וואו..כנס!! ועל תהליך ההרדמות שלי...
שלום
שוב... הודעה בפעם בכל כך הרבה זמן.
אני עוקבת מידי פעם אחריכם, קוראת פה, מציצה, לומדת..
מביך אותי אבל... נמנעתי מלכתוב בעצמי כי אבדה לי הסיסמא למשתמש ועכשיו הצלחתי במקרה ממחשב ישן שהמשתמש היה מחובר אליו כבר מזמן מזמן.
מרגש אותי בטירוף הכנס הזה בירושלים, הגשתי בקשת יציאה(צבא...), שהסיכויים שתאושר קטנים...(בכול זאת אמצע השבוע..)
אעשה הרבה כדי להגיע ומקווה להצליח.
אשמח לפגוש את כולכם..וללמוד יחד.
עולם החלומות שלי הפהפך.
הזכרון שלי נחלש, מתקשה לכתוב את החלומות כשמתעוררת והמיומנות נחלשת אוטומטית.
אבל כשאני זוכרת ....הפרטים של החלום כה רבים ועשירים. זוכרת פרטי פרטים של המחשבות שלי שחשבתי כשחלמתי.. וזוכרת עד ההתרחשויות הקטנטנות שאני חווה בחלום. זו חוויה.
ובאשר לצלילות...אני בתקופה האחרונה בעיקר משחקת עם ההרדמות שלי...התהליך הזה מרתק אותי. ועוד יותר זה שהוא שונה בכול לילה. יש מין תהליך קבוע(בערך) אבל... תמיד זה מרגיש אחר. העיינים שלי מתגלגלות ואני רואה זוויות עומק של צבעים וצללים בצורה פשוט מטורפת.. כיאילו יש המון מימדים לא ברורים.
ואז דמויות מופיעות, הרבה חיות או כל מיני איברים או קלוז-אפים של איברים... לפעמים זה אנשים אמיתיים שמתעוותים. לפעמים זה הכי יפיפה בעולם ולפעמים מחריד.. אבל תמיד אני נהנת ולמדתי לקבל ולאהוב גם את הכיעור והמוזר.
בדרך כלל אני ממשיכה לשמוע את המציאות(אני בצבא ואף פעם לא שקט)... וזה מעצבן... התהליך הרדמות שלי בעיקר ויזואלי.. והייתי רוצה שיתרחש בעוד חושים.
לפעמים דווקא שאני שומעת את המציאות בזמן שאני מתחילה להיכנס לחלום זה עוזר לי לשמור על המודעות...אבל עדין זה לא שלם ואני מתחילה להתייאש . בזמן האחרון סוף סוףהצלחתי לדמיין דברים והם באמת התחוללו... הבנתי שאני פשוט מתיימרת להצליח בגדול(חלום צלול שלם שעליו אני מפנטזת)..ואז ניסיתי פשוט לחשוב על דברים ויזואלים מגניבים קטנים ולהצליח להירגע ושהם יופיעו.
הכול עדין בתהליך ההרדמות.
לפעמים זה ממשיך לחלום קטנטן ולא נשלט..וגם מטושטש.
אבל עדין התהליך בדרך כלל ארוך ומרתק, אז אני מסתפקת בזה... חוקרת את זה כל לילה מחדש.
גם אני משוגעת על תחושת השיתוק של הגוף. ניסיתי לשחק על הגבול שלה המון לילות...לחשוב עליה... לחוש איבר מסוים באופן עוצמתי יותר מהשאר..וכאלה.
בקיצור... זו החויה הצלולה שלי של החודשים האחרונים.
לפעמים גם יש חלומות צלולים, אבל הזיכרון לא מספיק חזק וגם אני חווה המון כשלונות בניסיון שלי להתערב. בדרך כלל לא קורה כלום ממה שאני מנסה שיקרה(בדרך כלל על ידי מין בקשה פנימים כזאת "הלוואי שעכשיו אני...") או על ידי פקודות.
זה עובד חלקית ולא מדויק.. ולרוב גם לא עובד.
לא בא לי ללחוץ על זה משום מה.
אז עיקר ההתנסות שלי עכשיו זה בזמן שאני נרדמת...
וגם הבנתי שאם אני לא מצליחה להירדם זה גם יכול לעזור לי...אני פשוט מנסה לשחרר מאד מוקדם.
לפעמים זה עושה בדיוק ההפך ואני לא מצליחה לא להירדם ולא להיכנס לחלום צלול. ואז אני פשוט שוברת הכול...כדי להירדם באופן "טיבעי"=לא מודע...
שוב אגיד שאני מאד מקווה להגיע לכנס
אם אבוא תפגשו אותי בשמי האמיתי- יסמין.
