ואף לא מילה אחת על נעמי שמר? ../images/Emo7.gif
פורום "שירה"? מישהו? טוב, אז אני. ישנם דברים שהם כל כך חלק ממך, שאתה לא חושב עליהם כלל עד שהם נלקחים ממך. מישהו חושב על איברי גופו יום יום שעה שעה? על השימוש בידיים, רגליים, הלב? אם הכל בסדר לא חושבים עליהם. ופתאום, חלק חשוב ממך, איבר המשלב את הלב, המוח ובמידת מה את כולך את היותך צבר, נגדע. נכון, ה-"אבר" הזה היה חולה כבר די זמן (היא הרי לא היתה בדיוק בקו הבריאות), אבל אתה תמיד חושב שזה יעבור. כמו שהזכרון של אותו איבר, תמיד יהיה איתך, (ולפעמים אף תרגיש גרוד במקום שאין) הכאב ותחושת האובדן ילוו אותך תמיד. אבל, זה טיבו של הקיום, ואין חיים בלי מוות. השירים של נעמי היו בתוכי מאז למדתי להקשיב. כל שיר חדש שלה שלמדתי, עזר לי לבנות / להכיר משהו חדש בי, בארצי בהוויה הארץ ישראלית ובכלל. זהו באמת אבדן אמיתי. מר בד.
פורום "שירה"? מישהו? טוב, אז אני. ישנם דברים שהם כל כך חלק ממך, שאתה לא חושב עליהם כלל עד שהם נלקחים ממך. מישהו חושב על איברי גופו יום יום שעה שעה? על השימוש בידיים, רגליים, הלב? אם הכל בסדר לא חושבים עליהם. ופתאום, חלק חשוב ממך, איבר המשלב את הלב, המוח ובמידת מה את כולך את היותך צבר, נגדע. נכון, ה-"אבר" הזה היה חולה כבר די זמן (היא הרי לא היתה בדיוק בקו הבריאות), אבל אתה תמיד חושב שזה יעבור. כמו שהזכרון של אותו איבר, תמיד יהיה איתך, (ולפעמים אף תרגיש גרוד במקום שאין) הכאב ותחושת האובדן ילוו אותך תמיד. אבל, זה טיבו של הקיום, ואין חיים בלי מוות. השירים של נעמי היו בתוכי מאז למדתי להקשיב. כל שיר חדש שלה שלמדתי, עזר לי לבנות / להכיר משהו חדש בי, בארצי בהוויה הארץ ישראלית ובכלל. זהו באמת אבדן אמיתי. מר בד.