והנה סופסוף:
מקיים הבטחות!
סיפור השינה המשותפת. קודם כל אציין שזה לא נבע מתוך כל מני אידאולוגיות ולא מתוך איזושהי משנה סדורה מבית "באופןטבעי" או מש'ו כזה! זה בא מתוך, אפשר להגיד ניסוי וטעייה/תהייה ומתוך תחושות. כשהגדול נולד (היום בן 7) בעוד הם בבית החולים, העברתי את המיטה שלנו (זה היה עדיין בדירה השכורה האחרונה שלנו) לחדר אחר, ואירגנתי חדר ילדים למופת! אני לא זוכר איך זה התחיל, מניח שכבר אז היינו די 'סלחניים' כלפי הצטרפויות ליליות שלו למיטה שלנו. בדירה הבאה (זאתי שעד שהדירה שקנינו תהיה מוכנה) הקטן (היום בן 5) נולד. העריסה שלו ואח"כ הלול היה אצלנו בחדר, ולגדול היה קשה עם זה. כשהחדר שהיה החדר שלו, התחיל לנזול ולהיות טחוב, "נכנענו" סופית והרשנו לו לישון איתנו במיטה באופן קבוע. לקראת המעבר לדירה שלנו, ביתנו הנוכחי, שוב עברנו את "הטקס" הזה. קפצנו לבקר באיקאה, וקנינו לגדול מיטה מגניבה עם סולם. להפתעתנו, כשעבנו, הוא דווקא הסכים בשימחה לגור בחדר החדש שלו ביחד עם אחיו! אבל אז, לאט, לאט, הנדידות הליליות הלכו ותכפו, עד שלבסוף מצאנו את עצמנו ארבע נפשות במיטה זוגית סטנדרטית. הקו המנחה, שלנו היתה התחושה שזה לא "פינוק" או לוקסוס, אלא נובע מתוך צורך אמיתי! לכן החלטנו לעשות מעשה ולמסד את זה (אגב סתם, במתוך יצר הפולניות שלי - כשעברנו לבית החדש, אני רציתי להתארגן ככה מלכתחילה!
) את "יחידת ההורים" שבכל מקרה לא אהבנו לישון בה, הפכנו לחדר משחקים. פירקתי את כל המיטות, ובחדר שהיה חדר הילדים, פרשנו את כל המזרונים (מזרון זוגי ועוד שני מזרוני יחיד) ככה שהוא הפך להיות חדר מיטה! הדבר היחיד שאני מצטער עליו, זה שלא עשינו את זה קודם! בניגוד למה שכתוב בספרים ובאתרים (של באופןטבעי ודומיהם) הם לא ביקשו בבוא הזמן להיפרד (הטבעיים למינהם אולי יטענו (ואולי בצדק) שזה נובע מהחסכים מהתקופות שהם כן ישנו בניפרד - אבל לא ניכנס לזה!) אבל כשהקטנה נולדה (לפני חצי שנה פחות יומים) אנחנו החלטנו שמספיק. את חדר השינה שלנו העברתי לחדר אחר (הפעם עם מיטה זוגית גדולה מה-"סטנדט"!). את חדר המיטה, הפכתי לחדר של הבנים. והמעבר היה חלק! נראה לי אפילו שלנו היה קצת יותר קשה מאשר להם! עדיין מדי פעם אנחנו מתעוררים שלושה או ארבעה (או חמישה) בבוקר. בעיקר הקטן, שלו יש צורך גדול יותר לקירבה של מישהו. אבל בגדול הם הולכים לישון בשימחה וברצון בחדר שלהם, נהנים מהיות טריטוריה משלהם, ורוב הלילות ישנים במיטה שלהם עד הסוף. אין לי ספק שהקטנה תישן איתנו במיטה כל זמן שתחפוץ בכך!
מקיים הבטחות!