והיום בפינת האהבלה שואלת:

גנגי

New member
פרצופה של המדינה

סתם מוזר - למרות ש"פרצוף" היא מילה עתיקה, בן-יהודה לא מזכיר אותה במילונו. אם כך אין לי כאן די רקע מקצועי כדי לענות לך, לכן התשובה תהיה מבוססת על סמנטיקה סינכרונית בלבד. כיום ההבדל בין פרצוף לפנים הוא בשני מישורים: אחד הוא המישור הגילי (ילדים משתמשים יותר ב"פרצוף" מאשר ב"פנים", וגם על ילדים אומרים שיש להם "פרצוף חמוד" יותר מאשר "פנים חמודים"), והשני הוא המישור הסמנטי, כלומר - אנחנו משתמשים ב"פרצוף" לכוונה שונה מאשר ל"פנים". "פנים" הוא נייטרלי - זה שמו של האיבר בגוף שמציג הכי טוב את התחושות שלנו, כעין חזית הגוף, צג הטלוויזיה שלנו. כשאנחנו מסתכלים למישהו בפנים אנחנו מנסים לקרוא אותו. הפנים שלנו חושפים את רגשותינו, שאחרת לא היה צורך בביטוי "פנים חתומים". (אגב, פנים יכולים לבוא בזכר או ב-נ', כל אחד ישתמש במילה כרצונו ובלבד שיהיה עקבי). "פרצוף" אינו נייטרלי - הוא טעון שלילית. יש בו - מלבד הרכיב של השימוש הילדותי שצינתי קודם* - משהו שמכיל לגלוג או רשע מצד המדבר. משהו לא חביב. כשמישהו "עושה פרצוף" הוא מעווה את הפנים, משהו לא טבעי: או שזה מכוער, או שזה נלעג, או שזה מפחיד. בכל מקרה, זה לא משהו חיובי. כשאנחנו רוצים לומר על מישהו משהו לא מחמיא, אם מבחינת המראה או מבחינת האישיות שלו, אנחנו מדברים על הפרצוף שלו. "פרצוף חמוץ", "פרצוף תחת", "פרצוף צנע" (או בהרחבה: "פרצוף תחת/צנע מגלה מוקשים"), "פרצוף מפורצף", "פרצוף מכשפה" וכו'. גם "דו פרצופי" משתמש ב"פרצוף" ולא ב"פנים", לעומת הביטוי הנקי מלגלוג "פנים לכאן ולכאן". אם כך - למרות שבמקור שתי המילים מציינות איבר גוף זהה, יש להן תפקיד שונה בעברית של היום (=בידול משמעות). *שימי לב שבשימוש הגילי (=ילדותי) אין המילה "פרצוף" מכילה רכיב שלילי.
 

מוּסקט

New member
מה שגנגי מכנה בידול משמעות

בעצם קשור לשלל המונחים המשמשים בניתוח השיח (סמיוטיקה, מודלים של תקשורת, טקסט, שיח, מבע, קישוריות, לכידות, פעולות דיבור) - וצריך את כולם כי אנחנו עושים שימוש בשפה שהוא בעל אופי "בין-תחומי" שכזה. בלי להתבלבל אנו מערבבים היבטים לשוניים, קוגנטיביים, תקשורתיים, רטוריים, חברתיים-תרבותיים... ומה לא. כשרוצים לדעת מהו ההבדל בין מילים נרדפות (או minimal pairs - זוגות מילים שהמרחק הסמנטי ביניהם הוא מינימאלי), חוזרים לניתוח השיח בשפה ורואים איך דוברים ילידים עושים שימוש במילים הללו. מתי באופן טבעי בוחרים להגיד פרצוף ומתי באופן טבעי בוחרים להגיד פנים - מתוך הנחה שהפיזור בשיח אינו אקראי. והוא אינו אקראי. כמו שגנגי אמרה, משתמשים ב"פרצוף" כשרוצים להטעין אל תוך המסר משהו שלילי, ומשתמשים בפנים כשרוצים להטעין מסר ניטרלי או חיובי.
 

מוּסקט

New member
דוגמה טובה

כי למילה פנים יש הטענה של המושג "צד" או "כיוון" - מה שלפרצוף אין.
 
קור נסוך על פרצוף פניה של גנגי

ולאמיתו של דבר, דווקא פניו של קור *מתקרקמים אל נכון, וחוט (מה חוט - חבל) של עצבות ניסך על פניו למקרא ניסוחיה של גנגי באותו עניין, העולים עשרת מונים על ניסוחיו.
 

גנגי

New member
סמקו פניי

(ואנא אל תחשבו שפרצופי סמוק), שלכבוד גדול ייחשב לי להושם באותו משפט עם הקור הגדול
. מסתבר שלדעת גדולים וקרים (קוּלים? פחחח...) כיוונתי. ולעצם העניין: משעשע, באמת.
 
תודה.

וכדי למנוע מי מן הקוראים לחשוב שזה כתיבהּ הנכון של המילה, או, גרוע מכך
, לחשוב שלכאלה גבהים מרקיעה בורותי, טרחתי לסמן את "מתקרקמים" בכוכבית (*), שהיא הסימן המוסכם למופע של מילה שאיננו קיים בשפה. אך נראה, שלא הצלחתי להעביר את המסר. בפעם הבאה אשתדל יותר.
 

גנגי

New member
ויש המחצינים פנימה.

~יש אנשים עם לב של אבן יש אבנים עם לב אדם~
 
יש לי ויכוח ישן עם חברי

איך צריך לתרגם את let's face it. הם אומרים "בוא נפרצף את זה", ואני "בוא נפנים את זה". ~בוא נאכל דבורה~
 
למעלה