והנה סיפור הלידה של מאי חג שמח!

[ס ו ל ה]

והנה סיפור הלידה של מאי חג שמח!

אהבה חירות ושמחה.

 

[סטיוויה]

סולה את ../images/Emo47.gif

איזה קור רוח וכמה עצמה למרות השינוי הדרמטי בתכניות ללידה בבית. מזל טוב יקירה והתאוששות נעימה בבית עם המשפחה.

 

[debby12]

יווו - איזו מדהימה את!

קראתי, נהניתי, התרגשתי ואפילו צחקתי (מהבעיטה ברופאה - מודה שלא יכולתי להתאפק

). נשמע לי שתפקדת מדהים, עשית את המקסימום מהמצב, וזרמת מעולה. חוץ מזה לצאת הביתה מבית חולים 5 שעות אחרי אפידורל זה בכלל מדהים -- אני מתרשמת מאיך לא הצליחו להפחידותך בעניין הזה. המון המון מזל טוב להולדת הבת המתוקה - מאחלת שפע חלב והתאוששות מהירה. ועכשיו שאלה למיילדות או למומחיות שפה (בתור אחת שגם הלידה שלה התארכה באופן דומה - המיילדת טענה שזה בגלל שהיא תקועה מאחורי עצם הפוביס וגם מכיון שיש שם איזו "שפה" בצוואר הרחם שלא נפתחת, וגמני זכיתי למניפולציה ידנית ששלחה אותי למאדים... וגם לא עזרה) -- מה זו הבצקת הזו בצוואר הרחם? איך היא נוצרת? עד כמה זה נפוץ? בצקת ו"שפה" בצואר ששמפריעה לפתיחה מלאה זה אותו דבר? <ימוגרו הבצקות לאלתר!>

 

[אשכר ש]

../images/Emo41.gif יש כאן שאלה למומחיות...

דבי, אם לא תקבלי תשובה, תוכלי לשאול בפינת המיילדת שבוע הבא.

 

[סטיוויה]

מה עושים במקרה כזה בלידה עצמית?

 

[אם פי 3]

מן הסתם, לא יודעים שיש בצקת

ולא יודעים מה הפתיחה המדויקת... והאם ישנה "תקיעה". אני חושבת שברוב המקרים, המצב נפתר עם די סבלנות. יש גם דרכים לסייע לתינוק להכנס לתעלת הלידה באופן מיטבי. אני מקווה שמי שיולדת לבד, טורחת לדאוג לזה. ואם מרגישים שתקוע - בטח גם מי שיולדת עצמאית עוברת לבי"ח.

 

[זהר כרמי]

אם פי 3 יקירתי

מן הסתם יש גם לידות שנגמרות עם תוצאות אחרות מאשר אמא ותינוק בריאים. זה לא נתוּן שאמא ותינוק יוצאים חיים מהלידה, לא בבית ולא בבית חולים. הרי את זה כולנו יודעות. אני מצטערת להישמע יאכנע (ולא בפעם הראשונה בדיונים שמעלים את הנושא של לידה ללא מיילדת), אבל לדעתי לידה שמתפתחת כך יכולה בקלות להיגמר במוות. גם הלידה של רואי היתה יכולה להיגמר בקלות רבה במותו של רואי, זה חשוב להגיד את זה כי יש גם לידות בית לא "קסומות"... בצקת בצוואר הרחם היא לא שוּל, שעם קצת (או הרבה, וזה גם בסדר) סבלנות ותנועתיות היא תיפתר - להיפך. ככל שהזמן עובר הבצקת מחמירה. תינוק אה-סינקליטי על הספּינות זה משו אחר לגמרי מתינוק אה-סינקליטי על בצקת צווארית - כשהם יוצאים הם נראים אותו דבר, אבל על הספּינות ניתן לתקן את הכניסה של התינוק על ידי תנועתיות, על הצוואר זה כבר הרבה יותר קשה כי שוב - הזמן הוא לרעת הלידה במקרה של בצקת בצוואר. בקיצור, סולה המלכה הבינה וידעה בחוש שהיא צריכה ללכת לבית חולים. אגב, השרירים בשוקיים שמתכווצים מרוב מאמץ זה אחלה סימן של הגוף - הרגליים הודיעו שאינן יכולות עוד לעמוד במעמסה, והאפידורל היה בזמן, בלידה הזאת. זו דעתי.

