וגם אני שוב ושוב ושוב ושוב כאן.

וגם אני שוב ושוב ושוב ושוב כאן.

בקצרה , נשואה 6 וחצי שנים פלוס ילד אחד בן 5 וחצי.
אחרי 3 הפלות טיבעיות.
אחרי איבוד אבי היקר
שוב הריון , שמחה וצהלה זהירים. בדיקת
בטא ראשונה לחץ... בדיקה בטא שניה יותר לחץ ומקווים שעלה יפה, הכל מצויין.
בדיקה לגילוי דופק , לחץ מטורףףף לא ישנה לא אוכלת רק מקווה ומתפללת, עושים אולטרסאונד רואים את הדבר היפה בעולם נקודה קטנה שמהבהבת לה שם , בוכה את הנשמה אבל מאושר.
יומיים אחרי בלחץ שעדיין יש דופק , קובעים תור לרופא שנוכל לעבור את הפסח רגועים, שוב לחץ מתח מטורף, שוב רואים את הדבר היפה בעולם מהבהב והפעם מצלמים כדי שנסתכל על זה בלי הפסקה.
נמצאת בהריון בסיכון לוקחת קלקסן נמצאת תחת אישפוז יום.
היום יום השואה , השואה הפרטית שלי
נכנסים סוף סוף רגועים לרופא באישפוז יום כי הרי ראינו דופק כבר פעמיים בטוחים שנראה שוב... הרופא עושה אולטרסאונד על הבטן , אני שואלת שוב ושוב יש דופק יש דופק, והוא ממלמל משהו לא ברור ואומר הכל בסדר דברים טכניים, ראיתי את הפנים שלו , ועדין קיוותי שהכל בסדר , מבקש ממני לעשות אולטרסאונד וגימאלי עדין בתמימות שלי עדין חושבת שהכל בסדר ובאמת זה רק עניין טכני, בודק מסתכל שוב ושוב, מוציא את המטמר ממני ואומר לי אני מצטער. התינוק נפטר כנראה יומיים אחרי האולטרסאונד השני שבו ראו דופק.
שוכבת בלי תזוזה על המיטה הדמעות לא יוצאות ישר חושבת שאני בחלום , בעלי אוסף את השברים שלו למעני, מדברת עם הרופא אולי טעות , מבינה שלא . מתחילה לבכות ולבכות לא מבינה איך בפעם ה 4 הדבר היקר שכל כך מחכים לו נלקח מאיתנו. הרופא מדבר על גרידה ובשום אופן אני לא מוכנה טראומה מאימי שעברה גרדה שפגעה לה ברחם ובגללה אני בת יחידה. מבקשת מתפללת לפחות הפלה עם כדורים , מבינה שזה נגמר העובר מתאים לשבוע 9 שאני אמורה להיות שבוע 11 כתב במכתב ״ נצפה עובר ללא דופק״ קוראת ולא מאמינה שזה מה שכתוב. הריון שסוף סוף לא היה לי בו דימומים או כאבי בטן חשבתי שסוף סוף זה קורה ושוב נאלצים לחוות את האובדן הזה.


שאלות אחרי שאיששר לי כדורים ציטטוק, אני מפחדת מאוד מהתופעות מהתהליך מה עושים איך עושים את זה האם זה באמת כואב? האם מרגישים ממש את העובר שיוצא ?
 
משתתפת בצערך

אני לא פנויה להגיב לפן הרגשי של הדברים. מתייחסת רק לעניין הציטוטק.

כל אחת מגיבה אחרת לציטוטק, וגם אותה אישה יכולה להגיב באופן שונה בהפלות ציטוטק שונות.
הפלת הציטוטק הראשונה שלי עברה עם כאבים מינוריים (אקמול הספיק לי), דימום מינורי (בערך כמו וסת, אולי מעט יותר חזק) והסתיימה אחרי שתי מנות ציטוטק.
הפלת הציטוטק השניה שלי לוותה בכאבים חזקים מאוד (לקחתי אופטלגין נוזלי), ודימום חזק מאוד (הדם עבר את התחבושת, התחתונים והמכנסיים). אושפזתי ללילה בגלל הדימום.
למרות הדימום המאסיבי, נותרה שארית. 9 ימים אחרי הציטוטק, עברתי גרידה להוצאת השארית.

