הקוסמת הורודה2
New member
וואו אני והמטפלת שלי בריברסינג גילינו היום דברים ממש מענייני
ם!
גילינו שמנהלת אותי ילדה בסביבות גילאי 5-8 ( אולי אם ירשו לה נברר גם את הסיבה כי לי אין זכרונות ).
הילדה הזו היא כמובן אני אבל היא לא מחוברת אלי כי היא סגרה את הדלת והגיפה את התריסים.
הילדה הזו זועמת מאוד. כל פעם שאני נתקפת בכאב גרון זה בעצם החרון אף שלה ( אני חושבת שגם הגלי חום
נובעים מהר הגעש של הכעס שמבעבע בה).
אני הבוגרת אדישה והיא לבה רותחת . כשאני מתפרצת הרבה פעמים זה כי מספיק שקצת לוחצים לה על הכפתורים
והיא רוצה לשאוג לכל עבר.
היא שיבשה לי את הנשימה בריברסינג וגרמה לי לסתימת האף מספר פעמים.
אנחנו מנסות לפתות אותה לצאת החוצה ושתרגיש בטוחה. וגם כי בכל זאת אני מעדיפה שהמבוגרת תנהל אותי
ולא ילדה בת 5... בכל זאת אנחנו מתנהלים בעולם של מבוגרים...
אני זקוקה לה. בלעדיה אני כאין וכאפס קליפה ריקה גוף ללא נשמה וללא חיות.
רק שהיא כל כך כועסת ומלאת חימה.
אני צריכה שהיא תחזור הביתה אלי.
בנוסף גילינו שיש לי נשמה מאוד שמחה וקלילה במהותה מה שעומד בסתירה לאיך שאני תופסת את עצמי
בסיום הטיפול הייתי מותשת ואחר כך הייתי די שמחה ואפילו קצת שרתי.
אני לא צריכה להיות אמא כי יש כבר ילדה בתוכי שאני צריכה לדאוג לה ולהתחבר אליה.
בלעדיה אני כלום.
מעניין איך זה מרגיש להיות מחוברים לילד הפנימי.
המממ מעניין...
אני מרגישה כמו בפיצול אישיות חחח.
ם!
גילינו שמנהלת אותי ילדה בסביבות גילאי 5-8 ( אולי אם ירשו לה נברר גם את הסיבה כי לי אין זכרונות ).
הילדה הזו היא כמובן אני אבל היא לא מחוברת אלי כי היא סגרה את הדלת והגיפה את התריסים.
הילדה הזו זועמת מאוד. כל פעם שאני נתקפת בכאב גרון זה בעצם החרון אף שלה ( אני חושבת שגם הגלי חום
נובעים מהר הגעש של הכעס שמבעבע בה).
אני הבוגרת אדישה והיא לבה רותחת . כשאני מתפרצת הרבה פעמים זה כי מספיק שקצת לוחצים לה על הכפתורים
והיא רוצה לשאוג לכל עבר.
היא שיבשה לי את הנשימה בריברסינג וגרמה לי לסתימת האף מספר פעמים.
אנחנו מנסות לפתות אותה לצאת החוצה ושתרגיש בטוחה. וגם כי בכל זאת אני מעדיפה שהמבוגרת תנהל אותי
ולא ילדה בת 5... בכל זאת אנחנו מתנהלים בעולם של מבוגרים...
אני זקוקה לה. בלעדיה אני כאין וכאפס קליפה ריקה גוף ללא נשמה וללא חיות.
רק שהיא כל כך כועסת ומלאת חימה.
אני צריכה שהיא תחזור הביתה אלי.
בנוסף גילינו שיש לי נשמה מאוד שמחה וקלילה במהותה מה שעומד בסתירה לאיך שאני תופסת את עצמי
בסיום הטיפול הייתי מותשת ואחר כך הייתי די שמחה ואפילו קצת שרתי.
אני לא צריכה להיות אמא כי יש כבר ילדה בתוכי שאני צריכה לדאוג לה ולהתחבר אליה.
בלעדיה אני כלום.
מעניין איך זה מרגיש להיות מחוברים לילד הפנימי.
המממ מעניין...
אני מרגישה כמו בפיצול אישיות חחח.
) הצפנו כאן
