וואו סופסוף פורום בדיוק כמו שחיפשתי

[gmaya]

וואו סופסוף פורום בדיוק כמו שחיפשתי

שלום, שמי מאיה ואני שמחה לגלות את הפורום המקסים "תקשורת מקרבת". מרפרוף בשרשורים שנפתחו אני חושבת ומקווה בכל

שתוכלו לעזור לי. אני בת 27.5 ונושאת היסטוריה לא פשוטה ביחסים עם הוריי ואחותי. יהיה לי יותר קל אם תנחו אותי בשאלות מכוונות, כי ברשותי אינסוף סיפורים. בקווים כלליים, אף אחד מבני הבית לא התייחס אליי בצורה הוגנת (בלשון המעטה)לא בילדות ולא עכשיו.די חופף לסיפור סינדרלה

עד היום אני מנסה "לקנות" את אהבתה של אימי שמעדיפה את אחותי עליי, וגם מודה בזאת בפה מלא. בשנתיים האחרונות עזבתי את הבית, ואני גרה אצל חבר שלי ואימו (דבר שהוא לא קל וממש בימים אלו אנחנו מחפשים דירה משלנו - בע"ה). זקוקה לעזרתכם בנושאים הבאים : קשה לי לקבל ולאהוב את עצמי כפי שאני. סובלת מדימוי עצמי נמוך ולא מאושרת בחיים. שום דבר בהם אינו מבחירה אלה מפחד. ההרגשה הדומיננטית איתה אני מתהלכת כל חיי היא שאני לא טובה, משהו אצלי פגום. כשאני נמצאת בחברה אני תמיד מרגישה שאני לא בסדר, שאני שונה, אאוטסיידר. למה? מבחינה חיצונית אני נראת טוב מאוד, אני בחורה מנומסת ומתורבתת, אינטיליגנטית ובכל זאת התחושה כל הזמן שם. שאחרים יותר טובים ממני. בחצי שנה האחרונה אני הולכת לפסיכולוגית, שם אני מנסה להתמודד עם כל המטען הזה. היא מנסה להסביר שהכל בסדר אצלי. מסבירה לי שבאמת עברתי דברים לא קלים בחיים ובמערכת יחסים איתם. ובכל זאת מדוע כשאני מספרת על החוויות מהבית שמציגות את את אמא ואבא באור לא מחמיא אני מרגישה אשמה? אולי אני משקרת? כי הם אנשים ביקורתיים כלפי הסביבה ולא מוכנים לקבל ביקורת על עצמם. כושר הביטוי שלהם חריף בכמה רמות משלי, עד כדי כך שהם מצליחים לשכנע אותי בדברים שבן אדם נורמלי עם טיפה הגיון ומוסר לא יסכים עימם. אני מפחדת מהם, מפחדת להגיד את מה שאני באמת חושבת. כל הזמן מטאטאה את הלכלוך מתחת לשטיח. השטיח הפך לחירייה. כבר אין לי איפה להחביא. אני מקיאה ושופכת את כל התסכול עליכם. סליחה.

 

[יעל ארבל]

ברוכה הבאה מאיה

נושאים לא פשוטים את מעלה, נשמע שיש בהם הרבה עבודה אישית וכל הכבוד לך על ההחלטה לקחת את האחריות לידייך ולפתוח אותם לדיון קודם כל עם עצמך. ואחר-כך אולי בשלב הבא גם עם ההורים שלך ואחותך. כתבת לנו שאולי נוכל לעזור לך, והייתי רוצה לשאול אותך איזה סוג של עזרה תהיה לך הכי רלוונטית ומתאימה כאן בקהילה? מהו הנושא שהכי כואב/מציק/מטריד כרגע? וגם - אני מאד מאמינה בהתמקדות בדברים והייתי מאוד ממליצה לך לבחור נושא אחד שהיית רוצה להתחיל איתו ולספר לנו איך היית רוצה שהנושא הזה יהיה אחרת בחיים שלך? מתאים?

