וארה

[מיכל הררי]

וארה ../images/Emo24.gif

בוא נדבר כאן על כל דבר שקשור בדרך הלוחמים. מתאים לך?

את מוזמנת לשתף במידע שיש לך על התעוררות, חופש ועוד, לשאול שאלות וכדומה. את יכולה לשתף בתור התחלה על המידע שרכשת על ערות, חופש ועוד?

 

[מיכל הררי]

בואי ולא בוא.

 

[וארה]

למה אנחנו בעצם עושות את זה?

כלומר - לא למה לנו לדבר, אלא למה לנו כל הצלילות הזאת? איכשהו קראתי פה כמה דברים בפורום שהביאו אותי להרהר בסיבות שלשמן אני מחפשת צלילות וערות. אני קצת מבולבלת. לפעמים נראה לי שאני בעצם עומדת כל הזמן במקום ועושה תנועות של שחיה ואז המים זזים מסביבי ונראה לי שאני מתקדמת לאנשהו אבל בעצם הכל זה: twist in my soberiety וארה

 

[מיכל הררי]

תשובה

לי חשוב להיות צלולה כי זה הופך אותי מחסרת אונים לגמרי, ליכולת לפעול, לחתור אל מטרותיי, ולשנות את חיי. למה לי לדבר איתך על זה? כי מעניין אותי לשמוע את הדברים שלמדת בתחום, ואני גם רוצה ליצור בפורום דיאלוגים שמעניניים אותי ושיקדמו אותי ואחרים. למה התכוונת במשפט הזה. לא בטוחה שהבנתי מה כתבת כאן: "לפעמים נראה לי שאני בעצם עומדת כל הזמן במקום ועושה תנועות של שחיה ואז המים זזים מסביבי ונראה לי שאני מתקדמת לאנשהו אבל בעצם הכל זה: twist in my soberiety" התכוונת לכך שאת אולי לא מתקדמת באמת?

 

[וארה]

הי מיכל

דבר ראשון הבהרה: לא שאלתי למה לדבר על זה. אני אוהבת לדבר על זה בכלל ואיתך בפרט ונתרמת מזה מאד. במשפט "לפעמים..." התכוונתי לזה שאולי אין בכלל דבר כזה התקדמות כמו שאולי אין דבר כזה "זמן" או בחירה אמיתית כמו ששאלתי אותך אתמול - האם בכלל יש בחירה אם העתיד ידוע לנו מראש (דרך אגב זוכרת שביקשתי מידע לגבי המסיבה בערב? אז היא בכלל התבטלה...). ובכלל האם כל הצלילות הזאת היא לא עוד דרך לנסיון לשלוט בהכל במקום לקבל? אני מקצינה את הכל לצורך הדיון. אני לא מחזיקה באף דעה מוצקה, אבל הייתי שמחה לראות את הכל באופן יותר בהיר, "לקבל מידע", אם נשתמש בטרמינולוגיה אנרגטית...

 

[מיכל הררי]

מעניין. אגיב על זה בהמשך ../images/Emo45.gif

(יוצאת מהבית)

 

[imdark]

אני מאמין

שבסופו של דבר העתיד יקרה כמו שהוא אמור לקרות גם עם תקראי את העתיד ותשני את מה שאמור לקרות את יכול לשנות את העתיד הראשוני אבל גם השינוי שלך הוא חלק מהגורל כאן הנקודה זה שאנחנו לא נשנה או כן נשנה גם זה חלק מהגורל יש משהו שלפי דעתי קיים מאבר לזמן וזה הגורל (או אלוהים או אלות הגורל או איך שתקראי לו) לכל דבר שקורה יש סיבה ולכל דבר שלא קורה גם יש סיבה ובסופו של דבר גם הפעולות שלך הם חלק מהגורל ולכן אסור לך לחשוב שלא תוכלי לשנות בגלל שכל דבר שאת עושה משנה וכל דבר הוא חלק אפילו את ההיתפתחות שלך הגדילה הנפשית שלך ומי שאת כל אלה הם חלק מהגורל

 

[וארה]

אני מבינה

את מה שאתה כותב מיכאל, אבל אז אני מרגישה קצת מטופשת - אם גם ההתפתחות שלי צפויה מראש וכל בחירה שאעשה ידועה מראש, אז מה אני מתלהבת מלהתפתח ומתאמצת לעשות זאת - אתה מבין למה אני מתכוונת?

