ואת עדיין זרה לי ...

[הצבעוני השחורטולי]

ואת עדיין זרה לי ...

ואת עדיין זרה לי ...

ואת עדיין לי זרה ... עדיין זרה כמו בפעם הראשונה שבאתי `` בשערייך `` ועדיין מבטך בלתי ניתן לפענוח את תשבץ לא פתור לפעמים אני רוצה שתתני לי לנוח מה שנראה ברור לך - לא תמיד מובן לי והיא כמו להבה מסתורית לעיתים מכאיבה החיוך שלה משדר נוחות לפעמים זה נותן לי תחושה של `` נכות `` ואת עדיין זרה ... וכיף שכך -את לי כמו חידה לא פתורה לפעמים נשבר ,תגידי את מעמידה אותי במבחן ללא זכות בחירה ? ואת עדיין זרה לי כמו ביום הראשון שנתקלתי בחיוכך זרה -ואני ממשיך לנסות לגעת בחלקיק מחייך ועדיין זרה כמו בפעם הראשונה שבאתי `` בשערייך `` והיא כלהבה לעיתים שורפת לעיתים עם חומה מלטפת ואותו חיוך שעל פני השטח תמים את ליבך תאסוף לחיקה ללא רחמים אתה שבוי בקסמה כן והיא שתחליט כן והיא שתצרוב את שמה בליבך ואת עדיין זרה כמו ביום שבאתי לראשונה `` בשערייך `` ...........

 

[אוסי]

טולי



אני אוהבת את הכתיבה שלך היא מדברת אלי גם כשאני לא מבינה מה באמת התכוונת ... אני זורמת לפי המחשבות ,הרגשות ,הפנטזיות שלי אז תמשיך לכתוב ככול העולה לרוחך אוסי!!

 

[רותי ב.]

גם אני אהבתי, בעיקר את



השורה `ואת עדיין זרה ... וכיף שכך - את לי כמו חידה לא פתורה ..` והזכיר לי את סיפור שחרזדה, שכל יום הסירה עוד צעיף, ולא זוכרת אם גם אחרי אלף הצעיפים שהסירה, צעיף על כל סיפור, הוא כבר הרגיש שהיא לא זרה לו עוד, או שעדיין היתה ... הרגשה של זרות תמיד מעוררת ענין נוסף, להכיר עוד טפח, והיא שגורמת לך להרגיש כך, בחורה לרוחי, זה בטוח (-: