ואת התגובה הזו כבר ראיתם?
http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...ssID=20&sbSubContrassID=0&daysBack=01/08/2008
http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...ssID=20&sbSubContrassID=0&daysBack=01/08/2008
ואת התגובה הזו כבר ראיתם?
- פותח הנושא ניצת הגפן
- פורסם בתאריך
תזאי בדימוס
New member
מחקר זה מחקר זה מחקר
ההפרדה הזאת בין תחומים פרקטים לתחומים אחרים מפספסת את הממשמעות של המילה מחקר. יש לחקור הכל. ספרות, לשון, פיסיקה, פילוסופיה וכולי. אם החוגים הפרקטיים יופרטו, יופסק בהם המחקר. לחילופין, המחקר יכוון על ידי אינטרסים קצרי טווח של הגופים הממנים ולא על סמך מחקר אקדמי חופשי. מי היה מאמין לפני 50 שנה שלחקר הפונמות בשפה תהיה משמעות מעשית. כיום, כל המערכות הקוליות (למשל המרת טקסט לדיבור או דיבור לטקסט) מבוססים על ידע פונמי. פונטיקאים מועסקים בחברות הייטק שעוסקות בתחומים אלו. יש אין ספור דוגמאות אחרות הממחישות כמה מחקר טהור ונקי בכל התחומים, הוא חשוב.
ההפרדה הזאת בין תחומים פרקטים לתחומים אחרים מפספסת את הממשמעות של המילה מחקר. יש לחקור הכל. ספרות, לשון, פיסיקה, פילוסופיה וכולי. אם החוגים הפרקטיים יופרטו, יופסק בהם המחקר. לחילופין, המחקר יכוון על ידי אינטרסים קצרי טווח של הגופים הממנים ולא על סמך מחקר אקדמי חופשי. מי היה מאמין לפני 50 שנה שלחקר הפונמות בשפה תהיה משמעות מעשית. כיום, כל המערכות הקוליות (למשל המרת טקסט לדיבור או דיבור לטקסט) מבוססים על ידע פונמי. פונטיקאים מועסקים בחברות הייטק שעוסקות בתחומים אלו. יש אין ספור דוגמאות אחרות הממחישות כמה מחקר טהור ונקי בכל התחומים, הוא חשוב.
ובכל זאת יש תחומים אקדמיים מיותרים
קשה לי להזכיר לימודי הנדסה וכ"ו-הנחשבים ל"יצרני כסף" בנשימה אחת עם לימודי מנע"ס ומשפטים-בד"כ באלו האחרונים הדגש הוא פרקטי נטו-בלי תרומה מחקרית או כלכלית בד"כ-סה"כ ממלאים תפקיד בתוך מערכת התפעול ולא במערכת המחקרית. זאת גם הסיבה שכל כך הרבה אנשים הולכים ללמוד את התארים האלו, חלקם מוכשרים מאוד-אבל הרבה מאוד-לא. הלימודים האלו נחשבים קלים, מיועדים לאנשים שבד"כ לא מתכוונים לעסוק במחקר מכל סוג מתישהו ומהווים נקודה אקדמית טרמינלית. אני חושב שלטובת האקדמיה שנלחמת בימים אלו על תקציבים-טוב לה לעמוד על האבחנה. יש מקצועות שיש לעודד את הפונים אליהם-ובהם פיזיקה, מתמטיקה , תחומים מסוימים במדעי החברה וכ"ו. תחומים אחרים-כמו מנע"ס, עליהם יש להטיל תשלומי שכ"ל גבוהים יותר להוציא לבעלי נתונים מיוחדים- או לפחות להפוך אותם לדו חוגיים.
קשה לי להזכיר לימודי הנדסה וכ"ו-הנחשבים ל"יצרני כסף" בנשימה אחת עם לימודי מנע"ס ומשפטים-בד"כ באלו האחרונים הדגש הוא פרקטי נטו-בלי תרומה מחקרית או כלכלית בד"כ-סה"כ ממלאים תפקיד בתוך מערכת התפעול ולא במערכת המחקרית. זאת גם הסיבה שכל כך הרבה אנשים הולכים ללמוד את התארים האלו, חלקם מוכשרים מאוד-אבל הרבה מאוד-לא. הלימודים האלו נחשבים קלים, מיועדים לאנשים שבד"כ לא מתכוונים לעסוק במחקר מכל סוג מתישהו ומהווים נקודה אקדמית טרמינלית. אני חושב שלטובת האקדמיה שנלחמת בימים אלו על תקציבים-טוב לה לעמוד על האבחנה. יש מקצועות שיש לעודד את הפונים אליהם-ובהם פיזיקה, מתמטיקה , תחומים מסוימים במדעי החברה וכ"ו. תחומים אחרים-כמו מנע"ס, עליהם יש להטיל תשלומי שכ"ל גבוהים יותר להוציא לבעלי נתונים מיוחדים- או לפחות להפוך אותם לדו חוגיים.