 

[imdark]

בטח שאני מבין

זו היתה התאוריה הראשונית שלי אבל תראי מה את אמרת "אם גם ההתפתחות שלי צפויה מראש וכל בחירה שאעשה ידועה מראש" את מתלהבת בגלל שנוצרת להיתלהב בגלל שהפסיכולוגיה שלך דוחפת אותך לאשות זאת זה חלק ממי שאת ותו לא ייתכן וההיתפתחות שלך תעזור למישהו יום אחד ואפילו תעצב את העתיד לפי כך ייתכן והכל מובן ומה שאת עושה לא משנה והיתכן ומה שאת עושה ישנה את העולם אולי לא דרכך אבל אפקט הפרפר הוא ענק כאן הנקודה לכל דבר שאנחנו אושים יש סיבה שקשורה בעתידינו ולמרות שאנחנו לא יכולים לשנות אותו אנחנו תורמים לו

 

[וארה]

יאלה בוא נשנה את העולם!!!

וליתר בטחון ננסה להיות הכי פחות צפויים שאנחנו יכולים ולשבור כמה שיותר דפוסים, והכי חשוב - להינות כמה שיותר. טוב מה שהכי ברור זה שהתחלף לי מצב הרוח המהורהר במצב רוח שטותי. אני מורידה בפניך את הכובע על זה שבגילך הצעיר אתה מבטא כזאת בהירות !!!

 

[imdark]

בכיף נשמה

 

[imdark]

אני רוצה לגלות לך סוד קטן

עד לא מזמן הייתי באותו מצב שבו את הייתואז ראיתי את ההודאה שלך שגרמה לי לחשוב רק שתידעי שכל פעם שכתבתי כתבתי בצורה ספונטנית לגמרי אולי כבר שמאת את זה אבל אני מבחינה מסוימת נחשב גאון אבל מהם יכולותיו של גאון עם לא פשוט לפתור את הבעיות ולחשוב על מסקנות אבל בלי השאלה שלך אף פעם לא הייתי מוצא את התשובה ובגלל זה גם אני מודה לך

 

[מיכל הררי]

אוקיי.... ../images/Emo13.gif

במשפט "לפעמים..." התכוונתי לזה שאולי אין בכלל דבר כזה התקדמות כמו שאולי אין דבר כזה "זמן" או בחירה אמיתית אני כן מרגישה שיש דבר כזה שאפשר לקרוא לו התקדמות. אני מסתכלת על החיים של מיכל הררי, ואני רואה עוד ועוד התקדמויות. כמובן שבמובן מסוים אפשר להסתכל על החיים של כולם, ולראות שאין התקדמות כי הם עדיין בתוך בית כלא ואינן בקשב השלישי, אבל זה כבר עניין של על מה בוחרים להסתכל

כמו ששאלתי אותך אתמול - האם בכלל יש בחירה אם העתיד ידוע לנו מראש (דרך אגב זוכרת שביקשתי מידע לגבי המסיבה בערב? אז היא בכלל התבטלה...). אז זהו שיש בחירה, וגם אין בחירה. תלוי מאיזה זווית מסתכלים. יש בחירה : יש פוטנציאל מסוים אפשרי עבורנו, שמתעדכן כל הזמן בהתאם לדברים שונים שקורים במציאות. אין בחירה: אנחנו יצורים מכאניים שנשלטים על ידי כוחות שונים. ובכלל האם כל הצלילות הזאת היא לא עוד דרך לנסיון לשלוט בהכל במקום לקבל? אולי אנחנו מתכוונות ב"צלילות" לדברים שונים. אצלי אין קשר בין צלילות לשליטה או לאי קבלה. כשאני צלולה אני זוכרת מי אני, מה אני רוצה לעשות, מה המטרות שלי, היכן אני נמצאת (על פיסת סלע בחלל!), ועוד. כשאני לא צלולה, אז אין מה לקבל, כי אני מזדהה עם הכל, וכל מה שקורה לי הוא "אני". אני מקצינה את הכל לצורך הדיון. אני לא מחזיקה באף דעה מוצקה, אבל הייתי שמחה לראות את הכל באופן יותר בהיר, "לקבל מידע", אם נשתמש בטרמינולוגיה אנרגטית...

 

[וארה]

מה זה הקשב השלישי?

ותודה על תשובתך - אעיין בה ביתר עומק מחר....

 

[דיפ שינואנו]

לא וארה, אבל... : התקדמות בחלימה

לא התכוונתי "להתקדם" ב"חלימה". אבל זה קורה גם בלי שאני מתכוון. לאחרונה אני די צלול בחלומות. חווה אותם טוב. זוכר אותם יותר טוב. אפילו מצליח לשנות אותם ולעשות בהם מה שאני רוצה. (תיכף אביא שתי דוגמאות) מגניב לגמרי.

