הדרדסית הנשית
New member
והיום ערב חג המולד..../images/Emo139.gif../images/Emo136.gif
ושוב הוא ישכב על הספה בסלון עם אותו המבט.. ואני אבוא אעטוף אותו בחיבוק וחום ואומר לו יהיה בסדר עוד כמה חודשים אנחנו שם... יש לו שלושה ילדים שם, אשר נולדו לאישה נוצריה ואת כל חגי הנוצרים הם חגגו כל שנה יחד שהיה נשויי לה כל שנה הריטואל של החגים של סוף השנה האזרחית חוזרים הוא שוכב בדד כזה מתכנס בתוך עצמו ומלא געגועים לילדיו שם אז נכון לפני שנולדה הקטנה המשותפת שלנו היה לו יותר קשה עכשיו באיזה מקום היא ממש התרופה לגעגועיו במיוחד בימים האלה אני שולחת אותה אליו ואמרת לה בשקט לכי תגידי לאבא שאת הכי אוהבת אותו בעולם תחבקי אותו חזק ואל תרפי, והיא כזו מתוקה הקטנה הזו רק בת שלוש וחצי וכמו אימא קטנה עוטפת אותו באהבה... לפעמים הלב שלי נצבט לראות אותו מתגעגע כל כך, אבל אני יודעת שאני לא אשמה, הוא עזב שם ועשה לכאן עליה, התחתן איתי בנה לו משפחה חדשה, אז נכון שם יש לו שלושה ילדים שהוא מתגעגע אליהם כל כך אבל ברגעי געגועיו עד כמה שמשתדלת לעטוף אותו באהבה שלי ושל הילדים הוא עדין מרוחק כזה יותר, מרגישה את כאבו את געגועיו ואת הבדידות של חג המולד ... לפני ארבע שנים ביקש שנקנה עץ כזה של חג המולד לבית ונשים בו מנורות ואני סרבתי, אמרתי לו "אני ואתה יהודים, לא מוכנה לאמץ לביתי חג של נוצרים" אז נכון שם בגולה חיים היהודים ממש כמו הנורצים הלא הם שם ממש התבוללו, הוא היה שם נשויי לנוצריה ולכן חגי הנוצרים באיזה מקום נטבעו בו, אבל לי קשה לקבל את זה פה לכן סירבתי לעץ או כל סמל אחר של חג המולד בביתי, והוא קצת היה עצוב, אבל ידע שאני צודקת... והנה היום שוב חג המולד, ולפני שבוע שלחנו חבילה באקספרס לילדיו שם מתנות לכבוד חג המולד מאבא והאישה שלו(אני כמובן) ובערב הוא יתקשר אליהם ידבר איתם, ואחרי שיסיים ישכב שוב על הספה, עם המבט העצוב והמתגעגע... ושוב ארגיש שלבי נקרע..אבל מה לעשות..להכנע?..להכניס עץ לבית??? זה נוגד את כל מה שאני מרגישה כיהודיה..ואני תמהה האם העץ ישפר באמת את מצב רוחו? מה שבטוח אני אוהבת אותו כל כך, ומקווה שהחגים הנוצרים האלה יעברו מהר כמה שיותר מהר...יותר בריא בשבילי...
ושוב הוא ישכב על הספה בסלון עם אותו המבט.. ואני אבוא אעטוף אותו בחיבוק וחום ואומר לו יהיה בסדר עוד כמה חודשים אנחנו שם... יש לו שלושה ילדים שם, אשר נולדו לאישה נוצריה ואת כל חגי הנוצרים הם חגגו כל שנה יחד שהיה נשויי לה כל שנה הריטואל של החגים של סוף השנה האזרחית חוזרים הוא שוכב בדד כזה מתכנס בתוך עצמו ומלא געגועים לילדיו שם אז נכון לפני שנולדה הקטנה המשותפת שלנו היה לו יותר קשה עכשיו באיזה מקום היא ממש התרופה לגעגועיו במיוחד בימים האלה אני שולחת אותה אליו ואמרת לה בשקט לכי תגידי לאבא שאת הכי אוהבת אותו בעולם תחבקי אותו חזק ואל תרפי, והיא כזו מתוקה הקטנה הזו רק בת שלוש וחצי וכמו אימא קטנה עוטפת אותו באהבה... לפעמים הלב שלי נצבט לראות אותו מתגעגע כל כך, אבל אני יודעת שאני לא אשמה, הוא עזב שם ועשה לכאן עליה, התחתן איתי בנה לו משפחה חדשה, אז נכון שם יש לו שלושה ילדים שהוא מתגעגע אליהם כל כך אבל ברגעי געגועיו עד כמה שמשתדלת לעטוף אותו באהבה שלי ושל הילדים הוא עדין מרוחק כזה יותר, מרגישה את כאבו את געגועיו ואת הבדידות של חג המולד ... לפני ארבע שנים ביקש שנקנה עץ כזה של חג המולד לבית ונשים בו מנורות ואני סרבתי, אמרתי לו "אני ואתה יהודים, לא מוכנה לאמץ לביתי חג של נוצרים" אז נכון שם בגולה חיים היהודים ממש כמו הנורצים הלא הם שם ממש התבוללו, הוא היה שם נשויי לנוצריה ולכן חגי הנוצרים באיזה מקום נטבעו בו, אבל לי קשה לקבל את זה פה לכן סירבתי לעץ או כל סמל אחר של חג המולד בביתי, והוא קצת היה עצוב, אבל ידע שאני צודקת... והנה היום שוב חג המולד, ולפני שבוע שלחנו חבילה באקספרס לילדיו שם מתנות לכבוד חג המולד מאבא והאישה שלו(אני כמובן) ובערב הוא יתקשר אליהם ידבר איתם, ואחרי שיסיים ישכב שוב על הספה, עם המבט העצוב והמתגעגע... ושוב ארגיש שלבי נקרע..אבל מה לעשות..להכנע?..להכניס עץ לבית??? זה נוגד את כל מה שאני מרגישה כיהודיה..ואני תמהה האם העץ ישפר באמת את מצב רוחו? מה שבטוח אני אוהבת אותו כל כך, ומקווה שהחגים הנוצרים האלה יעברו מהר כמה שיותר מהר...יותר בריא בשבילי...