שבוע מקסים לכולם
דבאני ..יסמין
שלום
שוב... הודעה בפעם בכל כך הרבה זמן.
אני עוקבת מידי פעם אחריכם, קוראת פה, מציצה, לומדת..
מביך אותי אבל... נמנעתי מלכתוב בעצמי כי אבדה לי הסיסמא למשתמש ועכשיו הצלחתי במקרה ממחשב ישן שהמשתמש היה מחובר אליו כבר מזמן מזמן.
מרגש אותי בטירוף הכנס הזה בירושלים, הגשתי בקשת יציאה(צבא...), שהסיכויים שתאושר קטנים...(בכול זאת אמצע השבוע..)
אעשה הרבה כדי להגיע ומקווה להצליח.
אשמח לפגוש את כולכם..וללמוד יחד.
עולם החלומות שלי הפהפך.
הזכרון שלי נחלש, מתקשה לכתוב את החלומות כשמתעוררת והמיומנות נחלשת אוטומטית.
אבל כשאני זוכרת ....הפרטים של החלום כה רבים ועשירים. זוכרת פרטי פרטים של המחשבות שלי שחשבתי כשחלמתי.. וזוכרת עד ההתרחשויות הקטנטנות שאני חווה בחלום. זו חוויה.
ובאשר לצלילות...אני בתקופה האחרונה בעיקר משחקת עם ההרדמות שלי...התהליך הזה מרתק אותי. ועוד יותר זה שהוא שונה בכול לילה. יש מין תהליך קבוע(בערך) אבל... תמיד זה מרגיש אחר. העיינים שלי מתגלגלות ואני רואה זוויות עומק של צבעים וצללים בצורה פשוט מטורפת.. כיאילו יש המון מימדים לא ברורים.
ואז דמויות מופיעות, הרבה חיות או כל מיני איברים או קלוז-אפים של איברים... לפעמים זה אנשים אמיתיים שמתעוותים. לפעמים זה הכי יפיפה בעולם ולפעמים מחריד.. אבל תמיד אני נהנת ולמדתי לקבל ולאהוב גם את הכיעור והמוזר.
בדרך כלל אני ממשיכה לשמוע את המציאות(אני בצבא ואף פעם לא שקט)... וזה מעצבן... התהליך הרדמות שלי בעיקר ויזואלי.. והייתי רוצה שיתרחש בעוד חושים.
לפעמים דווקא שאני שומעת את המציאות בזמן שאני מתחילה להיכנס לחלום זה עוזר לי לשמור על המודעות...אבל עדין זה לא שלם ואני מתחילה להתייאש . בזמן האחרון סוף סוףהצלחתי לדמיין דברים והם באמת התחוללו... הבנתי שאני פשוט מתיימרת להצליח בגדול(חלום צלול שלם שעליו אני מפנטזת)..ואז ניסיתי פשוט לחשוב על דברים ויזואלים מגניבים קטנים ולהצליח להירגע ושהם יופיעו.
הכול עדין בתהליך ההרדמות.
לפעמים זה ממשיך לחלום קטנטן ולא נשלט..וגם מטושטש.
אבל עדין התהליך בדרך כלל ארוך ומרתק, אז אני מסתפקת בזה... חוקרת את זה כל לילה מחדש.
גם אני משוגעת על תחושת השיתוק של הגוף. ניסיתי לשחק על הגבול שלה המון לילות...לחשוב עליה... לחוש איבר מסוים באופן עוצמתי יותר מהשאר..וכאלה.
בקיצור... זו החויה הצלולה שלי של החודשים האחרונים.
לפעמים גם יש חלומות צלולים, אבל הזיכרון לא מספיק חזק וגם אני חווה המון כשלונות בניסיון שלי להתערב. בדרך כלל לא קורה כלום ממה שאני מנסה שיקרה(בדרך כלל על ידי מין בקשה פנימים כזאת "הלוואי שעכשיו אני...") או על ידי פקודות.
זה עובד חלקית ולא מדויק.. ולרוב גם לא עובד.
לא בא לי ללחוץ על זה משום מה.
אז עיקר ההתנסות שלי עכשיו זה בזמן שאני נרדמת...
וגם הבנתי שאם אני לא מצליחה להירדם זה גם יכול לעזור לי...אני פשוט מנסה לשחרר מאד מוקדם.
לפעמים זה עושה בדיוק ההפך ואני לא מצליחה לא להירדם ולא להיכנס לחלום צלול. ואז אני פשוט שוברת הכול...כדי להירדם באופן "טיבעי"=לא מודע...
שוב אגיד שאני מאד מקווה להגיע לכנס
אם אבוא תפגשו אותי בשמי האמיתי- יסמין.
שבוע מקסים לכולם
דבאני ..יסמין