שי (לוחם מתחיל

)

 

[דיפ שינואנו]

איך ביקשתי וקיבלתי את המספרים הזוכי

ם בלוטו: (סיפור קצת ארוך, מלפני שבועיים. מביא אותו כלשונו. החלום נמצא איפה שהוא באמצע) השקעתי מינימום כסף אפשרי (11 ש"ח), התרכזתי חזק, עשיתי כל מיני עבודות (שתכף אפרט) וזכיתי. (כתבתי בכמה זכיתי ומחקתי בשביל הצחוקים. בשביל לדעת בכמה תצטרכו לקרוא עד הסוף, או ללכת לפסקה האחת לפני האחרונה) מצחיק, אבל תכל'ס הכסף הוא הפחות חשוב פה. לא צריך כסף כרגע. העקרון והמציאות חשובים. לא באמת רציתי כסף. חשבתי שיהיה נחמד לקבל מתנה ממפעל הפיס, וכסף תמיד כיף לקבל, אבל יותר חשוב לי היה להוכיח לעצמי שאני יכול לזכות בלוטו אם אני בוחר. יצירת מציאות בקנה מידה קטן, אבל מדהים. מה עשיתי? החלטתי שאני רוצה. שמגיע לי. שאני הולך לזכות. שזה פשוט וקל והולך לקרות. ניסיתי להבין כמה כסף רוצה והאם יש לי איזה שהן מחשבות / אמונות / דמיונות מגבילים. ראיתי שלא באמת רוצה/צריך המון כסף. יפריע לי בכל מיני דברים. לא רוצה יותר ממיליון. שיחקתי עם המספרים קצת - איזה סכום רוצה. מאות אלפים, עשרות אלפים. חיפשתי דברים שמפריעים בסביבה הפנימית שלי. גיליתי אחד גדול - אני לא באמת צריך כסף כרגע. יש לי כמה שאני רוצה, ואם ארצה עוד אשיג. (אני מאוד אוהב את האמונה הזו אצלי, ושומר עליה בקנאות. מה שכן, יש משהו קטנטן שהיא מפריעה לי בו (משעשע ופרדוקסלי, אבל היא לא "מאפשרת" לי להרוויח פתאום סכום עצום של כסף. אם אשחרר אותה...) המספרים של הלוטו - השתמשתי בשיטה שכרמל תיארה. חלמתי אותם. רציתי במכוון לחלום אותם, הלכתי לישון מתוך ידיעה ברורה שאני הולך לזכות ולקבל את המספרים מעצמי/מהיקום/מהפורס בלילה. אני חושב שחלמתי אותם לקראת בוקר, והייתי די צלול כך שיכולתי לזכור אותם. זכרתי 2, 3, 6, 8 חזק מאוד וגם 50, 25, 34, 10 ו-11 בעצימות נמוכה (חושב שאת האחרונים יותר קיבלתי מהמודע - מכרמל וממחשבה של "פיזור נכון" של מספרים רנדומליים). כשבאתי למלא הסתבכתי קצת, כי פתאום ראיתי שהתכוננתי ל-50 מספרים והיו רק 30. התקילו אותי.

מילאתי טופס בהכי מעט כסף שאפשר - 11 ש"ח לשני טורים של מספרים. מילאתי באחד 2,3,6,8, 10, 11, 25. בשני 2,3,6,8, 17, 25, 30. המוכר לקח לי את הטופס, אז אני לא זוכר בוודאות. המספרים שצדקתי בהם היו 3, 6, 25, 30. ב-5 ימים מאז שמילאתי את הטופס ועד הבוקר כשזכיתי, ביצעתי כל יום בין פעם לכמה פעמים עבודות דמיון שמטרתן לנקות דמיונות/אמונות מגבילות בנושא וחיזוק המציאות שהולכת לבוא ולקרות. לדוגמה, ברשימת ה-"To-Do List" שלי כתוב "לזכות בלוטו", בין "לקחת צ'קים מהבנק" ל-"לדווח 3 שיעורי צהובה". ולחלוטין האמנתי שזה הולך לקרות. וכל פעם שעלה חשש, פשוט שחררתי אותו לדרכו. מסמסתי אותו. פוגגתי אותו. וכשהיה ברור לי שאני הולך לזכות (אי שם בשבת כבר הייתי בטוח בזה), התחלתי לנסות לכוון את סכום הכסף המדובר. לא רציתי באמת יותר ממיליון. והיו שלבים שגם לא יותר ממאתיים אלף. רוב הזמן התכוננתי ורציתי 300, 400 או 900 אלף. אבל נושא הסכום היה החלק המעורפל. הרגשתי שגם אפשר כמה מאות או אלפים או עשרות אלפים. לא החלטתי על שום מספר, בעיקר בגלל ההרגשה שאני לא באמת צריך כרגע כסף, ושאני עושה את התרגיל הזה בעיקר בשביל לפתח עוד קצת את המיומנות הנ"ל. האמת שגם לא ידעתי מתי ההגרלה ולא כיוונתי שום דבר ספציפית לאתמול, ורק כשישבתי עם בוזי אחרי השיעור בקולינה (אחלה פסטה היתה אתמול...) הוא אומר לי שההגרלה ב23:15. השעה כבר אחרי 24:00. טוב. היה לי ברור שאני זוכה במשהו, אבל לא ממש היה אכפת בכמה. מעניין. בבוקר קמתי וישר זכרתי את זה (אחרי שזכרתי שיש לי שיעור שמתחיל עוד 2 דקות וכנראה לא אגיע אליו). עשיתי כמה עבודות מיקוד מנומנמות אך איכותיות ופתחתי את האינטרנט בשביל לראות בכמה זכיתי. לקח קצת זמן למצוא את המספרים, אבל ראיתי ישר שיש לי 4 טובים ושכתוב שמ-4 זוכים בפרס כספי. מגניב. הצלחתי. מעניין כמה. לקח עוד שעה ומשהו להגיע לדוכן, כשאני עושה כל מיני עבודות ומנסה להרגיש (לא היה לי מושג בכמה זוכה מנחש 4 מספרים. זכרתי שבטוטו אתה יכול לקבל סכום מצחיק של 7 שקלים או משהו), את הסכום המדובר, וכמובן, מקווה לכמה שיותר אלפים. המוכר מסתכל אליי במבט של "אה-הא", מעביר את הכרטיס במכונה ומביא לי מטבע של 10 ש"ח נוצצים. מצחיק. הפסדתי שקל. אבל אני בתקופה של להוציא כסף. העקרון עצמו הוכרז כמנצח. עשיתי זאת. רציתי לזכות בלוטו והצלחתי.

