ובכן הקשיבו...

נמלולה

New member
ובכן הקשיבו...

עכשיו בדיוק סיימתי לקרוא את תגובתו של פרופסור בלה בלה בקשר לשאלה שלי על אבא שלי שאלתי אותו על כמה זמן לדעתו נשאר לו? הוא ענה בקרירות אופיינית ומרגיזה של רופאים שחרף התרופות החדישות(אבי מקבל גם כימו -אווסטין, וגם קלוסדה שזה כדורים חזקים במיוחד)אין הרבה תקווה וכרגע מה שחשוב זה לדאוג לו שלא יסבול, ולהרים את המוראל. כל- כך שונאת שאומרים לי את זה... בעיקר אחרי שליוויתי את אמא שלי היום לבית החולים לאשפוז לקראת הניתוח שלה מחר ואני עוד באמצע הבחינות, זה נפל עליי כרעם ביום בהיר. לזכותי יאמר שיש לי חבר מקסים שעוזר, והמון חברים שתומכים אבל בלילה, לבד אתם יודעים איך זה...
 

ihovav

New member
שלום לך,

מומלץ לשאול רופאים בפורומים רק לגבי מושגים רפואיים. מעבר לזה הם יכולים בעיקר לדכא... בהצלחה בניתוח של אמא שלך. מנסיון - תשתדלי להיות עסוקה, יהיה לך פחות זמן לחשוב להיות בדיכאון. לצערי אין מנוס מהלילות... המון הצלחה ותעדכני.
 

מיליתו

New member
נמלולה

אולי יש משהו בדברי הרופא - לא החלק של "אין תקווה", אלא בחלק של להתרכז בעכשיו, בהווה. לעשות כל מה שאפשר ולהינות עד כמה שניתן. בסך הכל - אף אחד לא ממש יודע מתי יסתיימו חייו. השאלה היא מה עושים עד אז. גם אביך יכול להמשיך לחיות מעל למצופה, וברמת חיים טובה יחסית. טוב שיש לך חבר שעוזר, זה כל כך חשוב שיש מישהו לידך. הבחינות זה נושא אחר. יש אנשים שהיו אומרים לך לעזוב עכשיו את הבחינות ולהתרכז בדברים אחרים, אבל אני האחרונה שמסוגלת לישם דברים כאלה. אולי הבחינות דווקא תעזורנה לך לחשוב על דברים אחרים (כשאת לא מצליחה לישון בלילה - חומר למבחן יכול להיות מרדים מאוד). אם המחשבות נודדות ומטרידות - תני להן כמה דקות לנדוד ולהתפוגג מעצמן, בלי להתרכז בהן יותר מדי. אין לי יותר מדי מה להוסיף חוץ מ
.
 

נמלולה

New member
../images/Emo8.gifתודה

תודה לכם אתם מאד עוזרים לי. אני כל הזמן בודקת אם מישהו כתב משהו חדש. אמא שלי עברה ניתוח היום, מבדיקה מהירה עולה שהסרטן לא התפשט לבלוטות הלימפה. אבל אני לא אשמח עד שזה יהי רשמי! מחר אני נוסעת עם אבא לטיפול שלו. תגידו, האם באיזה שהוא שלב זה הופך לשיגרה?
 

ihovav

New member
בהצלחה

ותעדכני כשהתוצאות לגבי אמא שלך יהיו סופיות. מחזיקה לך
! ו.. כן... לצערינו זה הופך להיות חלק מהשגרה...
 
למעלה