והיום - שעשועון השידוכים של הפורום

והיום - שעשועון השידוכים של הפורום

בחר את השותף אז איך בוחרים שותף? איך שלא מסתכלים על זה, כל בחירה שתיעשה היא סוג של הימור: אם זה לבחור אדם זר מן הרחוב, אז ברור שאין לדעת מה יצא מזה, אבל גם אם בוחרים לגור עם חבר או חברה (שלא לדבר על בני זוג), אין לדעת מה יצא מזה. לגבי אני יכולה להעיד שאיבדתי את אחד מידידי כתוצאה ממגורים משותפים. גליה, למשל, הזכירה את זה שהיא מאוד רוצה שותפים שיהיו גיקים כאלו, ובאמת זה כאילו ברור שרוצים מישהו שגם אפשר יהיה לדבר איתו ולחלוק איתו דברים. הפעם היחידה שהיה לי שותף זר לגמרי, היה כזה שהיה חבר של מכר. הנחתי שבגלל שבמכר יש הרבה תכונות אופי רצויות (אינטיליגנציה, שנינות, כאלו), אז גם לשותף הלא נודע יהיו כאלו. במובן הזה ההימור השתלם. אני זוכרת שכשבאתי לראות את הבית בדיוק צעד ברחוב איזה בחור ואמרתי לעצמי "לפחות התברכתי בסביבה מרובת חתיכים". בסוף הסתבר שהוא הוא היה המיועד, והוא באמת היה די מותק (אמא שלי לחלוטין הסתנוורה ממנו, והתחילה להתעניין אצלי בקורקטיות מדוע לא פשוט להתחתן עם הבחור ודי
), אבל ברור לי שבאותה מידה הוא יכול היה להיות זוועה. אז איך עושים את זה
איך בוחרים שותפים
 
מאוד פשוט

האמת שזה עניין של כוח סיבולת פשוט והבנה פשוטה בין הצדדים! אתה צריך בנאדם שאתה מסוגל לסבול,שאתה מכיר אותו עד הפלוץ האחרון וכמובן ובטח בנאדם שמבין שלפעמים אתה תרצה את השקט של עצמך בנאדם שמכיר אותך באותה דרך שאתה מכיר אותו ולא יזיק לך מתוך התחשבות מסוימת בערכך. אני רואה בכמה חברים שלי כשותפים אולי כי יש לי כוח סיבולת ברמה מקסימלית נולדתי לסבול את העולם הזה ואני יעשה את זה כמו שצריך ,תודה. אהבתי את הניק שלך.. הדר.
 

קישקוש

New member
באמת איך???

שותפתי לדירה מתחתנת לה, מה שאומר שאני אוטוטו צריכה לחפש לי שותפה חדשה (אנחנו רק שתיים בדירה). את השותפה הנוכחית לא הכרתי לפני כן, אבל בדיעבד נפלתי על אחת שהיא בסדר גמור (חוץ מהבלאגן שהיא משאירה, אבל גם אני לא משהו בסדר ונקיון..). עכשיו אני בלחץ מי תיפול עליי. מצד אחד- אני רוצה שותפה שתהיה מספיק נחמדה כדי שיהיה אפשר לתקשר איתה וליצור איזושהיא מע' יחסים בסיסית של אנשים שגרים יחד, אבל מצד שני- אני גם צריכה את הלבד שלי לפעמים, ואם היא תיכנס לי לנשמה- אני לא יודעת מה אני יעשה.. אז איך באמת בוחרים שותפים??? אני אשמח לדעת!
 

קישקוש

New member
ואם אין??

החברות שלי נשואות או פרימיטיביות, או שגרות בירושלים. מה עושים?
 

karnaf7

New member
חשוב לתאם דברים מראש...

לגבי אורחים. לגבי נקיונות. מקרר (כל אחד לעצמו או כולם יחד) חשבונות (מיד או בסוף החודש) אבל עוד יותר חשוב לראות שאתם באותו ראש - קשה לגור עם מישהו שאתם לא אוהבים לא צריכים לאהוב אבל צריך שיהיה כיף ביחד אחרת זה די מבאס
 

shlomit03

New member
שאלה שבאמת די מטרידה אותי...