למיטב ידיעתי ונסיוני, לא מרגישים את העובר יוצא (בשבוע 9 הוא בערך בגודל של 2 ס"מ), אבל כן ניתן להרגיש את שק ההריון יוצא וגם את הרירית שמתפרקת ויוצאת בגושים בגדלים שונים.

אחרי הפלת הציטוטק השניה, החלטתי שמעכשיו אעבור גרידות בלבד.

מאחלת לך שהדרך שבה תבחרי תסתיים מהר ובשלום.
 

שירהד1

Member
מנהל
משתתפת בצערך על אובדן ההריון הנוסף


אכן מאוד מאוד עצוב ומאוד כואב ומייאש- לעבור בזו אחר זו הפלות חוזרות.

אני לא זוכרת את הפרטים ה"יבשים"- בת כמה את? מה היה בהריונות הקודמים? האם עשית בירור הפלות חוזרות? למה את נמצאת בהריון בסיכון? למה את לוקחת קלקסן? (בעיה מוכחת או טיפול אמפירי?).

לגבי הציטוטק- נשים שונים מגיבות שונה לכדורים, וגם אותה אישה יכולה להגיב באופנים פיזיים שונים בשתי הפלות שונות לאותו הכדור.
אין פה חוקים.
לי היתה חוויה נוראית עם הכדורים. התכווציות קשות, כאבים נוראיים, דימומים קשים ביותר, המון מעקבים, עוד מנה, עוד מעקבים, מעל לחודשיים של דימומים עד שהכל התנקה. אפשר היה ממש להשתגע!
לעומת זאת- את הגרידות עברתי תמיד באופן מאוד חלק וההתאוששות הפיזית היתה מהירה וללא הסתבכויות כלשהן כלל ועיקר.

אבל מישהי אחרת תספר לך שהיא לקחה ציטוטק והכל התנקה תוך ימים אחדים, והיה שווה לא לעבור את הפרוצדורה הניתוחית.

כמו שאמרתי- אין חוקים.

העובר היה מתאים לשבוע 9, וציטוטק נוהגים לתת עד גודל של עובר 8. זה טיפה גבולי מבחינה זו.
לא מרגישים את העובר יוצא, אלא את שק ההריון, ומלא מלא קרישי דם...

ועוד משהו שאני חייבת לכתוב- אני מאוד מקווה שהרופא לא אמר את צמד המילות המזעזעות: "התינוק נפטר". זה לא היה תינוק. אלא עובר בגיל 9 שבועות. האם אמר את המילים הללו או שזו הפרשנות והתחושות שלך באותו הרגע?
חשוב שהרופאים ישתמשו במינוחים נכונים מבחינה רפואית.


שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

ציטה 9

New member
מרסק

כואב ולא הוגן, כל נקודה שהבהבה על המסך. משתתפת בצערך מעומק הלב.
אני לקחתי רק ברביעית שלי והכאבים היו חזקים אבל נמשכו רק שעתיים. קיבלתי גם עצה מוזרה ויעילה, חברה המליצה לי שעם הכאב לעשות מן המהום כזה, שמפיק את קול הבאס הכי עמוק שאפשר וזה באמת הקל קצת את הכאבים הפיזיים. הדימום החזק מאוד מאוד נמשך כארבע שעות והיה מלחיץ, אבל אז נרגע ונמשך כמו וסת כמעט שבוע.
שיעבור בשלום. אם יהיה לך חשק תעדכני.
 
עונה..

