ובינתיים, קבוצת הנוער ממשיכה לדהור לאליפות

[bister]

ובינתיים, קבוצת הנוער ממשיכה לדהור לאליפות

הדיסוננס בין הנוער רק ממשיך ביתר שאת, ונהיה יותר ויותר מדהים כאשר קבוצת הנוער האגדית של עונה שעברה היא ברובה קבוצת הבוגרים הכושלת של השנה, וקבוצת הבוגרים הכושלת של השנה היא לפרקים גם קבוצת הנוער המצויינת של השנה. עוד ניצחון 4-0 קליל לנוער היום, כשגם קונאטה כובש הודות לנווה המדבר המכונה קבוצת הנוער, ונשאלת מהו סוד הקסם שלהם? או שאולי מה שמיוחד זו לא ההצלחה בנוער אלא הכישלון בבוגרים? אין ספק שההצלחה המתמשכת בנוער גורמת להרהורים בדבר מינויו של תורג'מן כמאמן בבוגרים. אם כבר ביצענו את תהליך ההצערה והעלאת קבוצת הנוער, אולי מוטב שיבוצע עד הסוף. ממילא האלטרנטיבות די דלות ואם גולדהאר העדיף לקדם מתוך המועדון במינוי לוין ייתכן שיראה אופציה זו כשובת עין. יחד עם זאת, קשה שלא לחשוש שהבוגרים (או בוגרים מסויימים לפחות) יצליחו להרוס גם את קריירת האימון המבטיחה של תורג'מן בדרך ויכאב הלב לראות גם את זה. בינתיים ניתן להתנחם בשושלת מופלאה שמתחילה להירקם בגילאים הצעירים, מתוך התקווה שבסופו של דבר היא גם תתרגם לגילאים המבוגרים.

 

[שער 8]

אני הייתי מציע משהו דומה

מינוי של תורג׳מן כעוזר מאמן בבוגרים כתוספת לתפקידו בנוער. זאת, בהמשך למינוי מנהל ספורטיבי ומאמן בכיר, זרים או ישראלים. אבל תכלס, מה זה משנה?

 

[TheWhiteTigris]

לדעתי זה נובע מעיניין הנוכחות בקבוצה.

כששחקן מהנערים עולה לנוער, הוא נכנס לקבוצה חזקה, מצליחה, שיכולה לזכות אפילו בדאבל. יש לו חממה למצויינות והצלחה. לעומת זאת, כששחקן נוער מגיע לקבוצה הכושלת הבוגרת, הלוזריות אופפת אותו מכל כיוון, מכריחה אותו להפוך לאפס בעצמו, כדי להתאזן עם כולם. בד"כ לשחקן טרי מהנוער אין את היכולת הנפשית להתבדל מעל אפסות הקבוצה, ולסחוב אותה על גבו. מה גם, ששחקן שעולה מהנוער, לרוב בגיל 18 לערך, אין לו את יכולת הרספקטיבה, את יכולת הראיה הכוללת, ומן הסתם - את היכולת להיות סופרמן ולהיות מה שאף אחד אחר בקבוצה לא. וכשאתה רואה את המאמן הדגול והמהולל שלך מהנוער מתנהל כמו לוזר מאופס בבוגרת, ומוותר אפילו לשחקן שבז לו (מדוניאנין בז בכללי למאמנים במכבי), ומתנחמד לשחקנים עד כדי הפיכת עצמו כעפר לרגליהם, זאת התוצאה. שחקן הנוער החביב שלנו מתקלקל במהירות, ויהפך לשחקן בינוני לכל היותר במכבי, עד אשר יפלט ממנה להפועל ראשל"צ, או יחתום על חוזה לישיבה על ספסל קבוצה בלגית הזויה תורנית שתשלם את הסכום המופקע עליו.

 

[bister]

מילא אם היה מדובר בשחקן אחד או שניים

שהיו הבטחה גדולה בנוער ולא קיימו בבוגרים, אבל השנה החל תהליך עלייה מאסיבי מהנוער לבוגרים שלא צלח בטווח הרחוק. מה בדיוק מקרין על השחקנים הצעירים כשהם עולים לבוגרים? שחקנים אחרים? מאמנים? או שהבינוניות כבר הפכה למסורת עצמאית במכבי? כזו שחזקה לא רק מהDNA המקורי של המועדון אלא של אינדיבדואלים מוכשרים והישגיים?

 

[TheWhiteTigris]

בעיקרון - כן. על הכל.

שחקנים אחרים - כשאתה ועוד 3 שחקני הרכב חברים מהנוער מוקפים ב- 7 שחקני הרכב בינוניים ועוד איזה 10 מחליפים גרועים, אתה מאבד את זה, בהנחה שאתה לא בניון. מאמנים - כבר הסברתי, אז פשוט כן, ותקרא למה בהודעה לעיל. בינוניות - כמו שציינת, היא הפכה למסורת. 4 שנים בלי לנצח שום דרבי, 7 שנים לפחות בלי לנצח בחיפה. מסורת שנתית של תבוסה להפועל עכו(!). אני צריך להמשיך? ה DNA המקורי - נשאר רק אצל האוהדים. וגם לא אצל כולם אגב. יש לא מעטים שהוא התעוות, השתנה לצורות שונות. כמו מוטציה של נגיף השפעת, שלעולם לא תחסל אותו (למרות שהוא ברוב המקרים לא רציני ומאיים), כי יש יותר מידי וירציות שלו. ההנהלה לא מודעת לדיאנאיי הזה, כי היא "זרה". השחקנים הלוזרים בטח לא נושאים את הדיאנאיי הזה. רק חלק מהקהל עדיין נושא את הדיאנאיי המקורי, ואין לו דרך טובה להעביר אותו לשחקנים. לגבי אינדיבדואלים מוכשרים והישגיים - אתה שוכח שמדובר בשחקני נוער טריים. קל מאוד להשפיע עליהם, לא כל שכן להרוס את הפוטנציאל המכביסטי שבהם. הרבה יותר קל להקלע ללוזריות, מאשר להתמיד בווינריות בלתי מתפשרת.