סליחה?
אני עוסק במחקר במנהל עסקים, ואין דבר יותר תאורטי ממה שלמשל אני עושה עכשיו בעבודה שאני כותב. ממש ממש לא פרקטי. ההוראה של תואר שני במנהל עסקים היא בעלת אופי פרקטי לעתים קרובות, ואולי שם באמת ראוי לגבות שכ"ל לימוד גבוה יותר. זה אגב לא שונה בהרבה מתואר שני בפסיכולוגיה קלינית - גם הוא ממוקד באספקטים מעשיים ומיועד לאנשים שהולכים להרוויח אחר כך המון כסף בעיסוק במקצוע. אז אולי גם שם צריך לגבות שכר לימוד גבוה. אבל מחקר במנהל עסקים? הוא אינו שונה בהרבה ממחקר בפסיכולוגיה, גאוגרפיה והיסטוריה של הלשון. וראוי לו שיעמוד איתם בדיוק באותה שורה כשמתכננים שינויים.
אני עוסק במחקר במנהל עסקים, ואין דבר יותר תאורטי ממה שלמשל אני עושה עכשיו בעבודה שאני כותב. ממש ממש לא פרקטי. ההוראה של תואר שני במנהל עסקים היא בעלת אופי פרקטי לעתים קרובות, ואולי שם באמת ראוי לגבות שכ"ל לימוד גבוה יותר. זה אגב לא שונה בהרבה מתואר שני בפסיכולוגיה קלינית - גם הוא ממוקד באספקטים מעשיים ומיועד לאנשים שהולכים להרוויח אחר כך המון כסף בעיסוק במקצוע. אז אולי גם שם צריך לגבות שכר לימוד גבוה. אבל מחקר במנהל עסקים? הוא אינו שונה בהרבה ממחקר בפסיכולוגיה, גאוגרפיה והיסטוריה של הלשון. וראוי לו שיעמוד איתם בדיוק באותה שורה כשמתכננים שינויים.
תזאי בדימוס
New member
נאלץ לא להסכים איתך
למרות שיכולה להיות לי ביקורת קשה ביותר (ראה שרשורים בעבר כאן בפורום) על מחקרים רבים בתחומים מסוימים, הרי הביקורת היא על טיב המחקר ולא על נחיצותו. אינני רואה כיצד עולם המשפט מתנהל ללא האקדמיה. הרי עולם המשפט חובק כל. הוא מטפל בקשרים בין אנשים (דיני משפחה - קשור לפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית), הוא מטפל בחברות (כלכלה ועסקים), הוא עוסק במדע (ראיות מדעיות), סוגיות אתיות סבוכות (פילוסופיה) וכולי. לצורך משפט טוב חייבים מחקר אקדמי נרחב אשר מחבר תחומים רבים ומסיק מהם מסקנות משפטיות. תמיד יש הרבה מחקרים שלא מקדמים את התחום הנחקר בהרבה, והם בבחינת עוד מאותו דבר (גם במדעים ובהנדסה ולא רק במשפט) אבל תמיד ישנם מיעוט אנשים שמצעידים את התחום קדימה. באותו אופן, מחקר במנהל עסקים איננו דבר של מה בכך. המון מתמטיקאים עוסקים בתחומים אלו ואת ההשפעות של תוצאות המחקרים נראה רק בעתיד. לדעתי האורינטציה באוניברסיטה חייבת להיות מחקרית. היינו, שמלמדים סטודנטים לתואר ראשון חייבים להתייחס אליהם כאילו מלמדים חוקרים לעתיד ולא רק בעלי מקצוע. מי שמעוניין במקצוע בלבד, שיפנה למכללות. אינני רואה שום תחום עיסוק, בלי מחקר אקדמאי התומך בו ומצעיד אותו קדימה. הטלת מגבלות שכר לימוד על חוגים מסוימים תגרום לכך שהמחקר באותו תחום יפגע, כי מעט אנשים יפנו אליו. מי יוכל ללמוד לשון למשל, אם שכר הלימוד במקצוע הזה יהיה פי שלוש מאשר במחלקה אחרת? מה יקרה במחקר בתחום הזה?
