והוא לא הצליח.....

[עופריקו]

והוא לא הצליח.....

שלוש שנים עברו ,שלוש שנים היה צריך להיות בן 7 היום, אבל הסרטן ניצח אותו ,ידל קטן תמימות על פניו,לא יכול לומר שהכרתי אותו ,רק תמונה ראיתי,הוריו חיפשו אנשים שיתרמו כדוריות לבנות ,לא יודע מה נכנס בי באותה תקופה ,נסעתי לעשות בדיקות דם ואחרי כמה ימים הוזמנתי לבית חולים, במשך שעתיים הייתי מחובר למכשיר שלקח מימני דם וסינן את הכדוריות הלבנות,את אביו הכרתי שם ,כל היום היה עם בנו בבית החולים לא עזב אותו לרגע,ואני מחובר למכשיר וחושב ומה אם היה זה בני או ביתי,אחרי שעתיים ירד לי קצת צבע מהגוף ,אני חליתי ,ואיני חולה בד``כ ואולי היה זה סימן מסוים ,אולי אות כשאני הבראתי באותו יום ,הוא הלך מאיתנו,ילד קטן שבילה מחצית מחייו בבתי חולים ,ילד שלא הספיק לטעום את טעם החיים. ואני הלכתי לי עם מחשבה למה, להלוויתו לא יכולתי ללכת ,לא יכולתי לראות את הוריו,את פניהם ,שלוש שנים עברו, ובמחשבה שניה אולי ורק אולי אם נתנתי לו עוד יום לחיות זה היה שווה למרות שאותך ראיתי רק בתמונה לא אשכח אותך,סלח לי שלא מבקר אותך בקיברך הקטן,פשוט לא יכול. שמור עלינו שם למעלה. אזכור אותך תמיד שלך עופר

 

[לורה...]

עצוב ונוגע ללב....מאד

 

[לי28]

שוכב לו שם...

קראתי וצמרמורת עברה בגופי, המחשבה על ילד כל כך קטן אשר שוכב לו חסר אונים ויודע את אשר עלול להיות סופו מעלה בי דמעות. עופר עשית מעשה מקסים, אומנם יצא תחת צירוף מקרים, כאלו משהו מלמעלה נתן את האות, ניסת את כל אשר יכולת, הגדולה היא בלעשות את זה לזר, גורלו של הילד נחרץ... ובטוחה אני כי דמותו ניצבת בהרבה מקרים לנגד עינייך. אולי בכל זאת עופר תלך לקבר הקטן (כמה שזה נורא אפילו לרשום את זה), תוריד מעליך את העול, תניח אבן, תראה שהוא שוכב לו שם במקום מוגן. שלך עם המון כאב לי28

 

[מיה30]

אוףףףף

מוות של ילדים.... קשה....בלתי נתפס... רכים, מתוקים, מקסימים, נאהבים..... איך אפשר???? כזה גוף קטן ומתוק.... דיייייי אוףףףףףף שוב עולות הדמעות ואני נחנקת מיה30 {שלא יכולה לעמוד בכאילה דברים}

 

[lmerav]

עופריקו

אתה חונק אותי מדמעות עם הכתיבה שלך. הדברים עצובים מדיי במיוחד אובדן ילדים. איתך בכאבך תמידדדדדדד - מירב

 

[עופריקו]

מירבי......

לא היתה כוונה להעציב אותך יום נעים ושמח עופר

 

[רקדנית הרוח...]

חיים צעירים שנגדעו..

עשית ככל יכולתך.. ניסית... וזה המון!! הבת של חברה שלי נפטרה מסרטן והיא בת 3.5 בלבד.. ילדה יפהפיה עם תלתלי זהב ועיניים ענקיות..בריכות של תמימות .. וכזאת מתוקה שאמרה לאמא שלה (שבכתה בלי הפסקה ואמרה לה שתתגעגע אליה): (דיברו על זה שהיא הולכת לעזוב אותם חופשי..) ``אני אעלה למעלה לשמיים ואבקש מאלוהים שיביא לך עוד ילדה אחת כמוני שלא תתגעגעי אליי כל כך הרבה`` היא גם הבטיחה שתבקש רשות מאלוהים לבקר אותה הרבה הרבה פעמים. ילדים רואים דברים בצורה אחרת.. אולי יותר בוגרת מאיתנו ההבנה שלהם.. ההשלמה שלהם עם דברים שקשים לנו.. זה מדהים. נזכרתי בה עכשיו.. בשרון הקטנה שאהבה את החיים.. והחיים אהבו אותה.. שהייתה עטופה באהבה כזאת, מאושרת , עליזה ומקסימה עד שאלוהים קינא ממש ורצה אותה לידו.. ואמא שלה נשבעה לי שהיא באה לבקר אותה.. בצורה של פרפר לבן, ענק שבא מדי כמה זמן ולא עוזב אותה.. אז היא משאירה לה חלון אחד קטן פתוח.. למקרה שאלוהים ``ירשה`` לה שוב לבקר..

