והחיימ חזקימ מאיתנו

[הילי לרגע]

והחיימ חזקימ מאיתנו

באתי לרגע שיתפתי חשבתי אהייה אורחת וכנראה מישהו שמ החליט אחרת אז אני נשארת תודה לכולכמ בוקר טוב עולמ בוקר עמ ריח סתיו רוחות מלטפות רוחות לוחשות אנו לא שמ אנו כאנ הילי מעריכה ומודה

 

[amore]

תודה להילי על בוקר סתוי

 

[אחת מהצד]

איך שאת משמחת אותי עכשיו.

ובעיקר על שתהיי גם את איתנו כאן ולא שם בוקר טוב לך הילי ותודה שגם את הצצת ונפגעת עזרא?! סמן ´וי´ חזק

 

[עזרה@ראשונה]

צרת יחיד בגוף רבים

עד היום דיברת כאן בגוף יחיד: אני...אני... אני... פתאום היום - בגוף רבים: אנו... מאיתנו... אנו... סימן שאת כבר קצינה כאן, לא סתם חיילת מזדמנת. לרגע אל תגידי רגע. תזרמי, כי אין ברירה.

 

[עזרה@ראשונה]

ולאחת מהצד - עוד מילה מהצד

עוד אין V ואין כלום. עזרא נהייה בזמן האחרון כמו אריק שרון: קודם צריך לראות 48 או 96 שעות שההבטחה הזו שלה נשמרת.

 

[amore]

עזרא,הצלחת להצחיק אותי(וזה קשה)

 

[אחת מהצד]

גם אותי עזרא הצחיק (וזה כרגיל)

ואני מזכירה לו את מדרשו של אבא של שרון, שאמר לבנו את המשפט האלמותי: "כן... אבל תראה איזה דרך ארוכה כבר עשינו.." עזרה ראשונה כבר ניתנה מקודם כשכאב והנחת יד מחבקת עכשיו תור העזרה השניה חוט ומחט ותפירה מדוייקת אז בכל זאת ´v´ על העזרה הראשונה ובעוד 96 שעות נדון בישום הסכמי טנט

 

[עזרה@ראשונה]

שוב את חוזרת לשם, אל המקום שתופרים

אותו - ועוד תפירה מדוייקת?! אז אם כבר הזכרת את אבא של שרון, שהבן באמת כל-כך אוהב לצטט את הסיפור הזה עליו - צריך גם לבדוק אם המושג ´קו התפר´ לא הגיע מאימא שלו, שהייתה מיילדת, ואהבה את התפירה המדוייקת. נראה לך שסתם התחלף השבוע המושג ´קו-התפר´ ב´מרחב-התפר´?! בקשר להסכמי טנט - עזרא כבר מזמן אמר שמישהו חמד לו שם לצון. גם בלי להיות בהנדסה קרבית, את בוודאי יודעת מה המשמעות של ט.נ.ט. לכן לא ברור לאיזה הסכם מחכים: ערפאת כבר מקיים את ההסכם הזה גם בלי לחתום עליו. ואתה, אמור, מה אתה צוחק אם ההעתק-הדבק עוד לא יוצא לך?

 

[אחת מהצד]

זה מה שקורה

לאנשים שאין להם גבולות קו.. מרחב.. נראה להם שינוי סמנטי. ואיש גדל מידות מוסיף בהבל פה מימד לקו והופך אותו למרחב. ומה שנשאר הוא לקוות שלא יבוא פיצוץ ולא יתווסף עוד מימד ולא נדבר על חלל ושהפורום לא יגדל.. אחת ששוקלת מעבר מצדדים למימדים

 

[מיכל@בר]

הילי, שמחה שאת כאן...

עצוב היה לקרוא על האישה שכבר שם...