וואו../images/Emo7.gif
ראיתי עכשיו פעם ראשונה בחיים של את הפרק "יום טוב" שהיה היום בביפ, ואני לא מפסיקה לבכות...
אני צריכה לצרף את הפרק הזה לרשימה של הדברים המרגשים (עצובים...) שרשמתי בשרשור איפשהו למטה... ווואו, זה היה פרק מדהים. ממש אהבתי
דבר ראשון, אהבתי את הרעיון שלו. את התוכנית של זינה, וכל התיכנון עצמו. בנוסף לכל העצב שהיה היו גם קטעים שהצחיקו אותי כמו למשל כשזינה נפגשה עם פומפיי ואז הופיע סיזר.. ופומפי אמר לה: "You made a deal with Caesar?" וזינה מגחחת קלות עם חיוכון קטן כזה שאומר: פחח....למה נראה לך!?
אהבתי את הקטע הזה
וגם כשהם נפלו לבור כזה וזינה החטיפה להם מכות
ויש משהו בפרק של היום שיכול להיות קצת שינה לי דברים בראש בקשר לגבריאל... דבר ראשון, היה לי ממש עצוב הקטע שזינה ביקשה ממנה שהיא תיקח פיקוד וגבריאל אמרה שהיא לא מסוגלת לשלוח אנשים למותם, אז זינה אמרה שהיא תלך לפרגוס (ככה קראו לו? לא נראה לי...טוב לא נורא), בכל מקרה, הרגשתי כאילו היא אמרה את זה במין טון כזה כאילו היא טיפונת מעוצבנת על גבריאל, לא ממש מעוצבנת, אבל כאילו :טוב,לא משנה, אל תעשי טובות... אולי דימיינתי, אבל ככה זה היה נראה לי באותו הרגע, וזה הרגיז אותי.. גם במיוחד בסוף כשזינה אמרה לגבריאל: I've seen so many changes in you אז אני התחלתי לחשוב כזה, על איך גבריאל רק התחילה עם זינה..ילדה קטנה ותמימה, שהתחננה לזינה שתקח אותה איתה ותלמד אותה כל מה שהיא יודעת.. היא בטח לא ציפתה באותו היום (ב"חטאים מהעבר") שהדברים שזינה תלמד אותה זה לראות חבר/מכר נהרג מול הפנים שלך, כשיכולת איכשהו להציל אותו (אם היא היתה מצליחה לפגוע בהוא שהרג אותו..), היא בטח לא תיארה לעצמה שהיא תשתנה כל כך. כלומר, תמיד חשבתי כזה, ואני עדיין חושבת ככה, שגבריאל הגיעה להחלטה שהיא רוצה להיות עם זינה, לטוב ולרע, והיא עשתה את זה מבחירה. היא רצתה לחיות עם זינה והיא ידעה שהיא תצטרך להחשף לדברים נוראים, כגון מוות ומלחמות.. אבל זה ממש מעציב אותי לחשוב על כמה גבריאל השתנתה... אתם מבינים למה אני מתכוונת? למרות שהיא "עושה את זה מרצון" (עובדה שהיא לא עוזבת את זינה) עדיין היא ממש נפגעת כל פעם מחדש, כשמישהו נהרג, או כשזינה מתחרפנת, או כל שאר הדברים העצובים שקורים לה, ואם נניח היא לא הייתה פוגשת את זינה, אז היא הייתה מתחתנת בפוטידיה ומנהלת חיים שלווים ושקטים. בלי דם, רצח, מכות... עכשיו, כל זה נכון, אבל אז אני מתחילה לחשוב על כל הדברים שתמיד גבריאל וזינה אומרות אחת לשניה במצבים של "כמעט" מוות.. כמו למשל שגבריאל אומרת לזינה שהיא רוצה להיות כמוה (ואז זינה אומרת את ההיפך) ושבזכות זינה היא יודעת מהי חברות אמיתית, ואהבה....ובאמת היא עושה משהו טוב עם החיים שלה, ולא מבזבזת אותם בכפר... אז.. אני לא ממש יודעת מה היה עדיף בשביל גבריאל? (לא שאני מחליטה
) אבל סתם כשאני חושבת על זה..).. היה עדיף שהיא תשאר בפוטידיה ותנהל חיים שלווים ושקטים, בלי לדעת מהי חברות אמיתית, אבל גם בלי כאב של מוות, רצח, מכות, בגידות.. או להכיר את זינה ולחיות את החיים לא בשלווה, לא ברוגע.. תמיד להילחם, להיות מוכנות לקרב הבא...אבל עם זאת להיחשף לעולם חדש, לצורת חיים שונה ממה שהיא הייתה רגילה, לפגוש אנשים מעניינים (איליי...סתם דוגמא), לדעת מהי חברות אמיתית ומה המשמעות שלה... טוב, אני יודעת שכתבתי הרבה, פשוט חשבתי לעצמי...אז כתבתי מישהו בכלל הגיע לפה? =) אם כן,
וכל הכבוד
ועוד דבר קטנטן, כשגבי בסוף בכתה כזה על הכתף של זינה (לא מממממש בסוף ,קצת לפני הסוף) אז זה היה ממש עצוב.. אהה ועוד 2 דברים.. גם, שמתי
שתמיד בלוויות יש את אותו השיר, זה שזינה שרה היום בלוויה.. זו מנגינה/שיר נורא יפה... אהה ועוד בר שטיפלה הרגיז אותי...זה שגבריאל כזה אומרת לזינה בסוף שאיך היא תתגבר על זה שהיא לא הצילה אותו וזינה...משנה את הנושא כזה...היא אמרה משהו כזה שזה היה לה ברגע שהיא פגשה אותה.. כאילו היא ישר משנה את הנשוא עליה, ואיך זה כשהיא פגשה את גבריאל בפעם הראשונה... סתם קצת עיצבן שהיא כאילו ישר משנה את הנושא עליה ואליה.. אממ.. טוב נו, זה לא כזה נורא סתם שמתי לב לזה קצת...
ראיתי עכשיו פעם ראשונה בחיים של את הפרק "יום טוב" שהיה היום בביפ, ואני לא מפסיקה לבכות...
וגם כשהם נפלו לבור כזה וזינה החטיפה להם מכות
מישהו בכלל הגיע לפה? =) אם כן,
סתם שמתי לב לזה קצת...
