וואו, אני נדהם לנוכח הפורום הזה!!!!

[מקומי המקורי]

וואו, אני נדהם לנוכח הפורום הזה!!!!

טוב. אה...מאיפה נתחיל? אני תומר, בן 25 מחיפה. אתם יכולים לקרוא את ההודעות (הכואבות) שלי בפורום של "בינו ובינה". חברה שלי עזבה אותי. שנתיים וחצי של ירידות ועליות. אבל ה"בום" האמיתי בא לפני חודש וחצי שהיא הודיע לי שהיא מסיימת את הקשר בינינו בגלל... א מ א ש ל י זה נשמע רע. זה לא נראה טוב. ועכשיו לפואנטה: גברים ונשים כאחד, האם אמא זה הכל או שהבן/בת-זוג שווה את ההתכסחות התקופתית עם אמא שלי???

 

[shelycat]

.......

העיניין הוא מאוד פשוט אמא זה דבר מאוד חשוב אבל בעלי יודע שהוא מגיע ראשון בסדר העדיפויות לפניה ואני יודעת שאני לפני אמא שלו בסדר העדיפויות שלו. לא הייתיי יכולה לחיות איתו אם לא הייתי בטוחה בכך במאה אחוז ולא משנה אם הטענות שלי נגד אימו הן רציונליות או לא, אני צריכה (בדיוק כמו שהוא צריך) לדעת שלא משנה מה הוא יהיה לצידי ואם במידת הצורך יש חילוקי דעות/אי הסכמה או אם נגרם לי עוול כלשהו שמקורו בה או בכל אדם אחר הוא יבחר תמיד לצדד בי(גם אם אני טועה(!!!)) ואני צריכה את ההרגשה שהוא תמיד ילחם על כבודי אם יעלה הצורך (אני לא צריכה שהוא ילחם למעני אני פשוט צריכה לדעת שהוא מוכן לכך). כך שבלי לדעת את הפרטים של מערכת היחסים שלכם שנגמרה ומה הקשר לאמא שלך,סביר שאותה בחורה הרגישה שאמא שלך היא הדבר מספר 1 אצלך ולא היא, והיא לא רצתה להתפשר על מקומה בחייך כי סביר שלדעתה מגיע לה להיות מספר 1בחיי האדם שהיא אוהבת יותר מכל. אז לגבי שאלתך מה יותר חשוב זה עיניין סובייקטיבי אבל לתשומת לליבך: בשלב כלשהו כולנו צריכים להתנתק מהסינור של אמא ועל האימאות למרות הקושי שבכך לשחרר אותנו, אנשים שלא מצליחים לעזוב את הקן (וזה לא ממש משנה איפה גרים) לא מצליחים במערכות יחסים אלא אם ההורים "אישרו" אותן, ולעיתים קרובות הסיכסוכים בין דור ה"חמות" לדור ה"צעיר" הוא בדיוק על הנקודה הזאת של ה"שליטה" בחיי הבן/בת שמנסה לעזוב את הקן ולבנות לעצמו חיים חדשים ועצמאיים ונקרע בין נאמנות לגרעין המשפחתי שממנו הוא בא לגרעין המשפחתי החדש שאותו הוא מנסה לבנות.

 

[Almost me]

אמא היא אמא

אני לא סובלת את חמותי, קשה לי לסבול אותה מסיבות רבות שעל חלקן בעלי מסכים איתי ועל חלקן לא. הוא מתעמת עם הוריו בעקבות דברים מסויימים ובעקבות אחרים הוא מתעמת איתי. חשוב שתוכל להפריד בין הדברים, כי גם אם חברתך צודקת וגם אם לא - אמא שלך תמיד תהיה אמא שלך. החוכמה היא ללכת על החבל הדק - מחד לא להרגיז את החברה ומאידך להעמיד את אימך במקומה. אל תיתן לחברה שלך לעשות את העבודה השחורה מול אמא שלך - תעשה את זה אתה לאמא הרבה יותר קל לקבל הערות בונות מבנה מאשר מאישה זרה. כשאני כועסת שבעלי מגן על האמא שלו אני תמיד אומרת לו שינסה לראות את העניין בעיניים של טובת המשפחה שלו (אני הילדים והוא) ולא על פי העיניים שלה.

