אז יאלה.. אחרי איחור מטורף.. ביקורת על הפרק הזה!
אז מה היה פרק הזה?
הי הפרק חביב.
ניסו לתת טעימה לשיפרים השונים, שבראש כמובן קפטן סוואן.
צארמינג שלנו ניצב בפרונט, בהרפתקאה כפולה, בקמלוט, ובסטוריברוק.
יש לי תחושה שזה די חוזר על עצמו עם צאמינג. או מרדפים, או מסעות אל תוך הלילה למצוא משהו, שבסוף כמובן נגמר בקרב.
אני אוהבתלראות שצארמינג יותר מעורב, וגם אוהבת שמראים את הצד האבהי שלו. מעט מידי לטעמי, אבל הוא נותןתחושה שהוא באמת אבא, ובאמת הוא דואג לה כמו לילדה.
סנואו היתה בסדר גמור, לא עשתה יותר מידי.
רג'ינה הראתה שהצד האפל שלה עדיין חי קיים ובועט והיא פשוט מפנה אותו לכיוונים שהיא בוחרת, להלן- זלינה. אני לא מבינה איך לרג'ינה מותר להיותרעה, ולהפגין רוע, ועדיין היא לא תחשב יותר רעה אלא גיבורה, ואילו כל דבר הרבה יותר קטן מאמה הופך אותה למפלצת. לא הוגן החיים האלו פשוט לא הוגן.
ארתור ארתור ארתור.. אז הוא נבל. בהנחה שלנסלוט, אכן הוא ולא איזה קורה שהתחפשה אליו, יש מה להיזהר ממנו, כמו שראינו בהמשך.
הדמות של ארתור עדיין לא מובנת לגמרי. הוא מרשה לעצמו לעשותמעשים בשם הצלת הממלכה, שזה מילים מכובסות להצלת הכתר של עצמו ואנוכיות, אבל הוא לא נבל לשם נבלות . הוא עושה בחירות רעות. מענין מה יהיה בהמשך אני כבר לא אוהבת אותו. שלא לדבר על אשתו גווינביר שלא אהבתי אותה מהרגע הראשון.
על הדייט של הוק ואמה אני לא ארחיב.. לא היה משהו מיוחד, מה שכן די גרמו לנו לחשוב בהתחלה שמה שהיא ניסתה להשיג זה את הוק עצמו. לאחר מכן התברר שהיא עשתה את כל ההצגה בשביל החרב.
די מגוחך היא יכלה ללכת בעצמה בלי כל הסיפור הזה. היא הדרקוואן למען השם!
בסוף הפרק יש לנו אישור לכך שהיא הרגה את הוק בקמלוט, מה שכנראה אומר שהיא התחלקה איתו בלב שלה, כי אחרת איךהוא חי.
תכלס לא משהנ מי נראה שימות בקמלוט כמו שאמרו לנו שיהיה בפרק 10, זה לא משהו חשוב וגם אם כן הוא ימשיך לחיות אכשהו. כולם כאן עכישו אז יהיה בסדר.
אהבתי את הדו שיח בין אמה לשד-רמפל.
א. היא היתה יפה במיוחד למרות הדרקוואניות.
ב. המשחק שלה היה יפה.
גם גולד ער היה כיף.. סוף סוף הוא יהיה טוב ולא רע.. או לפחות לא מזיק..
טוב יקריי, אלו תובנותי לעת עתה.
יום טוב!
 
