ובתמימותך בטחת בו
"...לאבא שלי יש סולם מגיע הוא עד השמיים.. ואבא שלי הוא הכי בעולם אבא שלי הוא הכי מכולם..." ככה זה הולך לא ? ולפעמים זה אחרת .. כמו במקרה שלך בתמימותך בטחת בו כי זה הכי טבעי שיש כי ככה נולדת כי כשאנחנו קטנים בשנים הראשונות הקיום שלנו תלוי בהם ואנחנו כלום בלעדיהם מרכז עולמנו- אימא ואבא ובתמימותך האמנת בו האמנת שהוא רוצה רק בטובתך שהוא ידאג לך, ימלא כל מחסורך, בכל לבך רצית רק לאהוב אותו ושיאהב אותך חזרה ילדה של אבא, ובתמימותך בטחת בו ושתקת ולא פצית פה גם כשכאב , גם כשדיממת בלילות גם כשסרב להפסיק גם כשכבר הרגשת שזה לא בסדר בתמימותך בטחת בו כשראית לאימא את חוסר האונים בעיניים חשבת שלא תוכלי לשבור את קשר השתיקה אבל היום את מתמודדת עם לילות סוערים, מתעוררת שטופת זיעה קרה ונזכרת, ומצטמררת עד עמקי נשמתך את אומרת לא תוכלי להמשיך הלאה את אומרת הילדות שלך אבדה האמון שלך נשבר והעולם שלך הזדעזע את אומרת אי אפשר לרפא את הכאב אי אפשר למחוק את הזיכרונות.. את אומרת שדבריך קשים מדי קשים מכדי ולמר קשים מכדי לשמוע מפחדת להכביד בתמימותך בטחת בו והיום בכאבך את לא בוטחת עוד באיש
"...לאבא שלי יש סולם מגיע הוא עד השמיים.. ואבא שלי הוא הכי בעולם אבא שלי הוא הכי מכולם..." ככה זה הולך לא ? ולפעמים זה אחרת .. כמו במקרה שלך בתמימותך בטחת בו כי זה הכי טבעי שיש כי ככה נולדת כי כשאנחנו קטנים בשנים הראשונות הקיום שלנו תלוי בהם ואנחנו כלום בלעדיהם מרכז עולמנו- אימא ואבא ובתמימותך האמנת בו האמנת שהוא רוצה רק בטובתך שהוא ידאג לך, ימלא כל מחסורך, בכל לבך רצית רק לאהוב אותו ושיאהב אותך חזרה ילדה של אבא, ובתמימותך בטחת בו ושתקת ולא פצית פה גם כשכאב , גם כשדיממת בלילות גם כשסרב להפסיק גם כשכבר הרגשת שזה לא בסדר בתמימותך בטחת בו כשראית לאימא את חוסר האונים בעיניים חשבת שלא תוכלי לשבור את קשר השתיקה אבל היום את מתמודדת עם לילות סוערים, מתעוררת שטופת זיעה קרה ונזכרת, ומצטמררת עד עמקי נשמתך את אומרת לא תוכלי להמשיך הלאה את אומרת הילדות שלך אבדה האמון שלך נשבר והעולם שלך הזדעזע את אומרת אי אפשר לרפא את הכאב אי אפשר למחוק את הזיכרונות.. את אומרת שדבריך קשים מדי קשים מכדי ולמר קשים מכדי לשמוע מפחדת להכביד בתמימותך בטחת בו והיום בכאבך את לא בוטחת עוד באיש
