ואם לא בא לי לשכוח את

[שיהיה רעות]

ואם לא בא לי לשכוח את

הישן ולהתחיל מחדש? אני נמצאת במן מצב מתסכל שכזה, אני בודדה. מאוד. אבל לא בא לי להתחיל שום דבר. לא בא לי להכיר מההתחלה מישהו חדש ואת השגעונות שלו. המחשבה שעברו שנים עד שהכרתי את ארז ולמדתי אותו מייאשת אותי ולא בא לי להשקיע עוד כמה שנים בלהכיר מישהו אחר. אין לי כוח ללמד אף אחד מה אני אוהבת ומה לא. איפה אני אוהבת שנוגעים בי, איפה אני רגישה למה אני אלרגית... (לאגוזים!) לא בא לי לספר על עצמי ולעבור שוב את כל שלב ההתביישות והחיזור! ושלא נדבר על כל המחלות מין שמסתובבות! האמת? קשה לי להאמין שנשארו אנשים טובים. כולם בוגדים ולא נאמנים וממש מתסכל אותי תהליך בניית האמון. זה נראה לי מגוחך! מה יהיה? מישהו מבין אותי?

 

[עלמה עלמה]

השאלה היא

כמה זמן זה ה"לא בא לי הזה". אם זה בגלל ניפוץ עכשוי, אז הרשי לי להרגיע אותך, עוד יבוא לך, אל תדאגי. ואם זה עניין של הלך רוח ארוך,וזה מפריע , הדרך היא לגעת, לטחון עמוק, לבדוק, לחטט (ברמה מקצועית) ולהיות יכולה לפתור עם עצמך. ואת יודעת מה, יש גם אנשים שזו דרך החיים שהם בוחרים בה, מתוך הבנה קרה וכוללת שזה מה שיעשה להם טוב, אבל אז הם שם בלי הכעס העצב והתסכול.

 

[lali5]

כן, מאד

מאד מבינה. העניין לדעתי הוא לא זה שלא בא לך להתחיל שוב אלא שאת עוד תקועה עמוק בכעס. גם זה בסדר לפרק זמן סביר אבל בסופו של דבר למי שכואב זה לך ולכן את יכולה לטחון את הכעס עד תום (לקטר לקלל ללכלך וכו' - את מוזמנת, יש כאן מי שמוכן להיות כתף ולהקשיב) ואז להמשיך הלאה או לקחת אותו כחבילה שלמה יחד עם הבדידות וכו'. כמו תמיד, סיפור חצי הכוס... התחלה זה גם דבר די נחמד, הפרפרים, ההתרגשות המתח הצפיה... דוקא יש על זה כתבה נחמדה בווי-נט. נשיקות ללי

 

[או פק]

אם לא אז לא

גם החלטה להיצמד לישן היא החלטה ולא בהכרח לא נכונה. אין שחור ולבן, רק הרבה מאוד גוונים של אפור. (בעצם יש סיין, צהוב ומג'נטה אבל זה לא חשוב כרגע) . הנקודה היא איך ההחלטה הזו תורמת לך. אם היא גורמת לך לתחושת נוחות, עד רבה, הישארי איפה שאת. אבל אם את במצב מתסכל, בודדה, מיואשת, קשה לך וכד' (ואלו רק ליקוטים מההודעה שלך) הרי שיש מצב לשיפור או תזוזה מהמקום בו את נימצאת. זה לא קל. במיוחד כשאת מחלטיה מראש החלטות כוללניות על כולם. תני הזדמנות זהירה לאנשים, אני לא מבטיח שלא תתאכזבי לפעמים אבל אני כן מבטיח שיש עוד אנשים טובים. והנה קחי אימוטיקון מתנה, מהכ'פת לי, אני לא קמצן

 

[סטינקר בל]

מוכר..

גם לי היתה תקופה כזו (לפני שהכרתי את בעלי...). אמנם המיאוס לא היה מכניסה למערכות יחסים, אלא מבליינד-דייטס, אבל דפניטלי היה מיאוס... ואז הודעתי לכל חברותיי שבתקופה הקרובה אני ממש לא מעוניינת לשמוע הצעות, ושיניחו לי קצת, כי לוקחת פסק זמן מיציאות. ואז... אז פגשתי את בעלי