למרות שיכולה להיות לי ביקורת קשה ביותר (ראה שרשורים בעבר כאן בפורום) על מחקרים רבים בתחומים מסוימים, הרי הביקורת היא על טיב המחקר ולא על נחיצותו. אינני רואה כיצד עולם המשפט מתנהל ללא האקדמיה. הרי עולם המשפט חובק כל. הוא מטפל בקשרים בין אנשים (דיני משפחה - קשור לפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית), הוא מטפל בחברות (כלכלה ועסקים), הוא עוסק במדע (ראיות מדעיות), סוגיות אתיות סבוכות (פילוסופיה) וכולי. לצורך משפט טוב חייבים מחקר אקדמי נרחב אשר מחבר תחומים רבים ומסיק מהם מסקנות משפטיות. תמיד יש הרבה מחקרים שלא מקדמים את התחום הנחקר בהרבה, והם בבחינת עוד מאותו דבר (גם במדעים ובהנדסה ולא רק במשפט) אבל תמיד ישנם מיעוט אנשים שמצעידים את התחום קדימה. באותו אופן, מחקר במנהל עסקים איננו דבר של מה בכך. המון מתמטיקאים עוסקים בתחומים אלו ואת ההשפעות של תוצאות המחקרים נראה רק בעתיד. לדעתי האורינטציה באוניברסיטה חייבת להיות מחקרית. היינו, שמלמדים סטודנטים לתואר ראשון חייבים להתייחס אליהם כאילו מלמדים חוקרים לעתיד ולא רק בעלי מקצוע. מי שמעוניין במקצוע בלבד, שיפנה למכללות. אינני רואה שום תחום עיסוק, בלי מחקר אקדמאי התומך בו ומצעיד אותו קדימה. הטלת מגבלות שכר לימוד על חוגים מסוימים תגרום לכך שהמחקר באותו תחום יפגע, כי מעט אנשים יפנו אליו. מי יוכל ללמוד לשון למשל, אם שכר הלימוד במקצוע הזה יהיה פי שלוש מאשר במחלקה אחרת? מה יקרה במחקר בתחום הזה?
קיסרית הזאטוטית
New member
איך יודעים מה מיותר ומה לא? אחד הסיפורים
האהובים עלי ביותר הוא על בחור אחד באוניברסיטה אמריקאית שבחר לעשות מחקר על איזה קבוצה באיזה חור בעולם שיש בו המון שבטים מסוכסכים מקום רחוק ומוכה קרבות שממש לא עניין אף אחד סתם איזה קבוצה. מחקר אתנוגרפי סוציולוגי ופוליטי שבאמת אין לו שום יישום מדעי או הייטקי או משהו. כולם אמרו לו להחליף נושא. שהוא מבזבז את הזמן ושאין סיכוי שהוא ימצא עבודה בסוף הדוקטורט. אבל מה למדינה שהוא חקר קראו אפגניסטן ולשבטים שלה הוא מומחה. ולקבוצה קראו הטאליבן ו... אין צורך לציין כמה שהמומחיות שלו הפכה לבלתי מיותר עד "יקרה מפז" וידיו עמוסות עבודה.
האהובים עלי ביותר הוא על בחור אחד באוניברסיטה אמריקאית שבחר לעשות מחקר על איזה קבוצה באיזה חור בעולם שיש בו המון שבטים מסוכסכים מקום רחוק ומוכה קרבות שממש לא עניין אף אחד סתם איזה קבוצה. מחקר אתנוגרפי סוציולוגי ופוליטי שבאמת אין לו שום יישום מדעי או הייטקי או משהו. כולם אמרו לו להחליף נושא. שהוא מבזבז את הזמן ושאין סיכוי שהוא ימצא עבודה בסוף הדוקטורט. אבל מה למדינה שהוא חקר קראו אפגניסטן ולשבטים שלה הוא מומחה. ולקבוצה קראו הטאליבן ו... אין צורך לציין כמה שהמומחיות שלו הפכה לבלתי מיותר עד "יקרה מפז" וידיו עמוסות עבודה.
