ואני כבר לא משוגעת. ..

[נאן]

ואני כבר לא משוגעת.../images/Emo108.gif..

כן היום אחרי 10 ימים של כאבים גיליתי תגלית שאני לא משוגעת שצועקת כואב לי כואב לי ואין מענה. אז ככה כולם פחות או יותר מבינים שאני בסוף ימי בהקרנות ואפילו כאן מהתגובות פחדתי לספר על הכויה בבית השחי וביד הרגשתי חוצנית. כי הסיסמא ששמעתי כל הזמן היתה. ראינו כבר כויות גרועות מזה. להמשיך להתמרח בכל התצוגת משחות שנתנו לי. זו הסיסמא של הצוות יענו תהיי יפה תקבלי טיפול ותשתקי. מאחר והשינה ברחה לה מעניי כבר לפני 3 שבועות ועם כאבים חזקים. נאנוש הופכת לנמרה כואבת.שהבינה שהיד יכולה להזדהם והלימפופידה נוחתת.. קבלה אומץ ונבחה היום אני רוצה לראות רופא. ומיד פלא לא רופא גדול גדול אלא רופאים קטנים. שהסכימו שהכויה לא יפה ולהחיליף טיפול ולקבל כדורים כדי לישון. ושהיד ששותקה תתחיל לזוז. ויש סכנה ליד. ואיך שיצאה מהם היא לא ויתרה ועפה לאונקולוגית שלה שעובדת גם ברמבם ומיד נכנסה האחות של ההקרנות. יענו מה המלשניקה הזו תגלה.... ואז שמעתי בפעם הראשונה הודעה במו אוזני. הינו צריכים לתת לך לנוח שבוע 10 ימים ולהמשיך בהקרנות ואז עם הרגישות זה לא היה קורה.. אתם מבינים? פתאום אני לא משוגעת שצועקת כואב לי מעניין לכואב לי יש סיבה שכואב לו. אז הלקח כי אני עם כויה במצב מתקדם...ובסוף יהיה בסדר מתי שהוא שתשימו לב לבאים בתור ותספרו ותהיו עקשנים פשוט ככה זה גוף שלכם. ואותו מקרינים או מטפלים בכל סוג של טיפול. ואל תתנו להם להפוך אותנו למשוגעים... כי עם כואב אנחנו לא מפונקיםםםםםםםםם! נאנוש הלובסטרית המנומרת...

 

[עליזה 22]

את צודקת לגמרי נאן../images/Emo140.gif

לא לוותר לאף אחד לעולם.תמיד תמיד להקשיב לגוף שלנו ולדרוש את המגיע .

 

[galiavdb]

את לא מפונקת ולא משוגעת../images/Emo70.gif

אוי אוי..איזה סיפור. אני מקווה מאד שהמנוחה תעזור והכאב יחלוף . תהיי חזקה וכן, תקחי משהו שיעזור לך לישון בשקט. (כשהצליחו לשכנע אותי לקחת LORIVAN לדוגמא, אמרתי המון תודה.) מאחלת המון פינוקים כפיים - מגיע לכולנו עכשיו. חיבוקים וחיוכים גליה

 

[לולו הקטנה]

וואו נאנוש !!

מסכנונת שלנו. פעם הבאה (שלא תהיה, אבל ) תהפכי שם שולחנות, טוב מאד שדרשת ועמדת על כך שתראי רופא, אני לא מבינה את כהות החושים של נותני השרותים הרפואיים, לא מספיק שהחולה גם כך סובל ? לא מספיק מה שעובר עלינו נפשית, צריך להוסיף לזה עוד ועוד כאב פיזי? להתעלם מהמצוקה ?! להקטין ראש כי לא אתם מרגישים את הכאב אלא החולה !! החולה שנמצא שם חסר אונים ונתון לחסדים שלכם ? אני ממש רותחת כשאני שומעת על קור הלב והאטימות הרגשית, הם פשוט פיתחו להם שם עור של פיל שזה ממש גורם לי לרצות לצרוח !! לפני כמה ימים אחי סיפר לי שהוא היה צריך לעבור איזה טיפול בבי"ח בתל אביב, ובגלל הרגישות הנפשית שלו למחטים ואינפוזיות אחרי הכימותרפיה הקשה שעבר לפני 12 (!!) שנה - הוא פשוט הרגיש שהוא נחנק, מזיע, הדופק שלו עולה והבחילה עומדת לו בגרון,עוד הוא יושב שם עם דמעות בעיניים עומדת לה מאחוריו טכנאית הרנטגן , מתבדחת עם הרופא המרדים אם יצטרכו את עגלת ההחייאה שבחוץ או לא - יעני בדיחות מקבריות על חשבונו של איש שסובל מטראומה מהקקה הזה שהוא עבר לפני 12 שנה כבר ועדיין לא מצליח להתגבר עליה... ממש כל הכבוד לצוות הרפואי הרגיש, האמפאטי, הרחום והרחמן. בא לי להקיא כשאני שומעת סיפורים כאלו. ונאנוש - אל תחששי לספר פה על הכאב הפיזי שלך כתוצאה מן הטיפול, אמנם נבהלתי פעם קודמת , אבל אני לוקחת בחשבון עכשיו שעל כל אחד זה משפיע אחרת, יש סוגים שונים של טיפולים כמו שיש סוגים שונים של סרטן, אז אני לא מפחדת לשמוע. ספרי חופשי.

 

[bali]

נאנוש ../images/Emo24.gif

כל הכבוד לך שאזרת את הכוח לצעוק "כואב לי!" וגם מזל, כי עכשיו תקבלי טיפול הולם... בהצלחה גיבורה, ואת לא משוגעת בכלל!!!!

 

[מלמלה]

אוי חמודה את ממש צודקת

וגם אני בעוונותי עמדתי כאן בתור והצעתי משחה זו וזו ומה ההמשך את בהפסקה? ממשיכה את עוד ה-5 ימים האחרונים?