והחלומות חוזרים...

sugar girl1

New member
והחלומות חוזרים...

שוב שלום.. הרבה זמן לא כתבתי, כנראה החשש להתמודד, כשאני במצוקה אני בוחרת לשתוק, לבלוע את המילים, זה הדבר הראשון שהעוסית שלי שמה לב לכך.. כמה שזה מוזר, רוב האנשים כשרע להם, רוצים לדבר, לקבל תמיכה אבל אני לא.. אני כל כך מפחדת, ההורים שלי טסים לחו"ל בעוד שבוע, ואני נשארת לבד בבית איתו, עם האיש הרע, האיש שרצח אותי במשך ארבע שנים, ארבע שנים איומות, שיקרתי כשאמרתי שאני אהיה בסדר, כי אני לא... והסיוטים תוקפים. שונאת אותו ולפעמים מתחשק לי לרצוח אותו לאט לאט, כמו שהוא רצח אותי.. חלמתי שהוא מתשכר ומתיישב לידי, נוגע ביד שלי, מלטף ואני קפואה במקום, לא יכולה לזוז, התעוררתי בדמעות, ולא הצלחתי להרדם.. ועכשיו קשה לי להיות בקשר עם אנשים, אין לי בעיות להתנשק, הרי כמה כולם הגברים רוצים רק דבר אחד, טיילתי עם ידיד, הוא רצה להתנשק, אז התנשקנו, הוא רצה לגעת בי, אני לא, הוא הפעיל עליי כוח, הוא נגע בי בכוח.. וכל הזכרונות המרים עלו במוחי.. אני לא יכולה יותר.. אני רוצה למות.. אין לי יותר כוח להמשיך.. אין לי..
 
דואגת לשמוע את הדברים

לדעת שאת שוב בסכנה, שהוא עלול לתקוף אותך בימים האלה שההורים שלך שבחו"ל, שזה יכול לקרות עם מישהו אחר, כמו אותו "ידיד". לאיש אין זכות לגעת בך בכוח סנדרה. את לא חייבת את הגוף שלך לאף אחד. את יכולה לדבר עם העו"סית שלך לגבי זה שאת הולכת להישאר לבד עם הסבא בדירה? נראה לי שזה חשוב שהיא תדע מזה. אבל כמובן לשיקולך.
 
למעלה