תודה על התמיכה בנות.
&nbsp
שירה אני בת 31 , אני עם עבר של קריש דם , עשו בירורים עוד לפני ההפלות בכלל.
&nbsp
הרופא שבישר לי בפעם הראשונה את הבשורה אמר לי רק אני מצטער.
לאחר מכן שישבתי איתו ליד השולחן סיפרנו לו שלפני פסח עשינו אולטרסאונד והיה דופק והכל, ואז הוא אמר , שוב שהוא מצטער ושכנראה הוא נפטר יומיים לאחר האולטרסאונד.
נכון צריך לשקול מילים למרות שהתוצאה היא אותה תוצאה .
&nbsp
יש לי עוד קצת תהיות:
1- יש סיכוי שזה טעות? שפתאום יכולים למצוא דופק?
בהפלה הראשונה היה לי הפוך לא מצאו דופק אמרו מצטערים ואחרי שעליתי לבית חולים אמרו לי שכן יש דופק לא משנה שאחרי יומיים זה נפל טיבעי.
2- לגבי הציטוטק אני מיועדת לעבור את זה בסורוקה , מומלץ? זה משנה איפה עושים את זה?
3- מה האופציות לגבי ההפלה, קראתי באחד הפורומים שיש רופאה פרטית שעושה שאיבה וזה בלי הרדמה. הרעיון של ההרדמה מבעית אותי. דרך אגב גרידה חייבת להיות בהרדמה מלאה?
4 - לגבי הציטוטק במידה וזה מה שאעשה , מה הפרוצדורה? נשארים בבית חולים הרבה זמן ? נותנים את המנה הראשונה רק בבית חולים? אי אפשר לעבור את זה בבית?
&nbsp
&nbsp
ועוד שיתוף קטן , זה רק אני שמרגישה פשוט שנאה אני קוראת לעובר שהיה ״הדבר הזה״ אני כל כך מרגישה כעס ואני רק מתפללת שהוא כבר יצא ממני.
&nbsp
אשמח לשמוע סיפורים מעודדים , כי אחרי 4 הפלות מרגישה שאבדו הסיכויים .
 
מנסה לענות על התהיות שלך

1. העניין של דופק שמופיע אחרי בדיקה שבה לא היה דופק, רלוונטי רק אם לא ראו עדיין דופק.
מהרגע שרואים דופק, אם הוא נפסק - הוא לא חוזר.
אז לצערי התשובה היא לא, אין סיכוי שהדופק יופיע שוב. בכל מקרה, בבית החולים אמורים לבצע לך אולטרסאונד נוסף לפני הציטוטק.
2. מעולם לא הייתי בסורוקה, אבל לדעתי זה לא משנה באיזה בית חולים עוברים את התהליך. מדובר בהחדרה של כדורים לנרתיק, אין צורך במקצועיות מיוחדת בשביל זה.
3. לא מכירה שאיבה וגם לא בטוחה שרלוונטי בשבוע כזה. גם אם כן רלוונטי, סביר להניח שמחייב הרדמה.
לדעתי עם עובר תואם לשבוע 9, האפשרויות הן ציטוטק, גרידה או המתנה להפלה טבעית.
למיטב ידיעתי גרידה מחייבת הרדמה מלאה. חייבת לציין שההרדמה זה החלק הכי טוב בכל התהליך.
4. לדעתי ברוב בתי החולים, הנוהל הוא שהרופאים מחדירים את הכדורים, ומשחררים הביתה אחרי המתנה של כחצי שעה.
בהחדרה וגינלית התופעות התחילו אצלי כשעתיים עד שלוש אחרי ההחדרה.
אני יודעת שיש רופאים פרטיים שמנחים לבצע החדרה עצמית של הכדורים בבית ויש כאלה שדוגלים בבליעה או בהמסה של הכדורים מתחת ללשון.
 

שירהד1

Member
מנהל
מרעישה בשקט ענתה בצורה שלמה ומושלמת,

ואני כותבת לך על עצמי-

את הציטוטק אני לקחתי בבית. בעלי עזר לי להחדיר את הכדורים...