אחרי ניסיון רע מאוד מאוד עם שותפה בעבר, אני מתה מפחד לעבור את כל זה שוב. לכן, אני לא חושבת שיש לי את האומץ לעבור לגור עם אנשים זרים לגמרי. אבל מצד שני, אין לי גם הרבה אופציות של חברים שמחפשים עכשיו דירה. וגם אם זה חברים- תמיד יש את הפחד הזה של להרוס את החברות. כי בעצם עד שאת לא גרה עם מישהו את אף פעם לא מכירה אותו עד הסוף. אני מכירה הרבה סיפורים של החברות הכי טובות שממש לא הסתדרו אחת עם השניה ברגע שזה הגיע לעניין של הדברים הקטנים והיומיומיים של דירה. היתה לי הצעה למשל לפני כמה שנים מבת דודה שלי לגור ביחד. אצל בת דודה כל העניין הזה עוד יותר מסוכן. כי אם לא מסתדרים, אי אפשר לעזוב ולהעלם או לנתק את הקשרים. כי גם אם אני ארצה וגם אם לא, אני אאלץ לפגוש אותה אחר כך בכל מיני אירועים משפחתיים. ככה שאם זה לא הולך- זה ממש ממש לא נעים. אז במקרה הזה, סירבתי (למרות, ואולי בגלל) שאנחנו חברות ממש טובות). אז אני ממשיכה את השאלה- למרות הכל, עדיף לגור עם חברים (או עם אנשים שמכירים מראש)? בעצם, בסופו של דבר אפשר לומר שהכל מזל. מה שדי מפחיד אותי, כי בדרך כלל אין לי הרבה...
 

orlyt

New member
לדעתי יש סיכון בלגור עם חברים

לאו דווקא במובן של הרס החברות (למרות שגם זה נמצא שם - יש הבדל בין לפגוש מישהו 2-3 פעמים בשבוע לכמה שעות לבין לגור איתו), אלא יותר בכך שהמחויבות לתקשר אחד עם השני גדולה יותר. נראה לי ששותפים שמצליחים להסתדר איתם, ואולי אפילו להתחבר איתם, זה נהדר, אבל תמיד יש את האופציה לסובב את הגב ולהסתגר בחדר בלי שיועמסו על כך תלי תלים של פרשנויות נלוות. עם חברים תמיד יש צורך להיות זמינים יותר, יש גם מחויבות יותר (אם בתום החוזה רוצים להמשיך להיות חברים..). אני מעריכה שזה יכול לעבוד במקרים מסוימים, ועשוי להיות סיוט במקרים אחרים.
 

karnaf7

New member
גרתי במשך שנתיים עם החבר הכי טוב

שלי אמנם היו מתחים. אבל כשראינו שזה עלול לגרום לקרע אמיתי ביחסים בינינו, נפרדנו לשלום. האמת היא, שהיום אני חושב שיכולתי להישאר איתו. לחברים טובים, הרבה יותר קל לוותר ולסלוח.
 

ailag

New member
מישהו שינקה ג'וקים../images/Emo46.gif

*יושבת בסלון עם הלפטופ כי הג'וק בחר למות מתחת לכסא המחשב. כנראה שמעכתי אותו כשהתנדנדתי על הכסא
* וברצינות? טוב, אין לי מושג עדיין אבל האינסטינקט שלי שלח אותי לשאול אצל חברות קודם. אני בקושי מכירה אנשים שמחפשים דירה, שאלתי אחת בינתיים (התשובה תבוא בקרוב). עם חברים אני יודעת שאני אוכל לדבר ולצפות לכבוד (ולניקוי ג'וק פעם בכמה זמן, בתמורה לכך שאני אשטוף כלים שבוע). אבל כן, צריך לוודא שזה לא חברים מהסוג ש"חייבים" להיות איתם 95% מהזמן, כי באמת אם גרים ביחד זה יוצא המון שעות. עם שותף חדש, גם אחד שנראה נחמד, אני עלולה לגלות שהוא בעצם נורא עצבני ודרשן - הרי אף אדם ש"נפל" על שותף שלא מתאים לו לא צפה את זה מראש.. אגב, עוד מישהו כאן מתייחס למין השותפים? אני מחפשת רק שותפה בת. עם כל ה"שוביניזם" שבזה, פשוט יותר נוח לפחדנית להיות עם מישהי ש"מתפקדת דומה" - למשל, שגם יודעת מה זה מחזור ולא צוחקת על מי שעצבנית במחזור.
 
אני איתך

גם אני מעדיפה מאוד לגור רק עם שותפה ולא שותף (אם כי שקלתי לגור עם ידיד טוב), ורשומה שקראתי בבלוג לאחרונה שכנעה אותי שאני צודקת - מישהי שכתבה מכתב כנה לשותף שלה, בו מתוארים כל הבעיות שכרוכות בלגור עם גבר לא הכי מחונך, בדגש על איך שהשירותים נראים, שהוא מצפה שתסדר ותנקה אחריו וכו'. אז נכון שלא כולם כאלו אבל... ובקשר לג'וקים... עוד לא שאלתי את השותפה המתוכננת שלי, אבל אני מקווה שהיחס שלה לגבי ג'וקים קצת יותר הגיוני משלי (אני מקפיצה את כל השכונה למקלטים כשאני רואה ג'וק). מקסימום ניעזר בשכנים...
 
