא זכה להכרה בחייו כפי שהיה ראוי לה, אבל היום מתחילים להכיר בערכו ובכתיבה המיוחדת שלו. אז הוא לק אוטוריטה שקובעת מהי שירה, הוא כתב שירה. שירה - "השירה היא אמנות והיא אם כל האמנויות. היא הקלה ביותר מבחינת היכולת והקשה ביותר להשגת ההשתקפות האמיתית – סטדמן סטדמן - משורר ופילוסוף אמריקאי. קסנדרה
