אינני מקצוען בתחום הגנת זירה מפני רקטות,
ולכן אינני יכול להגיב ענינית על דברי ד"ר מוטי שפר
אציין רק שתי נקודות:
(1) צופה מן הקרקע המתבונן בארוע ירוט רקטה מתקרבת, אפילו בלילה - לעולם לא יראה את הרקטה. אין רשף מן המנוע שלה, זאת מכיוון שהדלק הרקטי במנועה כבר אזל, והרקטה מצויה בשלב "גישה סופית", במעוף בליסטי טהור, ובמהירות שבסביבות ששה מאך . כל מה שהוא רואה הוא הרשף ממנועי הטילים להגנת זירה, שמנועיהם פועלים במלא העוצמה, המשתדלים להתקרב לרקטה. בשלב "גישה סופית", המאמצים על מעטפת הרקטה כה גדולים עד כי לא נחוצה "פגיעה ישירה" ברקטה, אלא די גם בפיצוץ בקרבתה כדי לערער את המעטפת שלה, ולגרום לה להתחיל להתפרק בעודה באויר, וכאשר זה קורה, והמרעום נפרד מן הגוף - חומר הנפץ עצמו צונח לאדמה כגרוטאה ביחד עם שברי המעטפת והמנוע, אך עדיין יכול לגרום נזקים על פני הקרקע מחמת האנרגיה הקינטית של השברים. שיעור הנזק הנמוך, לנוכח כמות השיגורים - מטילים ספק בטענותיו של מדען הטילים הנכבד הזה
(2) גם לו יצוייר, היפותטית, כי היעילות של המערכת פחותה מזו המוצגת רשמית - יש תועלת ב"מצג שווא" זה להרגעת הציבור, שכן אחרת - עם ישראל היה נס בהמוניו לאירופה באמתלאות שונות, והמשק היה קורס...
