והרי לידיעה שהגיעה זה עתה - הסטטוס קוו על הז*ן . שלהם.
http://www.themarker.com/dynamo/1.3056453
אולי מאחורי הקלעים יש פה מאבק של נתניהו בישראל כץ, שממצב עצמו כבולדוזר תשתיות ישראלי, לא לגמרי בצדק, מאחר וההחלטות על ביצוע ותקצוב תוכניות תשתית הם ברמת ממשלה וראש ממשלה, ולא ברמת שר ממונה. נתניהו שלא רואה בעין טובה את נסיקת התדמית של כץ, וחושש פן יצבור מוקדי כח גדולים מדי במרכז הליכוד (אירוע שהיה לפני כמה ימים), מנסה להדגים לציבור כיצד ישראל כץ הינו בסופו של דבר רק שר, ומעליו פועלים כוחות חזקים יותר.
 
בתרגיל מתואם עם המפלגות החרדיות מצטמצם ביותר היתר היסטורי לעבודות תשתית רכבתיות בשבת, דבר שלכץ אין יכולת השפעה עליו, ומודגם לעין כל כי ההחלטות האמיתיות מתקבלות בדרגים בכירים יותר, כמו ראש ממשלה וראשי סיעות, בעוד שר התחבורה הינו בסך הכל פקיד ממונה על ביצוע, בלי יכולת החלטה אמיתית בנושאי ליבה (למעט האפשרות לביצוע הטבת נסיעות חינם לתקופה מוגבלת).
 
מי מרוויח ומי מפסיד? המפלגות החרדיות זוכות בנקודות בקרב ציבור תומכיהם, ומנגד בקולות זעם ניכרים בקרב מגזרים שאינם בקהל מצביעיהם. מאחר והם מרוכזים בהשרדות עכשיוית ולא בהכרח בחשיבה לעתיד, מדובר מבחינתם בהצלחה. בפועל זה נצחון פירוס, מאחר והוא מסייע למצב את החרדים כאיום עתידי מתגבר על ישראל כמדינה מודרנית, ומוסיף קולות רבים למפלגות אנטי-חרדיות מוצהרות.
 
נתניהו ממצב עצמו כחסר חוט שדרה שנכנע בקלות לדרישות מפלגות חרדיות מצד אחד, ומצד שני כמי שבידו היכולת לקבל את ההכרעות האמיתיות. מאחר וקהל תומכיו בקרב מצביעי הליכוד נותן לו אשראי כמעט בלתי-מוגבל, נדמה שיש פה מצב נייטרלי, מצד אחד מקבל נקודות על ההוכחה שהוא מקבל ההחלטות האמיתי, מצד שני מפסיד נקודות על חולשה וכניעה לסחטנות.
 
ישראל כץ - המפסיד הגדול, לא יכול לפעול כנגד ההחלטה של נתניהו, ולא מספיק חזק כדי לארגן מחנה משלו ומרד כנגד נתניהו. חוסר יכולתו להשפיע על ההחלטה של נתניהו ממצבת אותו כפקיד ממשלתי חלש, הפך תדמית הבולדוזר שהוא מנסה ליצור לעצמו.
 
השבת - זוכה בנקודות מעטות על הפחתה מעשית בחילול שבת בחברה הממשלתית רכבת ישראל, מפסידה בגדול במערכה על דמותה במדינת ישראל. כעת וכקוטנרה להחלטה להגביל עבודות תשתית בשבת, הפכה העבודה בשבת וחילול השבת להיות צעד מחאה חילונית, אנטי-חרדית ואנטי-נתניהו, וזה דבר קשה.
 
הכל בזהירות המתבקשת לתיאורית קונספירציה שמובססת על רושם כללי, ללא ידיעות ברורות על הנעשה בפנים. מצד שני, בפרשה עולים כמה תמיהות שצריך להסביר: מה קרה שהמפלגות החרדיות נזעקו על דבר שפעל לאורך שנים, וכיצד נתניהו נכנע כה מהר במחיר מיצובו כחסר עמוד שדרה, וכחלש במשחקי הכוחות הפוליטיים. יתען והסבר על נסיון לפגוע פוליטית בכץ יכול להסביר חלק מזה.
 
2 הסנט שלי - סטטוס קוו הוא דבר קדוש ביחסי דתיים-חילוניים בישראל, ואסור לפגוע בו באופן חד-צדדי.