והפעם - הריגת המלך לאחר הנצחון

[arandiera]

והפעם - הריגת המלך לאחר הנצחון

(תודו שאני מעניקה לכם אתגרים כל פעם מחדש) מחפשת דוגמאות למקרים בהם הורגים את המלך לאחר שהמלחמה כבר נוצחה - דהיינו לא כדי לנצח את המלחמה אלא כדי לסמן ולהנכיח את הנצחון. כמו במקרה שבו שמואל הורג את אגג (שמוא"א טו 33) וכן כריתת ראש שאול בידי הפלשתים (שמוא"א ל"א). זוכרים מקרים נוספים? תודה. שבוע טוב.

 

[masorti]

זה לא ייחודי לתנ"ך...

זה היה נוהג מקובל במזרח הקדום. כשמלך של ממלכה וסאלית מרד באימפריה, היה נהוג להוציאו להורג לאחר דיכוי המרד. זה היה אמצעי הרתעה מקובל נגד מרידות.

 

[arandiera]

צודק, אשמח להפניה ספציפית למקורות!

 

[masorti]

בבקשה...

בדקתי לגבי כתובות אשוריות ובבליות,ומצאתי כמה דוגמאות. צריך להקדים ולומר שראיתי שבד"כ המלך היה נאסר ומוגלה אך לא מוצא להורג. אני מצטט כעת מתוך ספרו של מרדכי כוגן "אסופת כתובות הסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפנה"ס". עמוד 58 : מדובר בכתובת סיכום מח'ורסאבאד מימי סרגון השני (707 לפנה"ס) שורות 33-36: "יאבד החמתי, איש נקלה שאינו ראוי לשלטון.... ונערך למלחמה. גייסתי את צבאות אשור העצומים ובקרקר ,העיר האהובה עליו, עליו ועל חייליו צרתי וכבשתיו. את קרקר שרפתי באש. את עורו הפשטתי. את החטאים בערים האחה הרגתי והשכנתי שלום". עמוד 88 : מדובר בקטעים ממנסרת נינוה א' של אסרחדון. שורות 62-85: "עבדלמכת מלך צידון שלא ירא את אדנותי... ואת מקום מושבה איבדתי. את עבדמלכת מלכה, שברח מפני כלי נשקי ללב הים, בדבר האל אשור אדוני תפסתיו כמו דג בים וכרתי את ראשו". עמוד 119 : מדובר בכרוניקה בבלית מימי אסרחדון (מקבילה למה שתואר בקטע הקודם) "שנה 5: בחודש תשרי, יום ב', צבא אשור את בז לכד. בחודש תשרי ראשו של מלך צידון נכרת והובא לאשור. בחודש אדר ראשו של מלך כנד וסס נכרת והובא לאשור"