שוחה עם הגלים
New member
וגם הפעם התרגשתי מאוד לראות אותך
בקושי הצלחתי לכתוב את ההודעה שהייתי צריכה לכתוב... בקושי החזקתי את היד יציב... כמו מהלומה שהעבירה רעד בכל הגוף שלי רק מלראות אותך. הייתי חייבת באותו הרגע להתכנס בתוך עצמי כי הכל כל כך חזק, כל מה שקורה לי איתך כל כך חזק... את השתדלת מאוד ואמרת לי להתראות גם כשאני רק ביקשתי להיעלם לרגע כי הייתי בעצם רוצה להיות איתך במקום אחר והייתי צריכה להתאפס איכשהו על עצמי מתוך כל ההתרגשות הזו... זה הזכיר לי את התחושה כמו שהייתה לי בהתאהבויות הראשונות שלי, מזמן מזמן... אחר כך ריחפתי לי בפרץ אנרגייה נפלא, למרות שאת לא שלי... למרות שאת אולי מתייחסת אליי בריחוק מסויים נוכח הסיטואציה... למרות זאת... את עדיין מטריפה אותי בנוכחותך, מסעירה אותי בעוצמה וגורמת לי להרגיש הכי חייה שרק אפשר. התפלאתי מעצמי על כך שלא הייתה לי 'נפילה' כזו אחר כך... שלמרות שהייתי רוצה איתך עוד ויותר ואת בעמדתך... למרות זאת הפעם לא נפלתי, לא כאב נורא. אולי כי פשוט שמחתי מאוד מאוד לראות אותך.
ראיתי שראית את מצבי... הלוואי והייתי יכולה לדעת מה עובר בליבך, מה אצלך מתעורר כשאת פוגשת אותי... הלוואי והיית מתקרבת, משתפת אותי, נהייתי איתי במקום האישי יותר... אני יודעת שאת בחרת ואני לא נלחמת בזה. אבל אני לא יכולה לזייף או לשנות את מה שאני רוצה. לעולם לא. והסערה הזו שמתעוררת בי כשאני רואה אותך היא כל כך עצומה ונהדרת ואני בכלל לא בטוחה שזה יותר 'ממקום של קשר' מאשר כל דבר אחר שיכול היה לקרות... אני כמעט בטוחה שדברים אחרים שהיו יכולים לקרות היו יכולים להיות נהדרים לא פחות...
באמת באמת אכפת לי ממך. באמת ובאמת אני אוהבת אותך. לא רק כי את מזכירה לי משהו מחיי... משהו שקשור לזמן אחר... ככל שאני יכולה להעריך דברים שקורים לי נראה לי שראיתי אותך, את מי שאת, מההתחלה ואת מצאת ומוצאת חן בעיניי מאוד מאוד מאוד.
היי שלום לבנתיים יקרה.
בקושי הצלחתי לכתוב את ההודעה שהייתי צריכה לכתוב... בקושי החזקתי את היד יציב... כמו מהלומה שהעבירה רעד בכל הגוף שלי רק מלראות אותך. הייתי חייבת באותו הרגע להתכנס בתוך עצמי כי הכל כל כך חזק, כל מה שקורה לי איתך כל כך חזק... את השתדלת מאוד ואמרת לי להתראות גם כשאני רק ביקשתי להיעלם לרגע כי הייתי בעצם רוצה להיות איתך במקום אחר והייתי צריכה להתאפס איכשהו על עצמי מתוך כל ההתרגשות הזו... זה הזכיר לי את התחושה כמו שהייתה לי בהתאהבויות הראשונות שלי, מזמן מזמן... אחר כך ריחפתי לי בפרץ אנרגייה נפלא, למרות שאת לא שלי... למרות שאת אולי מתייחסת אליי בריחוק מסויים נוכח הסיטואציה... למרות זאת... את עדיין מטריפה אותי בנוכחותך, מסעירה אותי בעוצמה וגורמת לי להרגיש הכי חייה שרק אפשר. התפלאתי מעצמי על כך שלא הייתה לי 'נפילה' כזו אחר כך... שלמרות שהייתי רוצה איתך עוד ויותר ואת בעמדתך... למרות זאת הפעם לא נפלתי, לא כאב נורא. אולי כי פשוט שמחתי מאוד מאוד לראות אותך.
ראיתי שראית את מצבי... הלוואי והייתי יכולה לדעת מה עובר בליבך, מה אצלך מתעורר כשאת פוגשת אותי... הלוואי והיית מתקרבת, משתפת אותי, נהייתי איתי במקום האישי יותר... אני יודעת שאת בחרת ואני לא נלחמת בזה. אבל אני לא יכולה לזייף או לשנות את מה שאני רוצה. לעולם לא. והסערה הזו שמתעוררת בי כשאני רואה אותך היא כל כך עצומה ונהדרת ואני בכלל לא בטוחה שזה יותר 'ממקום של קשר' מאשר כל דבר אחר שיכול היה לקרות... אני כמעט בטוחה שדברים אחרים שהיו יכולים לקרות היו יכולים להיות נהדרים לא פחות...
באמת באמת אכפת לי ממך. באמת ובאמת אני אוהבת אותך. לא רק כי את מזכירה לי משהו מחיי... משהו שקשור לזמן אחר... ככל שאני יכולה להעריך דברים שקורים לי נראה לי שראיתי אותך, את מי שאת, מההתחלה ואת מצאת ומוצאת חן בעיניי מאוד מאוד מאוד.
היי שלום לבנתיים יקרה.