אני זוכרת שבהפלה הראשונה שלי (לפני בני השני) גם חשבתי שאולי זו טעות, שאולי הדופק יחזור, ש....הלב כל כך רוצה, כל כך רוצים איזה זיק של תיקווה, גם אם היא מטופשת. הרופאה אמרה שלצערה הדפק לא יחזור, אך בכל מקרה בבית החולים יעשו לי בדיקה נוספת לפני הגרידה.
ברור שהדופק לא היה שם, וגם באתי לבית החולים מוכנה נפשית שזה כבר עסק אבוד.

בכל אחת מההפלות- ברגע שידעתי שאין דופק או שהעובר לא תקין (היה לי פעם אחת עובר עם טריזומיה 18), רק רציתי שיצא. רק רציתי להיפטר ממנו, שהרחם יהיה ריק מהקטסטרופה הזו. כך שמה שאת מרגישה הוא נורמאלי מאוד מאוד.

את ביתי השלישית ילדתי לאחר 6 הפלות ברצף. ילדה בריאה, נבונה, מתוקה, שמחה ומאושרת. כיום בת 4+.

רציתי לשאול לגבי ההריון עם בנך. באיזה שבוע ילדת? באיזה משקל נולד? האם מהלך ההריון היה תקין? והאם היית מטופלת בקלקסן או משהו אחר?
אני מנסה להבין האם אפשר ללמוד משהו מההריון התקין וליישם שוב, או שפשוט מדובר בהרבה חוסר מזל עם עוברים לא תקינים...

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
תודה שאתן קיימות תומכות ועוזרות!

ההריון הראשון היה ספונטני עם דימום והפלה מאיימת , עדין לא ידעו על הקרישיות יתר לכן לא לקחתי קלקסן .
בלידה עשו לי בלון וזירוז כי היה לי סכרת ולחץ דם, הילד נולד בשבוע 39, בריא במשקל של 3.010.
&nbsp
הדבר היחיד השונה בהריונות הללו , שאיתם לקחתי קלקסן...
 
עוד בנושא. והמלצה על ד״ר ינאי

הייתי אצל רופאת הנשים שלי שהפחידה אותי יותר.
אמרה לי כאילו בצורה ודאית שבוע 9 כדורים לא יעזרו. שהתקווה שלי תלויה כולה כרגע בכדורים.
אמרה לי גם שאין סיכוי שזה יפול לבד. אוףףף
&nbsp
&nbsp
עוד משהו- מישהיא מכירה את ד״ר ינאי נילי? היא עובדת בהדסה ומקבלת גם באופן פרטי
 
עונה ומעודדת

לגבי ד"ר נילי ינאי - היא רופאה מאד מוערכת ומקצועית, יש עליה המלצות רבות, אני לא ביקרתי אצלה אישית אבל שמעתי עליה לא מעט.

לגבי ציטוטק - למיטב ידיעתי ניתן לקבל עד שבוע 8, לי נתנו בשבוע 9 עם עובר שמתאים לשבוע 8. עלי עבר בשלום. אבל יש המון סיפורים קשים עם ציטוטק, אפילו ממש קשים (כמו מה שעבר על שירה, להתענות חודשיים עם הפלה מכדורים זה ממש גיהנום), ועד שלא תנסי לא תדעי לאיזו קבוצה את שייכת, זה עובד רק בניסוי ובטעייה. ולפעמים הציטוטק מסתבך ובסוף את מגיעה גם לגרידה. אני לא מספיק מעודכנת במחקר, אבל יש לי חברה שאומרת שבאירופה פחות ממליצים על ציטוטק מאשר על גרידה, אני אבקש ממנה את הלינק.

