בחברה כמו שלנו
שבה אשה שאין לה ילדים היא "מסכנה" אם אינה יכולה להוליד או "מוזרה" אם אינה רוצה להוליד (אבל נדפקת בעבודה למשל אם כן תוליד), להורות יש אכן ערך עליון ויש מקום לעזור לאלו שאינם יכולים לממש זכות זו באופן טבעי. אינני בטוחה גם שזו תפיסה חברתית בלבד - הצורך ברבייה מאפיין את כל החי והצומח על פני עולמנו. (הקשר בין רביה לנישואין הוא אכן תוצר של תרבות גברית רכושנית) הקפיצה המחשבתית שלך לעידוד זנות מקוממת אותי: העובדה שאתמוך למשל,בפיקוח על זנות של מבוגרים (בהגיינה, בשמירה על זכויות חוקיות, בהגנה על זונות מפני תקיפה) אינו גורר בהכרח שאמכור את גופה של בתי בת השלוש לזנות! אני מסכימה עם רותי, שיש לקבוע קווים מנחים ברורים, כדי למנוע שימוש מסחרי בגופן של נשים למטרות רווח של אחרים. אני לא בטוחה שאלו שכבר נקבעו בחוק הישראלי אכן מציאותיים ומאפשרים פונדקאות. צריך גם להבטיח שהנשים שבוחרות במקצוע כזה עושות את זה מתוך בחירה חופשית ולא מתוך חוסר ברירה (כמו זונות), אבל לדעתי, על הדבר להעשות ע"י הבטחת פרנסתו של האדם ומימוש החופש שלו לבחור במקצוע האהוב עליו, ולא ע"י איסור קיום מקצועות שונים - זוהי הדרך הפרימיטיבית, שמעולם לא עבדה. ואם נחזור שוב לדוגמא ("המצויינת") של זנות, הרי לדעתי יש הבדל גדול בין סטודנטית מהמעמד הבינוני שבוחרת להיות "נערת ליווי" לממן את לימודיה במקום למלצר למשל (למרות שלא הייתי בוחרת בכך בעצמי או עבור ילדי), לבין המסכנה משכונת העוני שמעולם לא למדה קרוא וכתוב והתמכרה לסמים בגיל 12. (שימו לב לשוני גם בהגדרה המקובלת: נערת ליווי לעומת זונה...)
