וואו, מזמן לא ביקרתי כאן ובאתי לאחל שנה טובה
אחרי המון זמן שלא ניגשתי לביקורת אצל הראומטולוג, סוף סוף ביום ראשון יש לי תור והכל כבר מסודר ומוכן ורק צריכה ביום ראשון לקראת הצהריים לנסוע לאסף הרופא.
אני כבר שנה סובלת מגירוד נוראי באזורים האינטימיים והספקתי להגיע אפילו לפרוקטולוג שהודיע לי שיש לי דרמטיטיס. רשם לי משחה שעזרה מאוד במשך שבועיים ואחרי איזה חודש של שקט (שבועיים עם המשחה ושבועיים אחרי שהפסקתי למרוח כי נרגע הגירוי) שוב חזר הגירוי ואני כבר חודשיים בערך עם גירוי נוראי.
וכמובן שאני מגרדת מה שגורם לפצעים ועכשיו זה כבר אזור מלחמה ממש: פצוע, שריטות, לפעמים מדמם. ממש נורא.
העליתי בפני רופאת המשפחה שלי שאולי זה קשור ללופוס והיא לחלוטין לא שללה את האפשרות הזאת.
אחרי כל מיני בדיקות שהיא נתנה לי מלבד ביקור אצל הפרוקטולוג ומאחר והגירוי חזר, קיבלתי הפנה לבדיקת קולונוסקופיה
(ככה כותבים את זה?) ואני מאוד חרדה מהבדיקה הזאת. רוב הסיכויים שאני אלך לבד כי אין לי כל כך עם מי ללכת. במזכירות של המרפאה אמרו לי שזה נעשה בטשטוש.
בנוסף, כל הקיץ יצא לי להיות הרבה בחוץ, בדרך לעבודה, בדרך לסידורים, בדרך מהבית שלי להורים שלי (רבע שעה הליכה) ולא תמיד אני זוכרת למרוח מקדם הגנה.
ואז אני מגיעה כולי אדומה ועור הפנים ממש שורף.
את הכדורים שלי אני משתדלת לקחת כל יום ואת בדיקות הדם האחרונות עשיתי לפני שלושה חודשים. אני מקווה שבשביל הראומטולוג זה יספיק כי בדרך כלל הוא רוצה בדיקות עדכניות עד חודשיים אחורה.
אני מרגישה כל הזמן שהגוף שלי הולך ונחלש. אני כל הזמן עייפה אבל מצד שני אני גם כל הזמן בתנועה.
כמעט ולא ישנה, לא אוכלת נכון ולא אוכלת טוב.
המצב הכלכלי והצרות המשפחתיות לא ממש עוזרות לבריאות הגוף והנפש.
ובכל זאת, אני מביטה קדימה ומצפה בכליון עיניים ליום ראשון לפגישה המחודשת עם הראומטולוג שבטח כבר לא זוכר אותי בכלל.
אחרי המון זמן שלא ניגשתי לביקורת אצל הראומטולוג, סוף סוף ביום ראשון יש לי תור והכל כבר מסודר ומוכן ורק צריכה ביום ראשון לקראת הצהריים לנסוע לאסף הרופא.
אני כבר שנה סובלת מגירוד נוראי באזורים האינטימיים והספקתי להגיע אפילו לפרוקטולוג שהודיע לי שיש לי דרמטיטיס. רשם לי משחה שעזרה מאוד במשך שבועיים ואחרי איזה חודש של שקט (שבועיים עם המשחה ושבועיים אחרי שהפסקתי למרוח כי נרגע הגירוי) שוב חזר הגירוי ואני כבר חודשיים בערך עם גירוי נוראי.
וכמובן שאני מגרדת מה שגורם לפצעים ועכשיו זה כבר אזור מלחמה ממש: פצוע, שריטות, לפעמים מדמם. ממש נורא.
העליתי בפני רופאת המשפחה שלי שאולי זה קשור ללופוס והיא לחלוטין לא שללה את האפשרות הזאת.
אחרי כל מיני בדיקות שהיא נתנה לי מלבד ביקור אצל הפרוקטולוג ומאחר והגירוי חזר, קיבלתי הפנה לבדיקת קולונוסקופיה
בנוסף, כל הקיץ יצא לי להיות הרבה בחוץ, בדרך לעבודה, בדרך לסידורים, בדרך מהבית שלי להורים שלי (רבע שעה הליכה) ולא תמיד אני זוכרת למרוח מקדם הגנה.
ואז אני מגיעה כולי אדומה ועור הפנים ממש שורף.
את הכדורים שלי אני משתדלת לקחת כל יום ואת בדיקות הדם האחרונות עשיתי לפני שלושה חודשים. אני מקווה שבשביל הראומטולוג זה יספיק כי בדרך כלל הוא רוצה בדיקות עדכניות עד חודשיים אחורה.
אני מרגישה כל הזמן שהגוף שלי הולך ונחלש. אני כל הזמן עייפה אבל מצד שני אני גם כל הזמן בתנועה.
כמעט ולא ישנה, לא אוכלת נכון ולא אוכלת טוב.
המצב הכלכלי והצרות המשפחתיות לא ממש עוזרות לבריאות הגוף והנפש.
ובכל זאת, אני מביטה קדימה ומצפה בכליון עיניים ליום ראשון לפגישה המחודשת עם הראומטולוג שבטח כבר לא זוכר אותי בכלל.