 

[kיציק לוי]

עופריקו

ב``ה לקרוא להחנק מדמעות. נסתרות דרכי אלוהים... Kיציק (מנהל פורום דתיים)

 

[טלי מהקריות...]

עופריקו.......אתה מלאך.....

עופריקו, קראתיורעדתי צמרמורת עברה בגופי, אמרתי לעצמי איך ילד כל כך תמים עולה לשמים.... זה החזיר אותי לערב ראש השנה האחרון שהיה. ילד מקסים שגילדתי מיום שנולד כבר לא איתנו עוד...לצערי. הוא היה בן 5 ילד מקסים יפה כמו מלאך, נולד לאמא בשם אורלי ואבא שלו עיוור, אמרתי לאורלי אני רוצה לשאתם תקראו לו בשם אליאור שיהיה לכם אור בבית. מכייון שאת אורלי ובעלך עיוור אז שיהיה לכם אור...קראנו לו אליאור, גדל היה מלאך ילד חכם מאוד אבל... עד ליום ערב ראש השנה. הוא שיחק עם הבן שלי ואמר לו לא לרוץ לכביש כמה זה מסוכן וכ``ו.. אבל בדיוק דקה אחרי שהוא אמר לבן שלי כמה זה מסוכן הוא עבר במעבר חציה את הכביש ו...אין עוד אליאור. הוא עלה לשמיים הוא שומר עלינו. ילד בן 5 שלא הספיק להגיע ליום הולדת שבוע אחרי השבעה. יום לפני המוות הוא ביקש מאמא שלי שתכין לו עציץ הוא אמר אני רוצה את זה שיהיה לאמא שלי הפתעה למחר, מחר זה ראש השנה ואני רוצה להביא לה מתנה יפה. אבל לצערי למחרת אמא שלי שמה לו על הקבר את העציץ שביקש. עופריקו אני רוצה להגיד לך כמה שאני יודעת עד כמה כואב לך, אני לא יכולה ללכת לבקר אותו למרות שאני מאוד מתגעגעת. הוא בא לבקר אותי בחלום אני לא מסוגלת ללכת אליו לא מסוגלת!!!!! אני לא יכולה לכתוב את שמו וז``ל ליד שמו כי אני לא מאמינה שהוא איננו איתנו, עופריקו אני כועסת על עצמי כאשר ראיתי אותו על הרצפה שוכב מדמם ללא יד הרמתי אותו הוא ביקש נשיקה ולא נתתי לו, כי פחדתי, אני לא יודעת למה. צעקו עלי לא להרים אותו עד שהמשטרה תבוא אבל הוא ביקש ממני ואמר קחי אותי על הידיים כמו שלקחת אותי שנולדתי, את המילים האלו אני לא שוחכת. כואב לי על הילד הזה מאוד. הבן שלי בטראומה הוא מפחד לעבור כביש אפילו איתי או עם בעלי. הוא ראה את אליאור שוכב על הרצפה וצעק לו לקום אבל....אליאור לא יכל לקום יותר. הייתי איתו בבית חולים נתתי המון מנות דם בתקווה שאולי יהיה כאן נס אבל, פתאום בשעה 3:54 לפנות בוקר הוא נתן את נשמתו לבורא עולם. אורלי כועסת אורלי בוכה אבל אני איתה לאורך כל הדרך. מה אני אומר עופריקו גורלו של אדם..... פרח של ילד איננו עוד בין החיים. אליאור שלי המלאך הקטן תשמור עלינו כי אנחנו כבר לא יכולים אתה גיבור אתה המלאך שלנו שוכב בגן עדן ילד תמים ילד מקסים... יהיה זיכרך ברוך... אוהבת מתגעגעת אמא שנייה שלך... יהיה זיכרך ברוך...אליאור..........ז``ל.

 

[עופריקו]

טלי ....

קורא את סיפורך העצוב וצמרמורת עוברת בכל גופי.למה ,אלוהים למה ..... אני לא מלאך סתם אחד ומה שאת עשית מזכה אותך בהילה של מלאכים... הימים האילו כואבים מאוד,מבין את כאבך ומבין למה את לא מסוגלת ללכת לבקרו. יש לי 2 קברים שלא יכול לראות על השני אולי אכתוב יותר מאוחר קצת קשה לי עכשיו. שלא נדע עוד מלחמות ואסונות ,שלא נדע עוד תאונות דרכים, אלוהים מתי מתי יהיה לנו טוב...

 

[דספרדו]

מה אגיד?

כשהתחלתי לקרא בפעם הראשונה הפסקתי לאחר הפיסקה הראשונה עשתה לי רע הפתיחה ועכשיו המשכתי.. ואלוהים הרגשתי חתכ.. צביטה ישר ללב מוות כזה נשמע לי רע לאללה ולילד בכלל.. מסיר את הכובע.. ללא מילים..