ואתא ליפא* - טורו של חיים גרינבויים, בקהילה
ואתא ליפא * "רפאפן, סטז'ר, טרשת, תור, שר"פ, דלקת ושט. פסיכיאטר, סל תרופות. רם - טוב נגד פטריות". זוהי "תשוקה בלתי נשלטת לכתוב בנושאי רפואה". חיים גרינבוים "בקהילה" תאריך: 03/07/2008 12:32:00 דיאליזה, סכיזופרניה, ד"ר ששון בן-עובדיה. גבס, שבר, שיעולים. בני פישר. כדורים. לחץ דם. רופא תורן. תור דחוף לדיאטן. סי.טי, אק"ג, ברונכיט. אי ספיקת לב תורשתית. רפאפן, סטז'ר, טרשת, תור, שר"פ, דלקת ושט. פסיכיאטר, סל תרופות. קרם - טוב נגד פטריות. טופס שבע-עשרה. מדרס. פוליפים במעי הגס. קופת חולים, קופת בריאים, וכולם שרלטנים. 'לב מלכה'. אירוע לב. סטתוסקופ, מד חום, קוצב. אופטלגין, אשפוז כפוי, סניטציה (או: חיטוי) אולקוס, לחץ תוך-עיני - וציפורן חודרנית. קרויצפלד-יקוב. אינסולין. זונדה, ציסטה, ריטלין. טומוגרפיה ממוחשבת. החייאה, זריקה, בצקת. טחול מוגדל, משאף, צילום. דיכאון, זיהום, דימום. חוט דנטלי. חוט שדרה. חבורה, מכה טריה. בית חולים 'ביקור חולים' (בראשות 'איש עסקים'). בקע. אבן בכליה. לופוס. אוזן תיכונה. תוספתן, גוף זר, תסמונת. סניף ראשי של 'מאוחדת'. קורטיזון. סוכר בדם. הסעות: 'דרכי מרים'. פרוזק. דקסמול. תשישות. אקמולי טעם תות. אורטודנט, אורתופד, הנשמה מפה לפה. אקו, הולטר, אם-אר-איי. "זה יכאב עוד קצת - ודי". 'באבא' שנותן סגולה ותרופה לכל מחלה: "קשור באוזן חוט אדום - והקפד גם לי לתרום" @@@ * לאחרונה אחזה בי תשוקה בלתי נשלטת לכתוב משהו בנושאי רפואה. דא עקא, שאינני מבין בנושא ולא כלום. מה שמחתי לראות כי לאחרונה יצא שיר הזוכה לפופולריות רבה, שמילותיו האלמותיות והבלתי נשכחות מתחילות בשורות הבאות: "הא הא, גופא, קשיא, גמרא, תוספות, רש"י / לימא, ואי תימא, היינו היינו הך / אין אין, הני נמי, דברי תנא קמא / ואי בעית אימא, רמז, ראיה סמך". כך זה גם נמשך ונמשך: "מאן, מאן, מאן דאמר, הכי שפיר קאמר / איפכא מסתברא, מכדי, תא שמע". ולא - לא מדובר בשרבוט חפוז של זמר שוליים. לא מדובר ב'יציאה' של בדחן קל דעת או בגימיק של ליצן. מבצע השיר הזה כונה בעיתוני השבוע שעבר "ענק הזמר החסידי" ומוגדר על ידי מבינים - לפחות מטעם עצמם - כ"גאון מוסיקלי". הנה כי כן, אפשר לכתוב שיר שלם המורכב מראשיתו ועד סופו מגיבוב של מילים סתמיות, שורה ארוכה של ביטויים חסרי פשר ונטולי כל קשר. לא צריך פאנץ'-ליין, לא צריך היגיון פנימי, לא צריך קו מקשר. מהמוח הקודח היישר לאולפן ההקלטות. אני שמח, אפוא, לאמץ את שיטת ליפא. קבלו את המאמר המעמיק והמקיף שלי בנושאי רפואה. קריאה מהנה ומועילה. (מצד שני, ייתכן שבשירו של ליפא יש איזו עמקות נפלאה שאני פשוט לא מצליח לעמוד על דקותה. ייתכן שלא מדובר ברצף אקראי של מילים ארמיות, אלא שיש רעיון נשגב בבחירתן ובפרט בסדר אמירתן. סוד כמוס טמון כאן - והבעיה היא בי. אני לא מספיק 'בדרגה' כדי לרדת לעומק דעתו. אני הוא זה שאינו מצליח להשיג בקוצר בינתו את הרעיונות הנשגבים הטמונים בתוך שיריו במסווה של ליצנות ורדידות. אולי רק - ואך ורק - לאחר שאתה קונה שש זוגות משקפיים [וברשת '280' דווקא; כמבואר ב'השבוע בירושלים'] נפקחות עיניך, ואתה זוכה להבין את עומק הדברים).
