והנה שוב הגענו לדילמה הרבע שנתית
כמו כל שלושה חודשים הצבא האהוב עליי שלח לי מכתב שבעיקרון כל העיקר שלו מסתכם ב"תחזרי אלינו,זה יהיה מגניב" עם הצעות מפתות מפה ועד הודעה חדשה...(והן מפתות תאמינו לי!) ואני, אני אומנם נמצאת בעבודה שהיא סמי צבא.אבל איך ידיד שלי אמר לי השבוע?את לנצח תרגישי פספוס בגלל הפציעה שלך. מצד אחד אני היום בשיא הכושר שלי,באמת בשיא הכושר אני בפרוש יכולה היום לעבור קורס קצינים אפילו בלי הכ"מ. ומצד שני בן הזוג שלי בצבא, הוא מספיק חוזר פעם בשבועיים הביתה והנה רק הבוקר הקפיצו אותו שוב לעזה (מי אמר שלי משקשקת ולא טעה)ומה עכשיו שוב יציאות של פעם בשבועיים או יותר וכל מיני כאלה? חשבתי שעברתי את השלב הזה מבחינתי חשבתי שהמכתבים האלה בשלב מסוים יפסיקו לרגש אותי ולגרום לי לחשוב לשנות פאזת חיים. אוף
עצות מישהו משהו? אגב שתיים מתוך כל ההצעות המפתות היא לצאת לקורס טיס או לקורס חובלים ואפילו בעבודה יש לי את האופצייה מה שנקרא להשהות אותה.. אוףףףףףףףףףףףףףף
כמו כל שלושה חודשים הצבא האהוב עליי שלח לי מכתב שבעיקרון כל העיקר שלו מסתכם ב"תחזרי אלינו,זה יהיה מגניב" עם הצעות מפתות מפה ועד הודעה חדשה...(והן מפתות תאמינו לי!) ואני, אני אומנם נמצאת בעבודה שהיא סמי צבא.אבל איך ידיד שלי אמר לי השבוע?את לנצח תרגישי פספוס בגלל הפציעה שלך. מצד אחד אני היום בשיא הכושר שלי,באמת בשיא הכושר אני בפרוש יכולה היום לעבור קורס קצינים אפילו בלי הכ"מ. ומצד שני בן הזוג שלי בצבא, הוא מספיק חוזר פעם בשבועיים הביתה והנה רק הבוקר הקפיצו אותו שוב לעזה (מי אמר שלי משקשקת ולא טעה)ומה עכשיו שוב יציאות של פעם בשבועיים או יותר וכל מיני כאלה? חשבתי שעברתי את השלב הזה מבחינתי חשבתי שהמכתבים האלה בשלב מסוים יפסיקו לרגש אותי ולגרום לי לחשוב לשנות פאזת חיים. אוף