 

[מיכל הררי]

האם ידעת שאתה חולם, במהלך החלום?

 

[דיפ שינואנו]

בזה כן.

 

[מיכל הררי]

אתה יכול להרחיב לגבי זה?

ומה קרה אחר כך?

 

[דיפ שינואנו]

איך שיניתי חלום מבאס לגמרי

זה ממש מהבוקר (כתוב בשטף בלי תיקונים, הסברים ועריכות, כמו שחלומות אמורים להיות. תתמודדו). הלילה חלמתי שאני אחראי על האזכרה של מתניה. ושהיום שבת והאזכרה צריכה להיות עוד יומיים. ושצריך שנארגן ח' גדולה לכולם והסעות (זה היה אמור להיות אחרי איזה אירוע אחר שרוב הקיבוץ נסע אליו, וכל הרכבים להסעות כבר היו תפוסים) ולארגן תכנית לאירוע. ואני אחראי עליה, והיום שבת ויש עוד איזה מסדר גדול עם ח' ענקית שכולם כבר עומדים ועושים משהו. אולי מתפללים. אני מצטרף לכולם עם שני ספרים ביד - חושב סידור אחד ומשניות אחד, או שהשני הוא לא קשור. מזיזים את הח' כשאני מצטרף בגלל השמש או משהו ונעמדים במקום חדש ויותר צפוף ואינטימי מהקודם. זוכר דוגמה מעניינת על המרצפות שעכשיו כאילו סגרנו עם הח'. תכל'ס, אני אחראי לארגן את ההסעות והחבר'ה מדברים איתי מדי פעם תו"כ המסדר/תפילה, אבל שום דבר לא מאורגן ואין רכבים להסיע אף אחד והכל איכסה, ואני מתחיל להרגיש את הלחץ וההרגשה הלא טובה שלי במצבים כאלה, כשדברים לא הולכים ואני אחראי עליהם, וישר מתחיל לבקר את עצמי ולבדוק למה לא ארגנתי את זה קודם ולכעוס על עצמי (שאני ארדם בשמירה ולא אהיה יסודי?) ומחפש כל מיני קומבינות קטנות - אולי לארגן איזה רכב מפה ולהחליף עם של מישהו אחר או משהו. וגם צריך לארגן תכנית לאזכרה ואני תו"כ מתחיל לחשוב מה נעשה, והאם אפשר פשוט לאלתר איזה משהו קטן ואם זה לא יראה מצ'וקמק. ואז פתאום אני תופס את עצמי (חושב שאז גם התחלתי להתעורר יותר - חושב יותר צלול ועם המחשבות גם מצטלל יותר ויותר) ואומר היי! מה פתאום שאני ארגיש רע בגלל מה שקורה פה? משהו פה לא בסדר! ומתחיל לחשב בראש - היום בכלל תשרי והאזכרה של מתניה היא עוד חצי שנה לפחות! אני לא צריך להרגיש רע! רגע, אולי זה בשביל עשרה בטבת, שגם אז יש איזה משהו? אולי, אבל גם זה זה עוד חודש, אז אין בעיה של להזמין הסעות! זאת אומרת שכל הסיפור הוא סתם נסיון של משהו בי לגרום לי להרגיש רע! ואין שום סיבה להרגיש רע! איזה יופי. עכשיו אני כבר יותר ויותר צלול. התעוררתי שמח וטוב לב.