והנה, לאחר היסוסים וקשיים, סיפור

[odeia]

והנה, לאחר היסוסים וקשיים, סיפור

הלידה של אור. לא שלם ולא מושלם, אבל כתוב, הרוב בחוץ.

 

[כ ו כ ב ה 1]

וואו, אני כ"כ עצובה ושמחה בשבילך...

ממש "הזדהתי" איתך בכל שלב ושלב למרות שמעולם לא עברתי הריון ולידה

צר לי שעברת את כל מה שחווית ...ממש עצוב אבל עם זאת קיבלת מתנה לחיים , להיות אמא לשתיים.. את כלכך חזקה, אפילו שהיה נורא קשה ואפילו שעדיין קשה...את עושה את ובגדול... אני בטוחה שלהיות הורה זה לא פשוט, במיוחד שלא מקבלים את זה עם ספר הנחיות... חזקי ואמצי ...כי אני בטוחה שעשית ואת עדיין, עושה עבודה מצויינת...

 

[מעיןבר]

הי ../images/Emo24.gif

יש לי שאלה - את כועסת

כועסת על אור

על הרופאים

על הדולה

יש לי תחושה שאת מלאה המון המון לחץ שאת לא משחררת. לא יודעת איך להקל עלייך

 

[odeia]

מאיפה התחושה הזו?

מאוכזבת מהדולה מאוד אבל כעס? אף אחד לא אשם בזה שיש לי לידות קשות מאוד. סיימתי אתמול את סיפור הלידה מתוך מצוקה כלשהי אבל אין בי כעס על שום דבר שקשור ללידה. הסיפור מסופר בצורה מאוד יבשה בגלל הקושי שלי להזכר בקשיים שעברתי שם והכאבים שאני עדיין חווה מהלידה.

 

[מעיןבר]

לא אשמים אבל

נראה שאת חושבת שיכלו לנסות לעזור יותר. יש לך סיבה טובה להיות מאוכזבת מהדולה. אולי את השתדלת לכתוב יבש. אבל לי זה נקלט אחרת. בהחלט ייתכן שאני טועה אבל נראה לי שלא גמרת ללבן עם עצמך את חווית הלידה. הנושא עדיין פצע פתוח ומדמם אצלך.

 

[odeia]

הצוות הרפואי היה נהדר, לדעתי לא

יכלו לעשות יותר בנסיבות. כן, לדעתי הדולה לא עשתה את המוטל עליה ועוד היתה לה חוצפה לבקש כסף, למרות שאסור היה לה, כי היא היתה בשבל הסטאג' והיא לקחה הרבה מאוד יורת ממה שמגיע לה. אני לא כועסת, אני רק מאוכזבת שהיא לא עזרה לי כמו שרציתי ושזה עלה לי המון כסף שאין לי. תאמיני לי שאני לא נושאת כעסים על דברים שאני לא יכולה לשנות, ואת הלידה אני לא יכולה לשנות. נכון שגופי עדיין נושא את כאבי הלידה ואני אל יודעת מתי זה יעבור. דבר יחיד שיש לי עם הלידה הוא הקושי להזכר בה. קשה לי להזכר בלידה בגלל הסבל שסבלתי והסבל שילדתי עברה באותו לילה שהיא ישנה בבית אחר בלי אמא ואבא.

 

[ornaok]

אורנה../images/Emo24.gif

אין לי הרבה מה להגיד

אני מאחלת לך התאוששות מוחלטת, מתישהו, והרבה אושר ונחת מאודיה ואור. את חזקה, ואת עוברת המון, ואני בטוחה שזה לא קל ולא פשוט. שולחת לך

ים לתמיכה

 

[שיפסלה]

../images/Emo122.gifאוי אורנה../images/Emo2.gif

אני פשוט דומעת מהסיפור שלך נשמע שהיה מאוד-מאוד-מאוד קשה קראתי וניסיתי לדמיין את מה שעברת נראה לי שהדולה שלך היתה בחירה גרועה. הרי דולה צריכה להיות תומכת. גם פיזית גם נפשית. לא נראה לי שהיא תמכה בך בכלום. ואת נזקקת לתמיכה רגשית-נפשית גדולה. היא היתה צריכה "להתחבר" לזה, לתחושות שלך. מהקריאה אני מרגישה שיש בך תחושה של הגוף שלך שבגד בך. וזה שכואב לך עד היום, הוא מין תזכורת כזו של המודע או התת-מודע שאומרת לזכור ולא לשכוח. חבל... חבל שאת לא יכולה להרפות את הכעס בכל אופן, התברכת ב-2 מתנות נפלאות