מזכיר את סיפור הדוקטורט של יולי תמיר
פעם פעם, באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, הגיעה לאוקספורד דוקטורנטית ישראלית בשם יעל תמיר, וביקשה לכתוב דוקטורט על תופעת הלאומיות. "עזבי", אמרו לה. "אף אחד לא מתעסק בזה. זה לא חשוב. לכי על משהו קצת יותר פופולרי". הסטודנטית התעקשה, ובאמת כתבה את הדוקטורט על תופעה הלאומיות. זמן קצר אחרי הגשת הדוקטורט, קרס מסך הברזל, והשאר - הסטוריה*. עד היום הספר שיצא מהדוקטורט ההוא נחשב לאחד המרכזיים בתחום. * כמה שנון.
פעם פעם, באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, הגיעה לאוקספורד דוקטורנטית ישראלית בשם יעל תמיר, וביקשה לכתוב דוקטורט על תופעת הלאומיות. "עזבי", אמרו לה. "אף אחד לא מתעסק בזה. זה לא חשוב. לכי על משהו קצת יותר פופולרי". הסטודנטית התעקשה, ובאמת כתבה את הדוקטורט על תופעה הלאומיות. זמן קצר אחרי הגשת הדוקטורט, קרס מסך הברזל, והשאר - הסטוריה*. עד היום הספר שיצא מהדוקטורט ההוא נחשב לאחד המרכזיים בתחום. * כמה שנון.
לא אמרתי שאמרת ../images/Emo3.gif
שאלתי, כי תיארת נושא שמתכתב מאוד עם מדע המדינה (לדעתי פחות עם הסטוריה, אבל קשה לדעת מהתיאור שנתת), ולא עם פילוסופיה. וכמובן שיש הרבה PHD, אבל ספציפית אני יודע שהיא מעבירה קורסים בפילוסופיה, או לפחות העבירה עד מעברהּ לפוליטיקה. ומתוך סקרנות, אכן פרופסור לפילוסופיה, ומרצה בחוג לפילוסופיה. החיבור המתבקש לאור המידע שהבאת - הדוקטורט של פרופ' תמיר הוא בתחום של פילוסופיה פוליטית...
שאלתי, כי תיארת נושא שמתכתב מאוד עם מדע המדינה (לדעתי פחות עם הסטוריה, אבל קשה לדעת מהתיאור שנתת), ולא עם פילוסופיה. וכמובן שיש הרבה PHD, אבל ספציפית אני יודע שהיא מעבירה קורסים בפילוסופיה, או לפחות העבירה עד מעברהּ לפוליטיקה. ומתוך סקרנות, אכן פרופסור לפילוסופיה, ומרצה בחוג לפילוסופיה. החיבור המתבקש לאור המידע שהבאת - הדוקטורט של פרופ' תמיר הוא בתחום של פילוסופיה פוליטית...
