וגם איוב מחליף שמו

[חצי-אורן]

וגם איוב מחליף שמו

אבל לא את ההרגשה .... בעקבות הלחצים בפורום אני מחליף את כינויי מאיוב-טרי ... אני עושה מסלול הפוך בעצם וחושף את שמי האמיתי ... אבל לא אכפת לי ... אני לא מתבייש ברגשות ובמחשבות שלי ... כמו שאולי שמתם לב אני כמעט ולא כותב בזמן האחרון ... הסיבה היא שהשלושים מתקרב (מחר) ואין לי כל כך מצב-רוח לכתוב ולהשתתף בשיחות ... אבל אני כאן בפורום תמיד, מקשיב שומע ושואב כוחות ... מחבק את כולכם/ן

 

[אמא של ג..]

../images/Emo24.gif

רק לרגע כאן, מחזקת אותך לקראת מחר. הרבה חיבוקים

 

[Star_Dust]

לא מתביישת...

לא ברגשות, לא במחשבות... אבל רוצה קצת שקט. ומרגישה די חצויה. יש אני של היום - חזקה, מתפקדת, מחייכת ויש אני של הלילה - של הפורומים והצ´טים... הרגעים החזקים ורגעי השבירה. והחברים של היום לא יודעים תמיד להתמודד עם אני של הלילה... אז אני חוסכת מהם את הכאב, את הצער, את הדאגה. השלושים - אני מקווה שזה יעבור לך בקלות יחסית. אני לא יודעת אם כבר העזת לעלות לקברה. קשה לעמוד מול האבן ולבהות בשמה חרוט שחור על גבי לבן. אני חושבת שרק כשעמדתי שם ובהיתי בשמו הבנתי שזה סופי. זהו. יותר הוא לא יחזור. וההבנה הזו היתה הרגע הקשה ביותר בחודשיים האחרונים. שולחת לך המון כוח. אני.

 

[חצי-אורן]

מתנצל אם פגעתי

קודם כל מתנצל אם פגעתי בך כשאמרתי שאני לא מתבייש ... לא התכוונתי לרמוז שאת מתביישת בעצמך או ברגשותייך ... וגם אני ממש כמוך חווה דברים דומים ... מאז שנפטרה הוריי לוחצים עליי לישון אצלהם או לחילופין לישון איתי בדירה ... אבל אני בעדינות (אך בתקיפות) הבהרתי להם שאני מעדיף דווקא לישון לבד בדירה... כי כמו שאת אמרת (ואמרו גם אחרים) - ביום יום אני משחק את המשחק ועושה את ההצגות של "אני חזק ... " ו"הזמן יעשה את שלו... " . רק בלילה , לבד, מול המחשב איתכם, בוהה בטלוויזיה, או בוכה במיטה, רק אז אני מרשה לעצמי להתפרק ולפרוק ... ואיני רוצה איש לידי חוץ ממנה ... רק שהיא לא כאן ולא תהיה יותר , והלב נשבר עוד יותר ... ביקרתי השבוע בקבר כדי לוודא שהמצבה מוכנה לשביעות רצוני (לא שהיה לי רצון אי-פעם לבנות לה מצבה ...) ואין טעויות ... להפתעתי היה לי פחות קשה הפעם, כשהאבן מכסה ... משום מה כשהקבר היה רק ערימת חול רטובה מגשם, מכוסה בשאריות פרחים, זה איכשהוא היה הרבה יותר כואב ומוחשי, יותר חותך ... אבל המצבה הפכה את הקבר למעין משהו מרוחק מעט .... אין לי מילים להסביר את זה ... היום בצהריים זה השלושים, וברור לי שגם עם המצבה על הקבר זה יהיה קשה מנשוא ...

 

[אוזן רגישה]

תודה איש יקר, אל תבוש בעצמך../images/Emo11.gif

המרצה שלנו לימד אותנו משפט בשל דו-שיח שהתפתח: "אהוב את עצמך ואז לנו יהיה קל לאהוב אותך." אתה הכי טוב שיש, ומי אם לא אתה יקבל אותך בלי תנאי? לפעמים השתיקה, גם בה קסם והשתתפות. תודה שאתה מקשיב ושומע, הייה חזק.