 

[gmaya]

אני אנסה להתמקד על משהו ספציפי

(יש כל כך הרבה נושאים אותם הייתי מעוניינת לשנות, עד כדי כך שנהייה לי סלט אחד גדול

) ובכל זאת אני מתמקדת ומחליטה לשתף אתכם בדבר שבעיניי הכי חשוב - התגשמות עצמית. נושא כאוב! כי הוא אינו מקבל ביטוי ראוי בחיי. קיים אצלי חוסר סיפוק עצמי/גדילה/צמיחה, ואני אסביר: תמיד חלמתי להיות אשת קריירה מוצלחת (דגש על המוצלחת!!! שכולם אוהבים!), שנוסעת הרבה לחו"ל ורואה עולם ופוגשת באנשים מעניינים. בגלל הרצון והשאיפה להצלחה, מייד אחרי הצבא למדתי הנדסאי תוכנה (מחשבים) מתוך רצון להשתלב בהייטק שהיה בזמנו בועת אשליות ענקית. גיליתי שזה לא מעניין אותי, ושאני לא טובה בזה. שנתיים של לימודים (לא קלים כלל) וכסף רב (אותו חסכתי בזיעת אפי) ירדו לטמיון. אח"כ למדתי בוינגייט 2 קורסים הדרכת שחייה וקורס פעוטות במים. עבדתי כמדריכת שחייה (שכירה) אצל מישהי מאוד תובענית וקשה, לא הרגשתי שאני מבטאת את עצמי כפי שחשבתי לנכון עם הילדים, ובכל דבר הבוסית התערבה ורצתה שאלמד לפי השיטה שלה. שלא לדבר שהשכר לא היה משתלם. עבדתי בעוד מס' מקומות שגם שם נתקלתי בבעיות (בייחוד נאלצתי להתמודד עם ניצול!). הדבר הטוב היחידי שגיליתי הוא שילדים מאוד אוהבים אותי, ואני פופולרית. שלימדתי שיעורים פרטיים, תמיד ההורים היו מרוצים וביקשו שאלמד גם את האחות/האח/ החבר של... כלומר יש לי גישה אל עולם הילדים אבל לא אצל עולם המבוגרים. לבסוף החלטתי אני רוצה להיות מזכירה במקום מסודר במטרה לחסוך כסף (עקב הלימודים המרובים הלך כל הכסף...) והנה אני כאן, כמעט שנתיים, מנהלת משרד מהנדסים בכיר. - חוסכת כסף - נמצאת במקום עבודה בטוח ומסודר - אנשים מתורבתים ונחמדים עד מאוד אבל לא מסופקת!!! משעמם לעשות את אותה העבודה, ולשרת את הבוס שלא תמיד מעריך ומצבי הרוח שלו משפיעים באופן ישיר עליי. אני בחורה שאפתנית, שזה מבחינתי יתרון וחסרון באותה המשוואה. הרצון לשאוף להשיג מטרה מסויימת באמת מביא אותי לשם (היתרון), ואז מסתבר שזה לא מספק אותי וכתוצאה מזה אני שוב לא מאושרת (החיסרון). בן זוגי חושש שמעולם לא אהיה מאושרת, שאני פשוט טיפוס כזה, וזה מייאש אותי לשמוע זאת. (אי-תקשורת מקרבת!!!) לא קל לי בשום תחום בחיים ואלוהים לא עושה הנחות. אשמח לשמוע תגובתכם הכנה לדברים הספיציפיים שנכתבו לעיל. מודה על הסבלנות וההקשבה

 

[hayapollak]

gmaya

אני מרשה לעצמי להביע דעתי בעניין הספציפי שהעלית - הגשמה עצמית. מתוך מה שכתבת ברור לי שאת בהחלט מסוגלת להגשים את עצמך. את נוגעת בילדים ואת טובה איתם. הצלחת יפה כשלימדת שיעורים פרטיים - הורים ביקשו שתמשיכי. את עושה את הדברים נכון וטוב כאשר את עושה בעצמך - בצורה עצמאית לחלוטין.(את מרגישה שאת פחות מגשימה את עצמך וכנראה בצדק כאשר את עובדת עם בוסים שבאופן טבעי לא כל כך מאפשרים לך עצמאות בעבודה) אם כך נשאלת השאלה מדוע אינך ממשיכה לעסוק בתחומים שאת טובה בהם לימוד והדרכת ילדים ומרחיבה את התחום הזה באופן עצמאי, בלי בוסים?