והנה שוב זה מתחיל ...

אביטלי28

New member
והנה שוב זה מתחיל ...

ואני עומדת בפני התחלה חדשה ולא מוכרת...
מחפשת את אמי שתיהיה שם איתי, ממש כפי שנהגה לעשות כשהייתי ילדה ונערה. תמיד הייתה שם בשבילי בדיוק נפלא.
תמיד נותנת ביטחון, תמיד מעודדת, תמיד אוהבת.
ועכשיו אני בעצמי אמא -ללא אמא .
התפקיד הזה הוא עצום ואני לומדת בכל יום מחדש .
מחר הבן המקסים שלי יתחיל גן לראשונה בחייו . הוא כבר גדול ,עוד מעט בן שלוש
ומחר אני אצתרך להתמודד עם המציאות המשתנה.
אצתרך ללבוש את מסיכת "האמא הכל יכולה" החזקה, הבטוחה והמשרה ביטחון בדיוק כפי שאימי נהגה לעשות ....
ואם אימי הייתה כאן... נדמה לי שהכל היה קצת יותר קל, קצת יותר מנחם ,
אני מרגישה מצד אחד כמו הילדה שהייתי - ביום הראשון לגן ובכיתה א'...
ומצד שני את היותי אמא שצריכה לעשות בדיוק את אותו דבר עם ילדי
רק שהפעם אמא לא נמצאת
וזה קשה !
 

אורה די

New member
כל כך מבינה לליבך..

אחרי הבוקר הראשון בגן עם בתי.. עוד ציון דרך בלי אמא.
כל מה שיכולתי לחשוב עליו אתמול הוא כמה אני זקוקה לאמא על ידי, שתיתן עצה, תרגיע, או סתם תבטיח שהכל יהיה בסדר.
כמה הייתי רוצה שהיא תהיה שם לראות את הנכדה שלה, גדולה ומיוחדת, הולכת לגן.. בפעם הראשונה.
כמה קשה לבד. .


מאחלת לילדים שנת לימודים טובה ופוריה.
ולנו האמהות- מאחלת שיהיה לנו יותר קל.. ושנהנה מכל רגע עם הקטנים שלנו ונצליח לתת להם את כל מה שקיבלנו אנחנו מאמא.
 

אשבל1

New member
כמה טוב שאת מוצאת את המקומות להוריד את המסיכה

כדי לתת מקום גם לכאב, ויחד עם זאת לצמוח עם הזכרונות ולגדל איתם את ילדייך...
 
למעלה