תרופות
אני חושבת שבעידן המודרני שלנו, כאשר כל מטופל שלישי שמגיע לקליניקה עם סל תרופות, חובה עלינו המטפלים להכיר את הנושא לעומק. חייבים להכיר את ההשפעה התרופתית גם מבחינה מערבית וגם מבחינה האנרגטית. וכן, לפעמים יש לנקות עמדה בנושא. ישנם טיפולים שלא יתקדמו ללא שינוי במינון התרופתי. כמובן שההחלטה הסופית תהיה של המטופל, אבל הוא לא ידע לקחת את ההחלטה המבוססת ללא מידע מקיף משני הצדדים. אני כמובן לא אומרת שלהוריד תרופה בכל מקרה זו ההחלטה הנכונה, אבל רק לדוגמא - אסטמה - לרוב מגיעים עם סטרואידים, אנטי היסטמינים, בטא בלוקרים, ונטולין ועוד. ברגע שמצליחים לאזן את המטופל ואין יותר התקפים לטווח הקצר, הטיפול לא נגמר! שימוש לטווח ארוך בתרופות האלה מכניס הרבה קור ולחות לגוף שמתיישבים בכליות ובכבד, אנטיהיסטמינים מייבשים את הריריות שבתגובה מייצרות עוד ועוד מוקוזה, הונטולין מחלה את הצ'י של הלב וכו'. כל התשתית להמשך קיום הפתולוגיה נשמר כאן - מעגל מרושע. אם רוצים למצוא את הפתרון הבריא לטווח הארוך חייבים לרדת במינונים של אותן התרופות, כמובן בתאום עם הרופא המטפל. מה קורה כשהרופא לא משתף פעולה? ההחלטה היא של המטופל. אם המטופל יידרוש, הרופא ישתף פעולה. התפקיד שלנו בסיפור הזה להנחות אותו, לשקף את המצב מההיבט שלנו ולתת מידע מקיף על שני העולמות. רק דעתי כמובן, אבל ככה אני עובדת בקליניקה שלי ומאוד שלמה עם הדרך. מרים רייך רפואה סינית עתיקה ילדים ומבוגרים