זו אחלה שאלה (בהנחה שאפשר לנצל"ש את זה)
עד כמה ואיפה התחומים משיקים, ויותר מעניין מזה, האם יכול להיות שיש דיסציפלינת-ותחומי-משנה (למשל מדע המדינה והסטוריה פוליטית, סוציולוגיה פוליטית, כלכלה פוליטית וכו'), או שכל הדיסציפלינות באופן עקרוני שוות זו לזו. וחוץ מזה, נושא כמו לאומיות מרכז תשומת לב מהרבה מאוד דיסציפלינות, לא רק מדה"מ (למרות שאני חושבת שמחקר בתחום שלא נוגע בפוליטיקה הוא מחקר מאוד מאוד בעייתי). אגב, לא מעט מחקר בתחום הזה באמת נעשה על ידי הסטוריונים, לפחות בתת-התחום שלי (מדיניות לשונית), כמו בורק או רייט. מצד שני, אני צריכה להגיד שהופתעתי לגלות שגלנר היה מדה"מניק, סוציולוג ואנתרופולוג, ושאנדרסון היה יחב"לניק. אבל זה כבר בורות אישית שלי ולא מעיד על שום דבר אחר
עד כמה ואיפה התחומים משיקים, ויותר מעניין מזה, האם יכול להיות שיש דיסציפלינת-ותחומי-משנה (למשל מדע המדינה והסטוריה פוליטית, סוציולוגיה פוליטית, כלכלה פוליטית וכו'), או שכל הדיסציפלינות באופן עקרוני שוות זו לזו. וחוץ מזה, נושא כמו לאומיות מרכז תשומת לב מהרבה מאוד דיסציפלינות, לא רק מדה"מ (למרות שאני חושבת שמחקר בתחום שלא נוגע בפוליטיקה הוא מחקר מאוד מאוד בעייתי). אגב, לא מעט מחקר בתחום הזה באמת נעשה על ידי הסטוריונים, לפחות בתת-התחום שלי (מדיניות לשונית), כמו בורק או רייט. מצד שני, אני צריכה להגיד שהופתעתי לגלות שגלנר היה מדה"מניק, סוציולוג ואנתרופולוג, ושאנדרסון היה יחב"לניק. אבל זה כבר בורות אישית שלי ולא מעיד על שום דבר אחר
אני חושב שאתם מפספסים את העיקר
הדוגמאות שאתם מביאים (שבעצם הן חריגות יחסיות) רק מחזקות את התיזה שמחקרים צריכים להועיל במשהו. ומה עם אותו אנתרופולוג שהלך לשבט נידח בפרו ו"לצערו" הידע שלו לא עזר לאף אחד מבחינה מעשית כי לא הייתה שם שום מלחמה שמעניינת את המערב? מחקר מדעי טוב לא צריך להימדד אם בעתיד עשו בו שימוש או לא, אלא האם הוא קידם את הידע שלנו בתחום. מעבר לכך, יש במקרים רבים בעייתיות רבה בשימוש בחוקרים כשזה נוח לממשל מסוים בזמן מסוים ולא בזמן אחר. בעוד שחוקרים ממדעי החברה בהחלט יכולים לעזור למקבלי המדיניות, צריך להיזהר לפעמים לעבוד בשירותם כי זה יכול לפגוע באתיקה המקצועית שלך כחוקר. היום למשל יש ויכוח גדול בארה"ב על האם מותר לפסיכולוגים לעזור לממשל בחקירת אסירים. היו כמה פסיכולוגים שעזרו לחקור אסירים בגואנטמו וזה נושא שעורר ויכוח חריף בקרב פסיכולוגים לגבי האם הם הפרו את האתיקה המקצועית שלהם.
הדוגמאות שאתם מביאים (שבעצם הן חריגות יחסיות) רק מחזקות את התיזה שמחקרים צריכים להועיל במשהו. ומה עם אותו אנתרופולוג שהלך לשבט נידח בפרו ו"לצערו" הידע שלו לא עזר לאף אחד מבחינה מעשית כי לא הייתה שם שום מלחמה שמעניינת את המערב? מחקר מדעי טוב לא צריך להימדד אם בעתיד עשו בו שימוש או לא, אלא האם הוא קידם את הידע שלנו בתחום. מעבר לכך, יש במקרים רבים בעייתיות רבה בשימוש בחוקרים כשזה נוח לממשל מסוים בזמן מסוים ולא בזמן אחר. בעוד שחוקרים ממדעי החברה בהחלט יכולים לעזור למקבלי המדיניות, צריך להיזהר לפעמים לעבוד בשירותם כי זה יכול לפגוע באתיקה המקצועית שלך כחוקר. היום למשל יש ויכוח גדול בארה"ב על האם מותר לפסיכולוגים לעזור לממשל בחקירת אסירים. היו כמה פסיכולוגים שעזרו לחקור אסירים בגואנטמו וזה נושא שעורר ויכוח חריף בקרב פסיכולוגים לגבי האם הם הפרו את האתיקה המקצועית שלהם.
בדיוק על זה היה לי דיון עם המנחה שלי בשבוע
שעבר. היינו בהרצאה משותפת (כשומעים) ואני יאצתי ממנה די מאוכזבת, כי הרגשתי שלא חידשה לי דבר, ועסקה רק בדיון תיאורטי- חצי פילוסופי בעניין מקצועי כלשהו. וכשמנחה לשי שאל על התרשמותי - ניסחתי את ההתרשמות הזו, אמנם בצורה זהירה, אבל בהחלט הבהרתי - שלטעמי- זה לא ממש יעיל ולא תורם למחקר ולכן - קצת "מבוזבז" לעשות כזאת עבודה. עכשיו- זה שונה קצת ממה תיארת, כי לא מדובר במשהו אזוטרי לכאורה, כמו לחקור שבט שמעולם לא נחקר. כי בעיניי- דווקא חקירה של שבט שלא נחקר - זה חשוב ומועיל, כי יש בזה חידוש בשדה שלא נזרע או עובד מעולם. לעומת זאת ההרצאה שאנחנו שמענו - לקחה תיאוריות ידועות, ותהליכי לשון ידועים, וניסתה להראותא ת ההסברים הפסילוסופיים-היסטוריים שיכלו להוביל לתהליכים הללו. בכל מקר ה- זה נשאר בגדר הספקולציה (אי-אפשר להוכיח למה ואיך השתנתה תנועה של מילה ...)... ולי זה נראה - כאילו לא עשו כאן כלום, בעצם. ואילו המנחה שלי טען - שזה לא נכון, ושיש מקום לדיון התיאורטי-פילוסופי הזה, ואפילו הגדיל ואמר משהו כמו - את יודעת שזה מה שהאוצר והממשלה מנסים לעשות עכשיו - להחליט על מה יעבדו חוקירים- מה ראוי להיקרא מחקר ולהיחקר ומה לא... אני אל בטוחה שזה נכון במקרה הזה. ואני כן חושבת שיש קריריונים מסוימים, שיכולים להיות מוסכמים על כולם - שיעידו על - מההוא מחקר, ומה חשיבותו. וגם - האם כל דבר ראוי להיחקר.... (ואין כאן גישה פטרונית, אלא באמת - גישה ערכית של - האם אנחנו מאפשרים לכל אחד לדבר על כל דבר? האם כל דבר הוא מספיק חשוב ומשמעותי לדיון?) לא יודעת מה התשובה על זה... אבל - בהחלט שאלה שמעוררת בי מחשבות.
שעבר. היינו בהרצאה משותפת (כשומעים) ואני יאצתי ממנה די מאוכזבת, כי הרגשתי שלא חידשה לי דבר, ועסקה רק בדיון תיאורטי- חצי פילוסופי בעניין מקצועי כלשהו. וכשמנחה לשי שאל על התרשמותי - ניסחתי את ההתרשמות הזו, אמנם בצורה זהירה, אבל בהחלט הבהרתי - שלטעמי- זה לא ממש יעיל ולא תורם למחקר ולכן - קצת "מבוזבז" לעשות כזאת עבודה. עכשיו- זה שונה קצת ממה תיארת, כי לא מדובר במשהו אזוטרי לכאורה, כמו לחקור שבט שמעולם לא נחקר. כי בעיניי- דווקא חקירה של שבט שלא נחקר - זה חשוב ומועיל, כי יש בזה חידוש בשדה שלא נזרע או עובד מעולם. לעומת זאת ההרצאה שאנחנו שמענו - לקחה תיאוריות ידועות, ותהליכי לשון ידועים, וניסתה להראותא ת ההסברים הפסילוסופיים-היסטוריים שיכלו להוביל לתהליכים הללו. בכל מקר ה- זה נשאר בגדר הספקולציה (אי-אפשר להוכיח למה ואיך השתנתה תנועה של מילה ...)... ולי זה נראה - כאילו לא עשו כאן כלום, בעצם. ואילו המנחה שלי טען - שזה לא נכון, ושיש מקום לדיון התיאורטי-פילוסופי הזה, ואפילו הגדיל ואמר משהו כמו - את יודעת שזה מה שהאוצר והממשלה מנסים לעשות עכשיו - להחליט על מה יעבדו חוקירים- מה ראוי להיקרא מחקר ולהיחקר ומה לא... אני אל בטוחה שזה נכון במקרה הזה. ואני כן חושבת שיש קריריונים מסוימים, שיכולים להיות מוסכמים על כולם - שיעידו על - מההוא מחקר, ומה חשיבותו. וגם - האם כל דבר ראוי להיחקר.... (ואין כאן גישה פטרונית, אלא באמת - גישה ערכית של - האם אנחנו מאפשרים לכל אחד לדבר על כל דבר? האם כל דבר הוא מספיק חשוב ומשמעותי לדיון?) לא יודעת מה התשובה על זה... אבל - בהחלט שאלה שמעוררת בי מחשבות.
