"ובשנה הזאת אימא לא באה לביקור, אפילו לא פעם אחת".
במשפט הזה מסתיים 'הקיץ של אביה' ספר הילדים האוטוביוגרפי של גילה אלמגור.
רגע לפני שהספר ירד לדפוס, התקשרה אל גילה אלמגור עורכת ספרי הילדים של הוצאת 'עם עובד' וביקשה ממנה שתשנה את הסוף. 'גילה תשני את הסוף. לא יכול להיות שלילדה הזאת לא תהיה תקווה, לא יכול להיות שהיא חוזרת לאותו מקום, למוסד. איזו תקווה יש לה?'
אבל גילה בחרה להפר את החוק הבלתי כתוב, שספרי ילדים חייבים סוף טוב. והשיבה "החיים זה לא פיקניק. ככה אני חייתי. מה אני אשקר לילדים ואספר להם אגדות? 'ובשנה הזאת אמא לא באה לביקור, אפילו לא פעם אחת'. זהו, ככה זה נגמר. ואם זה לא טוב ל'עם עובד' אל תוציאו את הספר.
אני לא אשקר לאף ילד. הורה שמפחד שהילד שלו יתמודד עם ספר קשה עושה טעות... מחובתנו ללמד שיש חיים קשים, אבל גם שאפשר להתמודד עם חיים קשים... בקצה המנהרה יש אור, ומחובתנו להגיד שיש מנהרה אבל יש גם אור."
כמעט 40 שנה חלפו מאז פרסום הספר, והסרט, בו סגרה גילה אלמגור מעגל כששיחקה את דמות האם. "הקיץ של אביה" הפך שם קוד ל"מומולדת" עצוב, מסיבה שאיש לא בא.
קאיפו, גילה הקטנה, הילדה גלוחת הראש, נכנסה ללב הקוראים והצופים והפכה סמל לסבלותיהם של ילדי הדור השני לשואה שהוריהם התקשו לגדלם בצל הטראומה.
לפני שנתיים ראתה אור מהדורה חדשה בה אוגדו שני ספרי הנוער האוטוביוגרפיים של גילה אלמגור "הקיץ של אביה" ו"עץ הדומים תפוס" מלווים באיורים נהדרים של מריאנה רסקין.
מומולדת שמח לגילה אלמגור "מלכת הקולנוע הישראלי", כלת פרס אופיר, פרס כינור דוד ופרס ישראל לקולנוע, שחוגגת היום 85. הרבה שנות בריאות ויצירה!
ושכולנו נזכה לראות בקרוב את האור שבקצה המנהרה.
בהכנת הטקסט נעזרנו וציטטנו מתוך הכתבה:
"גילה אלמגור: "ביקשו ממני לשנות את הסוף של 'הקיץ של אביה', אבל אני לא אשקר לאף ילד"/ אלעד בר נוי, וויינט, 12.07.22
באדיבות ספריית בית אריאלה
ראה תגובה
במשפט הזה מסתיים 'הקיץ של אביה' ספר הילדים האוטוביוגרפי של גילה אלמגור.
רגע לפני שהספר ירד לדפוס, התקשרה אל גילה אלמגור עורכת ספרי הילדים של הוצאת 'עם עובד' וביקשה ממנה שתשנה את הסוף. 'גילה תשני את הסוף. לא יכול להיות שלילדה הזאת לא תהיה תקווה, לא יכול להיות שהיא חוזרת לאותו מקום, למוסד. איזו תקווה יש לה?'
אבל גילה בחרה להפר את החוק הבלתי כתוב, שספרי ילדים חייבים סוף טוב. והשיבה "החיים זה לא פיקניק. ככה אני חייתי. מה אני אשקר לילדים ואספר להם אגדות? 'ובשנה הזאת אמא לא באה לביקור, אפילו לא פעם אחת'. זהו, ככה זה נגמר. ואם זה לא טוב ל'עם עובד' אל תוציאו את הספר.
אני לא אשקר לאף ילד. הורה שמפחד שהילד שלו יתמודד עם ספר קשה עושה טעות... מחובתנו ללמד שיש חיים קשים, אבל גם שאפשר להתמודד עם חיים קשים... בקצה המנהרה יש אור, ומחובתנו להגיד שיש מנהרה אבל יש גם אור."
כמעט 40 שנה חלפו מאז פרסום הספר, והסרט, בו סגרה גילה אלמגור מעגל כששיחקה את דמות האם. "הקיץ של אביה" הפך שם קוד ל"מומולדת" עצוב, מסיבה שאיש לא בא.
קאיפו, גילה הקטנה, הילדה גלוחת הראש, נכנסה ללב הקוראים והצופים והפכה סמל לסבלותיהם של ילדי הדור השני לשואה שהוריהם התקשו לגדלם בצל הטראומה.
לפני שנתיים ראתה אור מהדורה חדשה בה אוגדו שני ספרי הנוער האוטוביוגרפיים של גילה אלמגור "הקיץ של אביה" ו"עץ הדומים תפוס" מלווים באיורים נהדרים של מריאנה רסקין.
מומולדת שמח לגילה אלמגור "מלכת הקולנוע הישראלי", כלת פרס אופיר, פרס כינור דוד ופרס ישראל לקולנוע, שחוגגת היום 85. הרבה שנות בריאות ויצירה!
ושכולנו נזכה לראות בקרוב את האור שבקצה המנהרה.
בהכנת הטקסט נעזרנו וציטטנו מתוך הכתבה:
"גילה אלמגור: "ביקשו ממני לשנות את הסוף של 'הקיץ של אביה', אבל אני לא אשקר לאף ילד"/ אלעד בר נוי, וויינט, 12.07.22
באדיבות ספריית בית אריאלה
ראה תגובה