 

[אם פי 3]

אני לא יודעת

קודם - לא מכירה את המושג אה-סינקליטי. מה זה? (הבנתי בערך מההקשר). ברור שבצקת בצוואר הרחם שונה משול/שוליים, או מתינוק ש"נתקע" בספינות. יחד עם זאת, אני לא בטוחה (אולי טועה) שהזמן באמת פועל לרעת הלידה. אם יש לחץ חזק של התינוק (בלידת בי"ח: אולי עם פיטוצין) אז כנראה שהזמן באמת רק ירע את המצב. אבל יתכן גם מצב שבו הצירים שוככים, ויש הזדמנות לתינוק לתקן את התנוחה, ולבצקת לרדת. אני לא מדברת על הלידה של סולה - ובטח שאין לי כלים לשפוט האם זמן היה מועיל או מזיק בלידה הספציפית שלה. השאלה עלתה לגבי מה קורה במצב כזה בלידה ללא מיילדת, שבה, ככל הנראה, לא מזהים שישנה דווקא בצקת. אני מעריכה שבלידה כזו, או שתהיה הרגשה שמשהו לא בסדר וצריך להתפנות, או שהזמן יעשה את שלו. נכון שישנה אפשרות נוספת, תמיד, שהתוצאות יהיו טראגיות. לא יודעת אם נעשה מחקר רציני שהשווה את אחוזי התחלואה והתמותה בלידות בית מתוכננת ללא מיילדת לעומת לידות בית עם מיילדת, כך שאפשר להשוות ולהגיד שזו יותר או פחות בטוחה מהאחרת - וגם אם כן, בטח לא נבדקה כל פתולוגיה (או "פתולוגיה") בנפרד.

 

[שָׂרָה]

אני חשדתי שהיתה לי בצקת בפתיחה

אז עמדתי עמידת שש והרמתי את חלקי האחורי באוויר כאשר ראשי היה למטה כדי לתת מנוחה לפתיחה. הצירים הבאים היו חזקים יותר והלידה התרחשה במהירות

 

[ס ו ל ה]

הבצקת נוצרת כאשר הראש לא מייתשב

באופן שווה על צוואר הרחם. ואז עם כל ציר נוצר לחץ היכן שאין את משקל הראש. הנפיחות הזו אם אין התקדמות לאורך הלידה הולכת ומחריפה. אצלי בתחילה היתה בצקת בחלקים מהצוואר ואחרי זה בכל הצוואר. לאחר נסיון להבין זאת עם המיילדת שלי היא אומרת שייתכן והגוף "יתקן" עצמו אך כשרואים שהצירים מתחזקים ומצטופפים קיים חשש מלחץ לא סביר על הרחם. אני קצת קראתי על כך בימים האחרונים יש לידות שזה מסתדר מעצמו. ויש לידות שזה מגיע לקיסרי. כמובן שהכל תולי בעוד גורמים.אשמח לדעת עוד....

 

[mamadan]

זאת אומרת שאי אפשר לדעת על כך

לפני הלידה? האם המיילדת ליוותה אותך לבית החולים? נתנו לה להיכנס?

