ואם כבר את/ה מטפלים בחולה אלצהיימר
המלצה חמה לקחת מידי פעם פסק זמן קצר.לטייל בטבע למשל בים לנשום עמוק ולחדש אנרגיות. אבל דבא נוסף שאני רוצה להמליץ הוא הומור. ואני לא רק מתכוונת לחפש בכל הטרגדיות שהטיפול מזמן את הצד הקומי ולצחוק עליו ועל עצמינו כי זה משחרר וגם מקטין את עוצמת הבעייה או הכאב. אני מדברת על הומור של אחרים. בכל הרמות: לראות יצפאן בטלוויזיה או ארץ נהדרת והכי אהוב עלי משחק מכור, לצפות בוידאו של הגשש החיוור " אנא ערף העולם מצחיק אז צוחקים! - גדול!!!) או ללכת למופע סטנד אפ. ובכלל אולי אמחנו נעלה מופע סטנד אפ משלנו כל ההכנסות קודש לעמותת אלצהיימר. דבר נוסף שאני ממליצה בחום לכולם גם למי שמכור לעבודה שלו, קל וחומר למי שמטפל בחולה.זה ללכת לראות סרט ילדים, רצוי בחברת ילד. זו התרופה המושלמת. סרטי פנטזיה, סרטים מצויירים כמו שרק, לתפוס את הכריש, או מוצאים את נמו ( שם בכלל אתם תצחקו יותר על דגה שסובלת מאובדן זכרון) היום השארתי את בת דודתי עם אמא והלכתי עם הבת שלה לסרט של שבת בבוקר בחרנו במרי פופינס. כבר מזמן לא צחקתי כמו היום. את הסרט ראיתי מזמן בילדות ויש בו גם אמיתות נפלאות על סדרי החשיבות בחיים. אם כילדה נהניתי מאוד מהפנטזיה של הסרט אזי כבוגרת נהניתי מרבדים שונים, כמו סדרי החשיבות הנכונים בחיים, או האמא שעסוקה במלחמה למען מעמד הנשים אבל מצייתת בעיוורון לבעלה. על חשיבות הצחוק ועוד זוטות קטנות שנותנות לך פסק זמן מהדמנציה ומעניקות לך עונג רב. בילוי נעים לכולכם! האמת שמאוד רציתי לצטט לסיום את המילה חסרת המשמעות והארוכה שמרי פופינס אומרת כשאין משהו אחר לומר אבל.... שכחתי . טוה הגנטיקה לרעתי כפי שאתם יודעים....
המלצה חמה לקחת מידי פעם פסק זמן קצר.לטייל בטבע למשל בים לנשום עמוק ולחדש אנרגיות. אבל דבא נוסף שאני רוצה להמליץ הוא הומור. ואני לא רק מתכוונת לחפש בכל הטרגדיות שהטיפול מזמן את הצד הקומי ולצחוק עליו ועל עצמינו כי זה משחרר וגם מקטין את עוצמת הבעייה או הכאב. אני מדברת על הומור של אחרים. בכל הרמות: לראות יצפאן בטלוויזיה או ארץ נהדרת והכי אהוב עלי משחק מכור, לצפות בוידאו של הגשש החיוור " אנא ערף העולם מצחיק אז צוחקים! - גדול!!!) או ללכת למופע סטנד אפ. ובכלל אולי אמחנו נעלה מופע סטנד אפ משלנו כל ההכנסות קודש לעמותת אלצהיימר. דבר נוסף שאני ממליצה בחום לכולם גם למי שמכור לעבודה שלו, קל וחומר למי שמטפל בחולה.זה ללכת לראות סרט ילדים, רצוי בחברת ילד. זו התרופה המושלמת. סרטי פנטזיה, סרטים מצויירים כמו שרק, לתפוס את הכריש, או מוצאים את נמו ( שם בכלל אתם תצחקו יותר על דגה שסובלת מאובדן זכרון) היום השארתי את בת דודתי עם אמא והלכתי עם הבת שלה לסרט של שבת בבוקר בחרנו במרי פופינס. כבר מזמן לא צחקתי כמו היום. את הסרט ראיתי מזמן בילדות ויש בו גם אמיתות נפלאות על סדרי החשיבות בחיים. אם כילדה נהניתי מאוד מהפנטזיה של הסרט אזי כבוגרת נהניתי מרבדים שונים, כמו סדרי החשיבות הנכונים בחיים, או האמא שעסוקה במלחמה למען מעמד הנשים אבל מצייתת בעיוורון לבעלה. על חשיבות הצחוק ועוד זוטות קטנות שנותנות לך פסק זמן מהדמנציה ומעניקות לך עונג רב. בילוי נעים לכולכם! האמת שמאוד רציתי לצטט לסיום את המילה חסרת המשמעות והארוכה שמרי פופינס אומרת כשאין משהו אחר לומר אבל.... שכחתי . טוה הגנטיקה לרעתי כפי שאתם יודעים....