. תיהני מהן ושתדעי רק אושר ובריאות

 

[שוקו האחת]

מאחלת התאוששות מהלידה

וגידול נפלא של אור

 

[gali melenboim]

באיזה בי"ח ילדת?

 

[odeia]

בצפת, את 2 הבנות.

 

[אדר שלי]

סיפור לידה קשה../images/Emo24.gif../images/Emo141.gif

אבל מעבר לזה, יש לך את אודיה, יש לך את אור וזה הרי שווה את הכל! הרבה אושר ומי ייתן והחלמתך השלמה קרובה!

 

[cookie1]

../images/Emo24.gif

נשמע קשה ומתיש, העיקר שאתן אחרי הכל.

 

[odeia]

../images/Emo85.gif בנות, תודה על התגובות ../images/Emo41.gif

כמו שכתבתי, את סיום הסיפור עשיתי ברגע מצוקתי נוראי, מצוקה נפשית נוראית וגם פיזית. היו לי כמה ימים נוראיים עם אור, וכרגע זהו הרגע הראשון שהלב טיפונת נרגע, המחנק בגרון עדיין קיים. כנראה שאנחנו בשבלים אחרונים של המשבר (אמן ואמן). מי שביקרה בפורום הנקה אולי קראה עליו. יכול להיות שזה השפיע על סיפור הלידה, שהיה קשה לאין ערוך. אולי זה מה שגרם לכן לחשוב שיש בי עדיין כעסים. תודה שהסבתן את תשומת ליבי לכך. אם פעם אשנה ואתקן אותו, אשתף אותכן בזה. המון תודה שאתן כאן לטוב ולרע. שבוע טוב

 

[MASHY BOSTON]

../images/Emo24.gif איזה סיפור ../images/Emo60.gif

טוב לשמוע שהמשבר הוא לקראת סיום. אני חושבת גם שטוב שכתבת את הסיפור והוצאת הכל החוצה, גם אם הסיפור איננו שלם. אולי זה יעזור לסיים את השלב הקודם ולעבור הלאה. בתקווה להמשך טוב יותר.

 

[עינבלית]

אורנה יקרה!

הסיפור שלך כתוב בשצף קצף, כאיחלו את מנסה להתנקות, להשתחרר, להתגבר. קשה היה לי לקרוא, קשה היה לי להשאר שלווה ולא להתרגז על מה שעברת. אני מחכה לסיום הטוב, כזו אנוכי. מקווה שקפיצת ההתפתחות תעבור ואור ואת תחזרו לזרימה הטבעית שלכן. מאחלת לך את כל האושר בעולם וממליצה על star of bethlehem לטיפול בטראומה.

 

[אפרת12]

../images/Emo24.gif אני חושבת שזה חשוב שהוצאת

לא זוכרת איפה קראתי - בעצם, בטור העורכת של לאישה - שסיפורי לידה לא מעניינים נשים אחרות. אז שתדעי לך שזה מעניין, ומלמד - גם אותך. אני מקוה שעוד תהיה לך חויה מתקנת. אולי אפילו לא לידה - אבל משהו שיתקן לך קצת את התחושות הלא טובות, משהו שיפצה

 

[נסע ויוּד]

נשמע ממש לא סימפטי ../images/Emo10.gif

רק נקודה אחת למחשבה - לפני בדיקת הדם, אור עברה 2 דקירות נוספות של חיסון לצהבת B ומתן ויטמין K (אלא אם ויתרתם עליהן). כלומר, אין לך מה להאשים את הדקירה בשינוי אצל אור, או את חוסר הנוכחות שלך אז בדקירה. גם לידת ואקום היא מאד טראומתית. אני רק מנסה לתת עוד נקודות מבט, לא לבטל את ההרגשות שלך. לאחל לך חוויה מתקנת ?