 

[אם פי 3]

יכול להיות שזה קשור לנסיונות הזירוז

אני יותר ויותר מגיעה למסקנה, שגם נסיונות זירוז טבעיים, מזיקים. גם אם הם מצליחים - הם מגדילים את הסיכון שהתינוק יכנס לתעלת הלידה בצורה לא אופטימלית, מה שמקשה על הלידה, ולפעמים גם גורם לבצקות. יתכן גם שעוד סבלנות ואולי שימוש בעזרים נוגדי-בצקות (כמו חליטה של סרפד או פטרוזיליה, ובטח להומאופתיה יש אמצעים יותר חזקים, אני לא יודעת אם סרפד ופטרוזיליה מספיק חזקים בשביל תגובה מיידית) היו עוזרים לבצקת לרדת, בלי צורך בהתערבות חיצונית - אבל זה תלוי גם במצב עצמו, ותלוי עד כמה המיילדת מנוסה בהערכת המצב / נוטה להתערבויות (כלומר: יתכן שהיא מספיק מקצועית בשביל לזהות שבמקרה הספציפי זו בעיה שלא תעבור מעצמה, ויתכן שהיא פשוט נוטה להתערב יחסית מהר, ולא נתנה די הזדמנות לשיפור). בסך הכל- יופי שהוצאת מתוק מעז! או במקרה הזה - מתוקה... מזל טוב, הרבה אושר, ושפע חלב!

 

[אשכר ש]

מאוד מסכימה בעניין הזירוז הטבעי.

משום מה, יש גישה בציבור שמה שטבעי לא יכול להזיק. זה מאוד לא נכון. אני זוכרת מהרבה סיפורי לידת בית שהסתיימו בבי"ח שנעשה איזה שהו זירוז טבעי. אני כמעט בטוחה שיש קשר לזה שנכפה על הגוף להתחיל בתהליך הלידה כאשר לא היה עוד לגמרי מוכן.

 

[סיגלמנדל1]

מאוד מעניינת אותי הנקודה שהעלתן

אני דווקא חושבת שזירוז טבעי יכול אם לא לזרז בפועל אז להביא להבשלה של הגוף. דווקא בגלל שהזירוז הוא טבעי הגוף יגיב רק אם הוא בשל. כלומר אני לא רואה את זה ככפיה על הגוף לעשות משהו אלא הצעה לעשות את זה, ואם לגוף זה לא מתאים התהליך לא יתחיל. לי באופן אישי לא היה נסיון רע עם זירוזים היה מעניין אותי לשמוע מתי זה לא התאים. מצד שני אני חושבת שאין מה לעשות זירוז כל עוד אין איזה לחץ על האשה ללדת. מבחינה רפואית או מבחינת זמן. אני מדברת על טיפולים שונים ותמציות צמחים לא על שמן קיק למשל שבאופן אישי קשה לי להתחבר אליו אבל יש לי תחושה שהוא משפיע חזק יותר.

 

[אשכר ש]

זירוז טבעי

בואי ניקח לדוגמא את הדיקור הסיני, שבו משתמשים לעיתים לצורך זירוז טבעי של הלידה, אם אני לא טועה הוא גם די פופולרי. אני מראש מזהירה שאני ממש לא בקיעה בתחום הדיקור ויכול להיות שאני לא ממש אדייק, אלו דברים שהוסברו לי ע"י מדקר. במהלך ההריון, יש מספר נקודות בהם אסור לדקר כי הם עלולים ליצור צירים אצל היולדת ועקב כך להוביל ללידה מוקדמת. אלו בדיוק הנקודות אותם מדקרים כאשר רוצים לזרז את הלידה. כלומר, יוצרים ע"י גירוי חיצוני, משהו שגורם לגוף להגיב ביצירת צירים מבלי שהיה עושה זאת באופן טבעי. עפ"י גישתי, ברגע שאת מאלצת את הגוף ליצור צירים, משהו עלול להשתבש כי הגוף לא לגמרי בשל להתחיל את הלידה. יכול להיות שלא יקרה כלום (בעיקר אם גם ככה הלידה הייתה מתחילה תוך מס' שעות), אבל יכול להיות שבעקבות אי הבשלות של הגוף, הלידה לא תזרום כפי שהייתה זורמת אלמלא נעשתה התערבות (למשל התברגות לא נכונה של הראש באגן, או פתיחה של צוואר הרחם אך מיקום גבוה של ראש התינוק שלא מאפשר את התקדמות הלידה ועוד). נתתי דוגמא של דיקור, אך זה תופס לגבי כל זירוז טבעי, כמובן שגם הומאופתיה, צמחי מרפא, שמנים וכו'. אם את שואלת אותי, זירוז ע"י הומאופתיה ודיקור הם הכי עוצמתיים ואי לכך הכי מסוכנים מבחינת פוטנציאל תקיעת הלידה. אם יש סיבה רפואית אמיתית, שבעקבותיה יש צורך להתחיל לידה עכשיו, אולי עדיף זירוז טבעי. אבל אני לא בטוחה.