ואתא ליפא * "רפאפן, סטז'ר, טרשת, תור, שר"פ, דלקת ושט. פסיכיאטר, סל תרופות. רם - טוב נגד פטריות". זוהי "תשוקה בלתי נשלטת לכתוב בנושאי רפואה". חיים גרינבוים "בקהילה" תאריך: 03/07/2008 12:32:00 דיאליזה, סכיזופרניה, ד"ר ששון בן-עובדיה. גבס, שבר, שיעולים. בני פישר. כדורים. לחץ דם. רופא תורן. תור דחוף לדיאטן. סי.טי, אק"ג, ברונכיט. אי ספיקת לב תורשתית. רפאפן, סטז'ר, טרשת, תור, שר"פ, דלקת ושט. פסיכיאטר, סל תרופות. קרם - טוב נגד פטריות. טופס שבע-עשרה. מדרס. פוליפים במעי הגס. קופת חולים, קופת בריאים, וכולם שרלטנים. 'לב מלכה'. אירוע לב. סטתוסקופ, מד חום, קוצב. אופטלגין, אשפוז כפוי, סניטציה (או: חיטוי) אולקוס, לחץ תוך-עיני - וציפורן חודרנית. קרויצפלד-יקוב. אינסולין. זונדה, ציסטה, ריטלין. טומוגרפיה ממוחשבת. החייאה, זריקה, בצקת. טחול מוגדל, משאף, צילום. דיכאון, זיהום, דימום. חוט דנטלי. חוט שדרה. חבורה, מכה טריה. בית חולים 'ביקור חולים' (בראשות 'איש עסקים'). בקע. אבן בכליה. לופוס. אוזן תיכונה. תוספתן, גוף זר, תסמונת. סניף ראשי של 'מאוחדת'. קורטיזון. סוכר בדם. הסעות: 'דרכי מרים'. פרוזק. דקסמול. תשישות. אקמולי טעם תות. אורטודנט, אורתופד, הנשמה מפה לפה. אקו, הולטר, אם-אר-איי. "זה יכאב עוד קצת - ודי". 'באבא' שנותן סגולה ותרופה לכל מחלה: "קשור באוזן חוט אדום - והקפד גם לי לתרום" @@@ * לאחרונה אחזה בי תשוקה בלתי נשלטת לכתוב משהו בנושאי רפואה. דא עקא, שאינני מבין בנושא ולא כלום. מה שמחתי לראות כי לאחרונה יצא שיר הזוכה לפופולריות רבה, שמילותיו האלמותיות והבלתי נשכחות מתחילות בשורות הבאות: "הא הא, גופא, קשיא, גמרא, תוספות, רש"י / לימא, ואי תימא, היינו היינו הך / אין אין, הני נמי, דברי תנא קמא / ואי בעית אימא, רמז, ראיה סמך". כך זה גם נמשך ונמשך: "מאן, מאן, מאן דאמר, הכי שפיר קאמר / איפכא מסתברא, מכדי, תא שמע". ולא - לא מדובר בשרבוט חפוז של זמר שוליים. לא מדובר ב'יציאה' של בדחן קל דעת או בגימיק של ליצן. מבצע השיר הזה כונה בעיתוני השבוע שעבר "ענק הזמר החסידי" ומוגדר על ידי מבינים - לפחות מטעם עצמם - כ"גאון מוסיקלי". הנה כי כן, אפשר לכתוב שיר שלם המורכב מראשיתו ועד סופו מגיבוב של מילים סתמיות, שורה ארוכה של ביטויים חסרי פשר ונטולי כל קשר. לא צריך פאנץ'-ליין, לא צריך היגיון פנימי, לא צריך קו מקשר. מהמוח הקודח היישר לאולפן ההקלטות. אני שמח, אפוא, לאמץ את שיטת ליפא. קבלו את המאמר המעמיק והמקיף שלי בנושאי רפואה. קריאה מהנה ומועילה. (מצד שני, ייתכן שבשירו של ליפא יש איזו עמקות נפלאה שאני פשוט לא מצליח לעמוד על דקותה. ייתכן שלא מדובר ברצף אקראי של מילים ארמיות, אלא שיש רעיון נשגב בבחירתן ובפרט בסדר אמירתן. סוד כמוס טמון כאן - והבעיה היא בי. אני לא מספיק 'בדרגה' כדי לרדת לעומק דעתו. אני הוא זה שאינו מצליח להשיג בקוצר בינתו את הרעיונות הנשגבים הטמונים בתוך שיריו במסווה של ליצנות ורדידות. אולי רק - ואך ורק - לאחר שאתה קונה שש זוגות משקפיים [וברשת '280' דווקא; כמבואר ב'השבוע בירושלים'] נפקחות עיניך, ואתה זוכה להבין את עומק הדברים).