והפעם על תינוקות ולכלוך...

[ליאת של בר]

והפעם על תינוקות ולכלוך...../images/Emo4.gif

אחרי הדיון שהיה כאן אתמול (ולא הספקתי אבל אני מאלו שכל רגע בו בר ישנה או משחקת לבד אני מסדרת מנקה ומקפלת...) יש לי שאלה נוספת- כבר השלמתי עם העובדה שאחרי כל דבר שבר אוכלת - כמעט - צריך להחליף לה בגדים, וגם התרגלתי להשאיר אותה טיפונת מלוכלכת אם אפשר ולא סטרילית. גם התרגלתי לעובדה שאחרי שהיא אוכלת (או אנחנו והיא רוצה גם) צריך לנקות כמה מטרים מרובעים של אוכל, שאי אפשר לטאטא או לשאוב לפני שעוברים עם מטלית, לפעמים על הברכיים.. ואוספים שיירי אוכל. אבל, מה עושים עם אמא? שכל הזמן מנגבים עליה ידיים מרוחות באוכל? ובבית עוד ניחא, נראית קצת מוזנחת, אבל כשיוצאים? כל בגד שלי הופך לחד פעמי במקרה הטוב וחד שעתי במקרים אחרים... יש עיצות?

 

[דיאנה1]

אני משתדלת להניק בחוץ ולהאכיל בבית

ככה נמנע הליכלוך כשאני בחוץ, וגם הסירבול של לסחוב את האוכל וכל הציוד. כמובן שזה גורם לשיבוש סדר היום וזמני ההאכלה, אבל אני לא יוצאת הרבה ממילא אז זה לא כל כך משנה. היה טאג ליין כזה ביואל: סוף סוף הבנתי שכשאומרים לקחת חליפה נוספת כשיוצאים, מתכוונים לאמא... כל כך נכון.

 

[טלי של גלי]

גם אני גם אני

וחוץ מזה, יש לי תמיד מגבת קטנה, ושניה לפני שהיא מתנגבת עלי, אני מנגבת לה ידיים ופנים. אח"כ שוטפת עם מים.

 

[ניריתי של יותם]

ככה זה בדיוק גם אצלנו!

אם כי אף פעם לא התיחסתי לזה כאל שיטה

עכשיו כשאני חושבת על זה, זו בהחלט השיטה שלנו!

 

[רותי&ע]

לי יש מזל ../images/Emo13.gif

כמעט אף פעם לא התלכלכתי כשהאכלתי אותו. וזה לא שהוא היה כל כך מנומס-כל הסביבה מלוכלכת כהוגן והוא מתאמן (עד היום) בקליעה למטרה. אבל משום מה אני בד"כ נשארת נקייה. ועצה-סינור לאמא (איך גורמים מסחריים לא חשבו על זה?) שימי חיתול כמפית/סינור והחזיקי מלאי של מגבונים לנגב לה את היד בכל הזדמנות.

 

[עדי של יובל]

גם ליובל יש נטיה ללכלך אותי...

הוא תמיד רוצה חיבוק כשהוא אחרי אוכל! אם אני יוצאת כשאני לבושה בבגדים יפים מאוד, אני אקח משהו להחלפה...כי בדרך כלל זה קורה כשאנחנו באירוע או משהו דומה ואז לא נעים להשאר מלוכלכים... אבל אם אני לבושה בבגדי היום יום, מגבוני הלחות של יובל עושים את העבודה!! הכי מעצבן אותי שהוא בא ומורח ידיים על הג´ינס שבדיוק ירד מהחבל! אז אני פשוט לוקחת מגבון משפשפת קצת ונעלם הלכלוך! וגם נשאר ריח נעים

 

[מיכל1532]

בנושא הלכלוך , אבל תינוקות עם

פליטות(נהרות בגרפס) של מטרנה ( או תחליף חלב אם אחר)... להשתמע מיכל153

 

[יונית ש]