אני דוקא מעדיפה זכר

אני לא ממש מסתדרת עם בנות בכללי וגם בקטע של הג'וקים.... יש לי מעין העדפה לזכרים אני לא יודעת בנות מרתיעות אותי
 
כל השותפים שלי היו בנים

ולא הייתי רוצה שזה יהיה אחרת בשום מובן. לטעמי מהמון בחינות קל יותר להסתדר עם בנים בדירה(אבל ברור שחלק מזה זה גם עניין אישי), ולמרות הסטריאוטיפ, כמעט כל הבחורים שגרתי איתם היו בעלי תודעת ניקיון מאוד מפותחת.
 

newKiticat

New member
מבחינתי

מין - לא משנה, כל עוד הוא לא לועג לדברים הנפוצים במין היפה. (בדיוק כפי שאיני מתכוונת להטפל לדברים שנפוצים בקרב המין החזק...) גיל- סביר להניח שאני לא רוצה אפרוחון אם אני כבר לא אפרוחה, והאמת שעדיף שיהיה בטווח הגילאים הקרוב אליי. שיגעונות- אני מוכנה לסבול די הרבה. כל עוד יש לי ולאותו אחד חדר משלנו. (בגלל זה אני לא מוכנה לשקול מגורים עם עוד 2 שותפים כשאני זו שחולקת חדר עם עוד מישהו. אני בעלת חדר משלי כבר 7 שנים ואני מאוד מורגלת בדרך חיים זו.) אני מוכנה לבשל המון. למעשה- אני אוהבת לבשל. אני מעדיפה שאותו שותף יהיה ידידותי. שאני אוכל לנהל איתו שיחה גם אם אנחנו לא דבוקים אחד לשני לתחת. אני חייבת שהוא לא יהיה אלרגי לחתולים/כלבים. פשוט- מהסיבה שאני כנראה אסחוב איתי את החתולה שלי. אהה. ומבחינתי- כל עוד אין ריח מוזר בחדר שלו, לא אכפת לי איך זה נראה. אבל אם באופן עקרוני הוא נוהג להסריח ולבלגן את שאר המגורים השותפים בבית- זה יטריד.
 
אוייש איך שהשירשור הזה מתאים לי....

אני בדיוק בודקת אפשריות לצאת מהבית ואני ממש בדילמה כי מצד אחד יש לי ידיד שגר בדירה של אבא שלו ויש שם חדר פנוי שאוכל לקבל במחיר זעום יחסית לדירה במרכז ויחסית לדירה כ-ז-א-ת (ממש דירה טובה ,,קומה 13 ) במרכז ,בלי חוזה משמע לא מתאים לי אני יכולה לצאת מהדירה בכל שלב. הפחד שלי שהוא לא ידע לתת לי את הפרטיות שלי (ואני מאוד קנאית לזה, זו אחת הסיבות שאני יוצאת מהבית של ההורים) , שלא יתחשב מעבר למידה ברצונות שלי ומשום מה יש לי הרגשה שהוא מצפה שנהיה דבוקים אחד בשני (נעשה קניות ביחד,נשטוף ביחד) ממש לא בא לי לשחק בקומוניזם... אני יוצאת מהבית כדי להיות אדון לעצמי ולא להתקפל על כל בקשה או רצון שלו כי נאחנו ידידים. ביקורים של חברים בכל שעות היום (האיש אוהב לארח , מה נאי יכולה לעשות) מצד שני יש זוג ידידים שעוברים לת"א ורצו שאני אהיה שותפה שלהם , אצלהם מה שבטוח זה שאת הפרטיות שלי אני אקבל. אבל יש את הבעיה הפיננסית (יעלה לי יותר כסף לגור איתם , מה גם אצל הידיד השני השכירות כוללת גם חשבונות מה שהופך אותה לממש סימלית) וגם לא כל כך מסתדר מבחינת התאריכים כי הם מתכננים לעבור עוד החודש ואני לפחות בסוף ספט'. אמא שלי אומרת ובצדק שאולי באמת שווה לשכור עם שותף שאני לא מכירה ואז הגבולות של כל אחד יהיו יותר ברורים ופחות שרירותיים ועדיים קיים בי הפחד להיכנס לגור עם מישהו שאנ לא מכירה בכלל ועוד לחתום על חוזה . זו ממש דילמה
 
למעלה