י ו ס י פינקלשטיין
New member
ובעניין ה... "משמורת משותפת"
סוף שבוע רגוע לכולם , לפני ימים מספר כיכב נושא ה"משמורת המשותפת" בפורום , רוב ההתיחסויות היו כנגד הרעיון - מטעמים שונים - בדרך כלל על בסיס התנסות אישית כזו או אחרת.מאחר וגישתי שונה , ומאחר וחלפו להם מספר ימים נכון שלא תכעסו שאפתח הודעה חדשה … ובכן , המציאות השכיחה הנה משמורת יחיד , בדר"כ של האם המאופיינת באחריות בלעדית [לא אפוטרופסות, זו נשארת משותפת ] לאורחות חייו של הילד ,להורה השני נקבעים " הסדרי ראיה ". ב "משמורת המשותפת " לשגרת החיים של הילד שותפים האב והאם כאחד . לילד מערכת חיים כפולה , חציה אצל האב חציה אצל האם , לא בהכרח 50% - 50% אבל חלוקה מאוזנת באחריות ההורית , תוך ערנות לצרכי הילד המשתנים. יודעי דבר , אנשי מדעי ההתנהגות אינם תמימי דעים באשר לאופי המשמורת הרצויה וקשת הדעות נעה על הרצף שבין תמיכה והתנגדות למשמורת המשותפת , כשדעת עמדת אנשי המרכז טוענת ל"הורה משמורן והסדרי ראייה נרחבים לבן הזוג השני ". יש בתפיסת "המשמורת משותפת" ראייה חיובית לגישתי הגורסת אחריות הורית משותפת לשני ההורים: האם והאב , לגדילתו התפתחותו ובריאותו הפיזית והנפשית של ילדם.יחד עם זאת יש להיות הוגנים , לא הכל מתאימים לנהל מערכת של "משמורת משותפת". למודל שכזה כל אחד מבני הזוג נדרש ליכולת = מסוגלות לתפקד כהורה על מכלול התפקידים ,לשתף פעולה , להדבר אחד עם השני ,להאמין ברצונו לקיים דגם הורי שכזה לטובת הילד. ולא פחות חשוב …. ההורים שזוגיותם הסתיימה ומעוניינים ב"משמורת משותפת" חייבים במגורים זה בסמוך לזו. ומניסיוני בעיקר מתחום הגישור בגירושין , המשמורת המשותפת איננה יכולה לשמש פתרון מוחלט ומובהק למצוקות ילדים להורים גרושים , אבל לכשמתקיימים התנאים הבסיסיים המפורטים לעייל וקיימת נכונות כנה [ ולא מניפולטיבית ] של ההורים הייתי ממליץ לבחון בחום יכולת מימוש ראלית של המודל. ולסיום מבקש להפנות תשומת לבכם לאתר עמותת "הורות שווה" המתמקדת במימוש עקרונות המשמורת המשותפת [לגילוי נאות אני חבר בעמותה , לא פעיל , אבל חבר …..] http://www.horut-shava.org.il/ בברכה
סוף שבוע רגוע לכולם , לפני ימים מספר כיכב נושא ה"משמורת המשותפת" בפורום , רוב ההתיחסויות היו כנגד הרעיון - מטעמים שונים - בדרך כלל על בסיס התנסות אישית כזו או אחרת.מאחר וגישתי שונה , ומאחר וחלפו להם מספר ימים נכון שלא תכעסו שאפתח הודעה חדשה … ובכן , המציאות השכיחה הנה משמורת יחיד , בדר"כ של האם המאופיינת באחריות בלעדית [לא אפוטרופסות, זו נשארת משותפת ] לאורחות חייו של הילד ,להורה השני נקבעים " הסדרי ראיה ". ב "משמורת המשותפת " לשגרת החיים של הילד שותפים האב והאם כאחד . לילד מערכת חיים כפולה , חציה אצל האב חציה אצל האם , לא בהכרח 50% - 50% אבל חלוקה מאוזנת באחריות ההורית , תוך ערנות לצרכי הילד המשתנים. יודעי דבר , אנשי מדעי ההתנהגות אינם תמימי דעים באשר לאופי המשמורת הרצויה וקשת הדעות נעה על הרצף שבין תמיכה והתנגדות למשמורת המשותפת , כשדעת עמדת אנשי המרכז טוענת ל"הורה משמורן והסדרי ראייה נרחבים לבן הזוג השני ". יש בתפיסת "המשמורת משותפת" ראייה חיובית לגישתי הגורסת אחריות הורית משותפת לשני ההורים: האם והאב , לגדילתו התפתחותו ובריאותו הפיזית והנפשית של ילדם.יחד עם זאת יש להיות הוגנים , לא הכל מתאימים לנהל מערכת של "משמורת משותפת". למודל שכזה כל אחד מבני הזוג נדרש ליכולת = מסוגלות לתפקד כהורה על מכלול התפקידים ,לשתף פעולה , להדבר אחד עם השני ,להאמין ברצונו לקיים דגם הורי שכזה לטובת הילד. ולא פחות חשוב …. ההורים שזוגיותם הסתיימה ומעוניינים ב"משמורת משותפת" חייבים במגורים זה בסמוך לזו. ומניסיוני בעיקר מתחום הגישור בגירושין , המשמורת המשותפת איננה יכולה לשמש פתרון מוחלט ומובהק למצוקות ילדים להורים גרושים , אבל לכשמתקיימים התנאים הבסיסיים המפורטים לעייל וקיימת נכונות כנה [ ולא מניפולטיבית ] של ההורים הייתי ממליץ לבחון בחום יכולת מימוש ראלית של המודל. ולסיום מבקש להפנות תשומת לבכם לאתר עמותת "הורות שווה" המתמקדת במימוש עקרונות המשמורת המשותפת [לגילוי נאות אני חבר בעמותה , לא פעיל , אבל חבר …..] http://www.horut-shava.org.il/ בברכה