כל כך מוכר

גם אני בדיוק כמוך השלמתי כבר עם העובדה שהבית לא כל כך נקי, והפיצקלה שלי מסתובבת עם בגדים מלוכלכים כי אחרת צריך להחליף בגדים על בסיס חצי שעתי

בכל אופן אנחנו גם אוכלות עם מלאי של מפיות לחות לניקוי. אבל רק בסוף הארוחה כי היא כל כך אוהבת להתלכלך שזה חלק מהכיף. ולגבי הבגדים שלי בבית אני קצת כמו סמרטוטה, עם הטי שירטים הכי פשוטים שמתחלפים בתדירות של כמה ביום. ובחוץ לפחות שאני יוצאת הרגעים הראשונים אני עדיין נקייה אחר כך מתחילה ההכתמה. מזל שהקטנה כל הזמן על ידי, כך שנורא קל לראות מי אחרי לבלאגן. לפי דעתי אין מה לעשות. חוץ מלנסות פה ושם לנקות כתם עם מפית לחה.. הרי לא נפסיק לחבק אותם ולהחזיק אותם עלינו שאנחנו בחוץ. ובדרך כלל הכל יורד בכביסה, לא?

 

[אילנה של יובל ומיכל]

לנו יש ../images/Emo107.gif שמנקה את הסביבה ../images/Emo8.gif

גילינו את הפטנט עם יובל - היא הייתה מפזרת אוכל ברדיוס של מטר וחצי, טאו הייתה עוברת תוך כדי עם הלשון ועושה סדר. מה שנשאר לי לעשות - להעביר סמרטוט רטוב שלא יהיה דביק וזהו. עם מיכל זה עובד בדיוק ככה וטאו כבר יודעת ומתייצבת בהיכון איך שאני מקרבת את כסא האוכל לשולחן... לגבי הלכלוך עליה ועליי - מגבונים לחים ומקסימום במקרי חירום אורזים את הילדה עם כל מה שעליה וישר לאמבטיה. וחוץ מזה - סינרים. החד פעמים נתלשים על ידי מיכל מיד (יובל דווקא הסתדרה איתם) אז מצאנו סינר שמתלבש דרך הראש ושאין מצב בו מיכל יכולה להוריד אותו (וזה לא שהיא לא מנסה). ככה חלק מהלכלוך נשאר על הסינר..

 

[anat30g]

משהו אמיתי וקצת מצחיק

יש לי חברה שכמוך היתה לחוצה מכל העיניין של ליכלוך ובלגן... היא קנתה סינר מיוחד מפלסטיק של ציור - שיש לו שרוולים וסינר גדול מקדימה (כמו שיש למנתחים רק במידה של ילד) - קנתה שאבנית - כל ארוחה של הילד כללה הלבשה בסינר - העמדת כיסא האוכל על מפת פלסטיק במרכז פינת האוכל - כך שאחרי האוכל היא היתה מוציאה את הילד מהסינר - מעבירה את הכיסא, הסינר ומפוהה מהפלסטיק לאמבטיה לרחצה... מסביב הכל היה נשאר נקי - כולל הילד ובגדיו... היא היתה כל כך גאה בהמצאה שלה שסיפרה את זה לחברה נוספת משותפת - פסיכולוגית שמיד הזדעקה - את תגרמי לילד שלך לפיקצציה בשלב האנלי... דהיינו ילד שלא חווה חוויות של ליכלוך עלול לשחק אחר כך בהפרשותיו... בקיצור - עכשיו לאותה חברה יש ילדה נוספת - שאוכלת לצורה חופשית - הקירות אוכלים יחד איתה - אבל אמא שלה מאושרת... ז"א בילד השני תרגעי... וחוץ מזה איך ידעו שאת אמא - אם לא יהיה לך דרגות על הכתפיים של אוכל ופליטות???

 

[ליאת של בר]

אני לא כל כך קיצונית..

שכחתי לציין שבר שונאת סינרים... אבל בכל מקרה, מסתדרים. אני אוהבת את החופש (שלה) ללכלך.. ומקווה שהתאוריה שעד גיל שנה וחצי זה שיא הלכלוך - נכונה.