LastFlowers
New member
כאמור
חשיבותו של מחקר בנושא מסוים יכולה להתברר רק בדיעבד, וזאת הסיבה מדוע אסור לאף אחד להחליט מה צריך או ראוי לחקור, ומה לא. מה שכן - אפשר להגדיר סדרי עדיפויות לנושאי מחקר בתחום מסוים כפי שנעשה, למשל, במשרד החקלאות.
חשיבותו של מחקר בנושא מסוים יכולה להתברר רק בדיעבד, וזאת הסיבה מדוע אסור לאף אחד להחליט מה צריך או ראוי לחקור, ומה לא. מה שכן - אפשר להגדיר סדרי עדיפויות לנושאי מחקר בתחום מסוים כפי שנעשה, למשל, במשרד החקלאות.
היבטים פילוסופיים והיסטוריים מאוד חשובים
הרבה חוקרים לא מקדישים לזה יותר מדי תשומת לב ועורכים את המחקר שלהם בכלים מקובלים, אבל מאוד חשוב לדעת איך לחקור כל דבר, אלו אלטרנטיבות יש, מה היתרונות והחסרונות של כל כלי וכו'. כל תהליך החשיבה על מחקר מאוד קריטי. אגב, על זה בכלל לא צריכה להיות בעייה לאף אחד כי לחשוב לא עולה כסף. ועוד אגב קטן-גדול, העובדה שמחקרים מסוימים נכשלים לא הופכת אותם ללא חשובים או הכרחיים. בכל תחום אחוז הכשלונות גדול אבל כשלונות הן הכרח בדרך למחקר מוצלח. נורא קל למצוא דוגמאות למחקרים שלא הצליחו, אפילו ואולי בעיקר אצל חוקרים גדולים, אבל חשוב לראות את התמונה הכוללת.
הרבה חוקרים לא מקדישים לזה יותר מדי תשומת לב ועורכים את המחקר שלהם בכלים מקובלים, אבל מאוד חשוב לדעת איך לחקור כל דבר, אלו אלטרנטיבות יש, מה היתרונות והחסרונות של כל כלי וכו'. כל תהליך החשיבה על מחקר מאוד קריטי. אגב, על זה בכלל לא צריכה להיות בעייה לאף אחד כי לחשוב לא עולה כסף. ועוד אגב קטן-גדול, העובדה שמחקרים מסוימים נכשלים לא הופכת אותם ללא חשובים או הכרחיים. בכל תחום אחוז הכשלונות גדול אבל כשלונות הן הכרח בדרך למחקר מוצלח. נורא קל למצוא דוגמאות למחקרים שלא הצליחו, אפילו ואולי בעיקר אצל חוקרים גדולים, אבל חשוב לראות את התמונה הכוללת.
בהנחה שאני מבין אותך נכון עכשיו
אז אני מסכים איתך עוד פחות... לחסום אנשים חסרי כשרון מחקרי מללמוד תואר ראשון? ולמה לא ייתכן שכל אחד ילמד את זה? אם כבר, במיוחד בנושאים של ניהול - אולי עדיף שכל אחד ילמד את זה דווקא (כמו כל דבר אחר בעצם...) ובכלל, איך יודעים בתואר הראשון למי יש פוטנציאל מחקרי ולמי לא ובאיזה תחום? יש לך מושג כמה פעמים החלפתי את תחומי העניין שלי? לפי שיטתך אסור היה לתת לי ללמוד שום דבר חוץ ממתמטיקה... ואולי מוסיקה... בעצם איך יודעים?
אז אני מסכים איתך עוד פחות... לחסום אנשים חסרי כשרון מחקרי מללמוד תואר ראשון? ולמה לא ייתכן שכל אחד ילמד את זה? אם כבר, במיוחד בנושאים של ניהול - אולי עדיף שכל אחד ילמד את זה דווקא (כמו כל דבר אחר בעצם...) ובכלל, איך יודעים בתואר הראשון למי יש פוטנציאל מחקרי ולמי לא ובאיזה תחום? יש לך מושג כמה פעמים החלפתי את תחומי העניין שלי? לפי שיטתך אסור היה לתת לי ללמוד שום דבר חוץ ממתמטיקה... ואולי מוסיקה... בעצם איך יודעים?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.