לגבי סיבוכי הפלה - מאחורי גם הפלה אחת (ההריון הראשון שלי) ולאחריה הריתי וילדתי. סיבוך מהסוג שקרה לאמך הוא נדיר למיטב ידיעתי, אם זה חשוב לך אני יכולה לחפש סטטיסטיקה, אבל כיום גרידה נחשבת להליך בטוח מאד עם מעט תקלות.
יש המון דוגמאות בעולם, לי יש חברה שעברה 3 גרידות בין הבת הבכורה לילד השני, ועוד חברה שעברה גרידה לפני הבת הקטנה, וגם פה בפורום שלנו יש הרבה נשים שהרו וילדו אחרי גרידה, חלקן אחרי גרידות רבות, כמו שירה שילדה תינוקת בריאה אחרי 4 גרידות רצופות (שירה, אני מקווה שאני מדייקת, קשה לי במספרים הגבוהים), ועוד סיפורים למכביר.
 
תודה רבה לעונות , מעדכנת

החלטתי לפנות לד״ר נילי,
לעשות שאיבה.
היא רופאה מדהימה שהסבירה לי מה עדיף על מה ולא מיהרה כלל שאבוא אליה .
&nbsp
אחרי שהסברתי לה את הפחד הבילתי נשלט שלי מההרדמה, ולמרות שהסבירה שזה הרדמה קלה והכל , ואפילו הסבירה לי שהכדורים מצליחים ב 80 אחוזים, העדפתי לעשות את השאיבה זה כאב של כמה דקות היא הסבירה טענה שמ 1-10 הכאב הוא 4, כואב אבל לא בילתי אפשרי , הסבירה שזה פעולה לא מסוכנת שהיא עובדת תחת אולטרסאונד והיא מנקה כמעט הכל , שאלתי על שאריות היא אומרת ש 2 אחוז מהשאיבות שעשתה בחייה אולי נשאר טיפה שאריות שגם הם יוצאות אחכ.
&nbsp
מקווה שהמידע הזה יעזור למישהיא שבהיסטריה כמוני מההרדמה וכמובן בפחד תהומי בכלל מגרדה.
&nbsp
מקווה שיסתדר התור כבר ביום ראשון ( מחכה לתשובה) ,
ובע״ה שאני אהיה אחרי אני אחזור לעדכן.
&nbsp
בינתיים אני צריכה להתמודד עם העובדה שאני מסתובבת עם עובר מת בבטן וזה קשה בפני עצמו, עסוקה בזה יותר מהאובדן עצמו , מקווה שאחרי שהכל יהיה מאחורי יהיה לי זמן להתאבל על מה שהיה ומה שיכל להיות.
 
להסתובב עם עובר מת בבטן

זה באמת דבר נורא, כולי תקווה שהתור ביום ראשון יסתייע, ושהשאיבה תעבור בקלות ובאופן מלא. תעדכני אותנו.
ברוב המכריע של המקרים, הנפש יכולה להתפנות לאבל רק אחרי שההיבט הפיזי של ההריון מסתיים. אנחנו נהיה פה גם אז.
 

pezach2

New member
ממליצה מאד על ד"ר נילי ינאי

קודם כל חיבוק

ומקווה שהשאיבה תעבור בשלום, אני סומכת מאד על ד"ר ינאי, היא רופאה מדהימה בעלת נסיון רב ורגישה מאד לכל אישה במצב שלה.
אני הולכת אליה כי אמא שלי משלמת לכל הבנות שלה שנלך אליה לפחות פעם אחת בהריון.
בנימה שמחה-
הצילה את חברתי הטובה עם הריון חוץ רחמי ומנעה קשירת חצוצרה. הצילה את אמא שלה אחרי 4 הפלות רצופות שהיו אחרי שבוע 15 והיא ילדה עוד 3 ילדים בריאים אח"כ..

מעט עידוד שחור- להסתובב עם עובר מת זה נורא ואיום. הייתי עם עוברים מתים מעל ל3 שבועות עד ללידה שקטה מבחירה. שייך לעבור את זה דקה דקה כשאת יודעת שאת בחרת בפרוצדורה הכי נכונה לך.
עוד חיבוק ומחזיקה לך אצבעות
 
למעלה