והנה סתם משו שאהבתי

[לורוצה]

והנה סתם משו שאהבתי

ושיחנק האתר המאעפן MP3 והכותבים המטומטמים שלהם (טובי, להזכירך, אתה הכרת לי את האתר הזה) מקווה שהצלחתי לשפץ את השיר מספיק... כל קיץ/נתן יונתן (לחן:מיקה קרני) כל קיץ קורה דבר מה ואף שכאילו כלום לא השתנה מעונה לעונה הלב יותר נכנע לפי עיתויי הליל של האדמה כפוף על אהבתך הכוכבית קינת קיץ אחרונה לא זכרתי איזה מתנה ביקשת שאביא לך בשובי (אודה ביותר למי שימצא את שני הבתים האחרונים בלי שגיאות מטורפות שזכרוני לא מצליח לתקנם)

 

[estersh]

בבקשה-

ז"ל.

 

[לורוצה]

תודה. וטובי, הנה זה בשבילך במלואו:

כל קיץ/ נתן יונתן כל קיץ קורה דבר-מה ואף שכאלו כלום לא השתנה מעונה לעונה הלב יותר נכנע לפתויי הליל של האדמה כפוף על אהבתך הכוכבית קינת קיץ אחרונה לא זכרתי איזו מתנה ביקשת שאביא לך בשובי זהו פזרון נפש שלאחר קציר; הכל אסוף, רק שכחה קיצית. זו העונה המתה שלך; מישהו מקשיב. מישהו חדל לשיר ואת, מה חושבת; פרחונית שלי; שתמיד אביב? ומה בדבר בגידת הזמן ומה בענין העננים שחונים בפאתי הסתו הריחני עד מתי את חושבת אפשר לשחק באוהבים? (ויש לחן יפהפה של מיקה קרני! ניתן לשמוע באתר MOOMA)

 

[אדנית]

חומץ,

זה אחד משירי האהבהמתה העצובים ביותר שנכתבו. לא הייתי מצטטת אותו ככה, שלאחר יד. טובי מאמי, מסרימשיים אתה יכול לקרוא כאן?

 

[טובי אור נטובי]

צר לי, לא.

אבל הודעות סמס אני יכול גם יכול

 

[אדנית]

רק דבר אחד אם כן מפריד בנינו.

 

[estersh]

במסגרת סתם משו שאהבתי

רוני סומק ונקמת הילד המגמגם: היום אני מדבר לזכר המילים שפעם נתקעו לי בפה, לזכר גלגלי השיניים שפוררו הברות מתחת ללשון והריחו את אבק השריפות ברווח בין הלוע לשפתיים החשוכות. חלמתי אז להבריח את המילים שנארזו כסחורות גנובות במחסני הפה, לקרוע את אריזות הקרטון ולשלוף את צעצועי האל"ף-בי"ת. המורה היתה מניחה יד על כתפי ומספרת שגם משה גימגם ובכל זאת הגיע להר סיני. ההר שלי היה ילדה שישבה לידי בכיתה, ולא היתה לי אש בסנה הפה כדי להבעיר, לנגד עיניה, את המילים שנשרפו באהבתי אותה. (זה תרגום מהשיר שלו בערבית)

 

[estersh]

ועוד רוני סומק טוב:

בלאדי מרי / רוני סומק והשירה היא נערת פושעים במושב האחורי של מכונית אמריקאית. עיניה לחוצות כהדק ואקדח שערה יורה כדורי בלונד הגולשים לצוארה. נגיד שקוראים לה מרי, בלאדי מרי, ומפיה נסחטות המלים כמו מיץ מבטן העגבניה שקדם חתכו לה את הצורה על צלחת הסלט. היא יודעת שדקדוק הוא המשטרה של השפה ואנטנת העגיל שעל אזנה מזהה מרחוק את הסירנה. ההגה יסיט את המכונית מסימן שאלה לנקודה והיא תפתח את הדלת ותעמוד בשולי הדרך כמטפורה למלה זונה.