 

[סיגלמנדל1]

הגוף לא כל כלך מגיב לזירוז כאשר

הוא לא בשל וזה היופי בזירוז טבעי. אני מסכימה עם דברייך כאשר מדובר בזירוז מלאכותי. ישנם הרבה מצבים שבהם הזירוז הטבעי עושה את ההבדל בין לידה שמתחילה בבית חולים בגלל שמגיעים לשבוע 41 42 לבין לידה שיכולה להתחיל בבית או בחדר ללידה טבעית. במאיר היום נוצרת מגמה די מפחידה שמפעילים המון לחץ על נשים משבוע 41 לקבל זירוז.

 

[ס ו ל ה]

אני ובעלי מטפלים ברפואה סינית, ו

חשוב לדעת כמה דברים... אכן אם הגוף לא בשל ללידה אז מעגל ההורמונים לא יתחיל. נקודות הדיקור תלויות בטיפול שמחליטים עליו. יתכנו אין סוף טיפולים וזה תלוי בדופק מצב הגוף ועוד... לווא דווקא אותן נק' דיקור שאסורות בזמן ההריון! במקרים רבים דווקא טיפול יכול להקל על תהליך הלידה כמו לדוגמא לשחרר את האגן, להזרים דם לפלג הגוף התחתוןועוד...אצל נשים שהלידה מאד מתעכבת יכולים להמנע מזרוז בבית חולים. חשוב להכיר את המטפל לברר שיש לו נסיון בתחום ושהוא יודע מה הוא עושה! לגבי הזמן לזרז כמה שיותר מאוחר וקרוב לשבוע 42 לדעתי בלידה שלי זה לא קשור לזירוז. כשאני חושבת על שתי הלידות הקודמות שלי הסנריום היה אותו דבר התקעות של הראש באגן ושלב ארוך מאד עד יציאת הראש לא שיתפו אותי בצקת כן? לא? רק שאז הייתי עם אלחוש ולא היה לחץ והיסטריה. מה שאני מנסה לומר שיתכן שאופן הלידות שלי הוא פשוט כזה!

 

[רוני של יובל ומאיה]

וואו... אין לי מלים. את ../images/Emo47.gif אלופה

את כל הסיפור קראתי עם פה פעור בלי הפסקה. כל הכבוד לך על הנחישות - איך שאת יודעת מה שאת רוצה ולא מוותרת! פשוט אלופה! המון מזלטוב להולדת מאי

.

 

[swann]

וואו, איזה סיפור ../images/Emo106.gif

כל הכבוד על קור הרוח. אם יש מצב שצריך בגללו להגיע לבית חולים, כנראה שזה המצב, ואם כבר - אז רק ככה כמו שעשית. כל הכבוד גם על האסרטיביות מול צוות בית החולים, אני בפתיחה כזאת לא מסוגלת לדבר...

המון מזל טוב ושפע חלב

 

[May first]

מדהימדהימדהימה! ../images/Emo47.gif

סחה על ההחלטות המהירות והברורות (ואם בעיטה זו לא אסרטיביות, אני כבר לא יודעת מה כן

סתאאאם, אני בטוחה שזה לא היה בכוונה). שיהיו לכן בריאות שלווה ושמחה ביחד (ומצטרפת לשאלות של דבי על הבצקת ומה עושים איתה).