TheOutsider
New member
וואו
לא שיר. לא סיפורת. לא כלום. המילים עוצרות והתמונות בראש רצות. והפה מדבר בחרוזים. בלי מחשבה, בלי השקעה - בלי היסוסים. לא שיר. לא כלום. רק הרגשה. אדרנלין זורם בדם. היא נוגעת - ורטט מתפשט מלטפת - ושום דבר כבר לא עוזר. רוקדת. והתמונות בראש רצות בלי מילים. בלי שירים. רק רגשות. ואז הולכת. והתמונות עוצרות. המילים חוזרות. הדלת נסגרת. המסך נדלק. הידיים כותבות. בלי שירים. בלי סיפורים. בלי כלום. רק רגשות. (כל כך בלהט הרגע שזה מוזר אפילו לי...)
לא שיר. לא סיפורת. לא כלום. המילים עוצרות והתמונות בראש רצות. והפה מדבר בחרוזים. בלי מחשבה, בלי השקעה - בלי היסוסים. לא שיר. לא כלום. רק הרגשה. אדרנלין זורם בדם. היא נוגעת - ורטט מתפשט מלטפת - ושום דבר כבר לא עוזר. רוקדת. והתמונות בראש רצות בלי מילים. בלי שירים. רק רגשות. ואז הולכת. והתמונות עוצרות. המילים חוזרות. הדלת נסגרת. המסך נדלק. הידיים כותבות. בלי שירים. בלי סיפורים. בלי כלום. רק רגשות. (כל כך בלהט הרגע שזה מוזר אפילו לי...)