 

[דורין 333]

"אמא היא אמא" ../images/Emo26.gif וואו, איך

שהמשפט הזה צורם לי לאוזן. כמה שאני שונאת את המשפט הזה. כמה שאני שונאת כשאנשים אומרים לי אותו. זה כנראה נכון שהמשפט הזה תקף לגבי רוב האנשים אך ישנם אנשים שהמשפט הזה פשוט מעביר בהם חלחלה, כמוני למשל ואני בטוחה שישנם וישנן עוד כמותי כי ישנן המון אמהות שפשוט לא נועדו להיות אמהות ולאמא שלי מגיע הכתר בתואר הזה.

 

[הגנובה]

אמא היא אמא

והיא יכולה להיות גם השטן בכבודו ובעצמו!!!! אל תבלבלו בין אמא שיודעת לכבד את בחירתם של ילדיה לבין אמא שרוצה לשלוט על בחירותיעם!!!! אמא זה אמא - אתה זה אתה - וחייך הם חייך!!! ולא חייה!!!!

 

[ר של ניב]

אם אתה מגן על אמך כל הזמן

זה לא ילך טוב. למזלי בעלי יודע שאני צודקת, אנחנו מעבירים חוויות על שתי האמהות שלנו שלא חסר להן. הוא אומר שאין מה לעשות זו האמא שיש לו. אבל יודע בדיוק מי היא ולא מכחיש. תלמד מי זו אמא שלך ותסיק מסקנות

 

[bertap]

לתומר שלום

תאמין לי לכל מכסה יש סיר אתה עדיין צעיר אך תסתכל על הצד החיובי אולי זו לא האחת אתה עוד תמצא בקשר לאמא אני חושבת שלשבת ולדבר איתה תגיע לעמק השווה אין אמא שלא רוצה בטוב לילד/ה שלה לכן ישר כח ותשב אם אמך ותשוחח איתה ממני ברטוש

 

[הגנובה]

תקרא תקרא

אין אדם בעולם שעבורך צריך להיות הכל!!!! אך צריך להסתכל על הדברים נכון.... גם אמא יכולה לטעות.... אמא היא רק אישה... יש לה את הבעיות שלה, ההתנהגויות שלה, וכן - ישנן אמהות שמסוגלות להרוס לבנן את היחסים עם בחירת ליבו - רק משום שהיא לא מצאה חן בעיניהן!!! כדאי שתעשה בדק בית ותבחן היטב - היכן אמך בקטגוריה זו? האם היא אישה שתלטנית שעל פיה יקום ויפול דבר? במקרה כזה - תתכסח גם תתכסח איתה - אל תיתן לה להרוס לך קשרים וחיים רק מפני שזה לא מתאים לתכניות שלך ולאיך שהיא רואה את הדברים!!

 

[אישתו של הבעל שלי]

אין מספיק נתונים....

תומר, הנושא לא חד משמעי. בגיל 25 אתה צריך כבר להיות מודע לחסרונות וליתרונות של אמא שלך כאדם (לא כאם) האם היא אישה קשה? שלתלטנית? מתערבת? עקשנית? האם היא נוטה לחרוץ דיעה מהר מידי? ואת אותן שאלות תשאל את עצמך לגבי חברתך.... סביר מאד להניח שהתשובות לא תהייה חד משמעיות- קרי: אף אחת מהן לא תצע מלאך ואף אחת לא תצא שטן (ואם כן....אז התשובה במי לבחור ברורה לא?!) תנסה למצוא את דרך הישר בין שתיהן. אולי אפילו לערוך שיחה עם האם על רגשות החברה ואם החברה על רגשות האם... והיה ותגיע למסקנה שהבעייה איננה יחודית לחברתך אלא לכלל הנשים (אם שתלטנית למשל) יש מקום לשקול צינון היחסים עם האם לטובת בת הזוג. בכל מקרה אני לא ממליצה לריב ריב היסטרי שכן אח"כ הצלקות ירדפו אותך לאורך תקופה ארוכה (לשטלתנים יש נטייה גם לנטור טינה

) תנסה למתן את הקשרים של חברתך ואמא שלך. הפרד ומשול.... שיהיה בהצלחה...