ובשביל ההתחלה - יש לי שאלה עקרונית

[עכבר כתום]

הפוסל במומו פוסל

או אם רוצים להסתכל על זה בצורה אחרת "דוגמה אישית. דוגמה אישית. דוגמה אישית"אני לא חושב שמדובר בזכות שלנו לדון בחולשות של הילדים שלנו. מדובר בחולשות שלנו. בחוסר היכולת שלנו לכוון, ללמד ולהשפיע.כמו שכתבתי בהודעת הברכה לפתיחת הפורום. השינוי צריך לבוא מאיתנו. אם אנחנו לא ממושמעים למה שהילדים שלנו ישמעו לנו. אם החיים שלנו לא מאורגנים למה שהחדר של הילדים שלנו לא ישקף את זה? אולי קל לי לדבר, אבל אני חושב שהילדים שלנו הם השתקפות של עצמנו. לפעמים פשוט לא נוח להסתכל במראה.

 

[פלגיה]

יש ספר העוסק בנקודה הזאת בדיוק

כתבה אותו בוני האריס. העיקרון שלה - כל פעם שהילדים עולים לנו על העצבים - זו בעיה שלנו, לא שלהם, וצריך לטפל בה. ועדין - אם אני מספרת שהבן שלי מרטיב במיטה וזה מרגיז אותי. מאוד יכול להיות שזו חולשה שלי שמשתקפת פה, ועדין זה לא סותר את העובדה שאמרתי על הילד שלי משהו שהוא עלול להתבייש בו לו ידע שזה מפורסם ברבים.

 

[עוד שרון]

אני משתמשת בשמות בדויים לילדי

אבל שאלות שעלולות לחשוף אחד מהם בצורה לא הולמת או מביכה- לא אעשה זאת ע"ג הפורום וגם אם כן- אחליף את הזהויות כדי לא להביך ו/או להיות מובכת בצורה שתפריע לנו.

 

[snty]

יש לי תשובה

קודם כל ברכות על פתיחת הפורום ובהצלחה! כעת לתשובה שלי, אני חושבת שהתיעצות בפורום על עניני חינוך של ילדינו יכולה לתרום לנו רבות והרבה פעמים מעצות שקבלתי בפורומים שונים עזרו לי לפתור בעיות ולהתגבר על קשיים. אני לא חושבת שיש פגיעה בילדים כל זמן ששומרים על אנונימיות מסוימת. הרווח מהתיעצות הוא בדרך כלל גדול הרבה יותר מהנזק כלפי הילדים.